ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מצוות לימוד תורה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תשע בבוקר. הרב הרמן מסתגר בחדרו לשעת הלימוד הקבועה שלו. לפתע, דופק על דלת ביתו סוחר ידוע, ומבקש לסגור עימו בדחיפות עסקה גדולה ורווחית. הרבנית, שמודעת למצב העסקי הקשה של בעלה, דופקת על דלת החדר בהיסוס. הרב מפסיק לרגע מלימודו, אולם כשהוא שומע על סיבת ההפרעה, הוא שב מיד ללימודו והסוחר עוזב את הבית כלעומת שבא. בתום שעת הלימוד - מסביר הרב לרעייתו, שלא מפסידים את הזמן הקבוע, אפילו לשם רווח שבזכותו אפשר ללמוד מספר חודשים. קביעות עיתים לתורה - מה? כמה? ולמה?
מה לבחור ללמוד
הרב אברהם וסרמן שליט"א - ר"מ בישיבת רמת גן, ורב קהילה בגבעתיים
אחת השאלות החשובות, שעומדות בפני הקובע עיתים לתורה היא - מה ללמוד בזמן הקצוב העומד לרשותו?
לכאורה התשובה היא פשוטה: אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ. מה שתחפוץ תלמד. יש בכך הגיון רב, מפני שלימוד שמתחברים אליו נותן מוטיבציה, והקשר הנפשי לנושא הנלמד עוזר להתגבר על מכשולים שונים וטרדות העלולות להפריע לקביעות.
אך נראה שיש מספר שיקולים נוספים שעלינו לקחת בחשבון. האחד הוא מידת המעורבות של שאר בני הבית בנושא הנלמד. אם אדם בא הביתה ויכול לשתף את אשתו וילדיו לפחות בחלק מהדברים שלמד, תהיה לכך משמעות גדולה על מידת התמיכה והעידוד שיקבל ממשפחתו להמשיך ולהתמיד. שהרי לעתים הם נדרשים לויתור על עניינים מסוימים כדי שהלומד יוכל להתמיד, וודאי ששיתופם בנלמד יעזור להם להמשיך ולעודד את הלומד. וזאת בנוסף לכך שגם בני הבית מעשירים את עולמם הרוחני, וכך הלימוד מבטא את העיקרון, שהתורה איננה רק עניינו האישי של הלומד, אלא של כל השותפים למצוה ולשכרה.
השיקול השני שיש לקחת בחשבון הוא המשמעות של הנושא הנלמד בחלק של היום לשאר הדברים שאדם עוסק בהם במשך היום. למשל, מי שעיקר עבודתו היא בקשר עם לקוחות ולימודיו מסייעים לו להתנהג עימם בצורה מוסרית, או שבלימודו מתחדשים לו רעיונות אותם הוא משבץ במסגרת שיחותיו עם אנשים - הרי ששאר היום גם כן מתקשר ללימוד, ונמצא האדם שייך גם בשאר היום ללימוד התורה.
השלישי, מתבסס על אמרה חריפה המיוחסת לר' ישראל סלנטר מחולל תנועת המוסר: כשנשאל ר' ישראל, מה יעשה אדם שיש לו רבע שעה בלבד ללימוד תורה? ענה להפתעת השומעים: ילמד מוסר.
הללו ציפו שיאמר ללמוד הלכה, שהרי בכך ניצול אדם מעברות ויודע כיצד לקיים מצוות, או שימליץ ללמוד משנה שהיא הבסיס לתורה שבעל פה וירכוש בכך ידיעות רבות בנושאים רבים ומגוונים בתורה. כששאלו אותו לפשר התשובה המוזרה, ענה להם - כשאדם ילמד רבע שעה מוסר, הוא יבין שיש לו ביום הרבה יותר מרבע שעה... אין ספק שגם זה שיקול שיש לקחת בחשבון - לימודנו צריך לגרום לנו להערכה מחודשת של סדר העדיפויות בחיים, וכך הוא יגרור בעקבותיו הקדשת זמן נכבד יותר ואיכותי יותר ללימוד תורה, בבחינת "מצוה גוררת מצוה".
אשת חיל מי ימצא
הרב ניסים מזרחי שליט"א - רב הישוב גן אור ת"ו
לאישה יש חלק גדול בקביעת העיתים לתורה של בעלה. וכך מצינו את הפרק 'אשת חיל' במשלי, שהגר"א מסביר: אשת היא התורה, ונקראת אשת חיל (בגימטריא 48) שהיא נקנית ע"י מ"ח דברים המפורשים במס' אבות.
ואמנם - אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ואשת חיל היא האישה שעושה חיל עם בעלה. וכפי שהוא בונה איתה את עולמו התורני דרך ארבעים ושמונה דברים, כך היא בונה איתו את ביתם דרך אותם ארבעים ושמונה דברים, ונפרט כמה דוגמאות:
בְּתַלְמוּד - זו הדרך הראשונה, והיא מתייחסת ללימוד מהחיים, ובעיקר לימוד אחד מהשני.
בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן - הקשבה אחד לשני.
בַּעֲרִיכַת שְׂפָתָיִם - אחר ההקשבה של אחד לשני באה ההבנה, והבנה באה דרך הבעת הדברים בקול רם.
בְּבִינַת הַלֵּב - עשה לאשתך טוב על הלב הבע את רגשותיך כלפיה.
בְּאֵימָה - התבטלות של אחד כלפי השני.
בְּיִרְאָה - יראת כבוד הדדי.
בַּעֲנָוָה - דיבור בנחת מדרכי הענוה.
בְּשִׂמְחָה - 'מצוה להיות בשמחה תמיד', ודאי בין שני בני הזוג.
בְּטָהֳרָה - טהרת המחשבה, טהרת העיניים, טהרת המשפחה - תרתי משמע.
בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים - "איזהו חכם הלומד מכל אדם", חשוב מאוד אצל בני זוג בעיקר בתחילת דרכם לראות וללמוד מזוגות אחרים, לאו דווקא בדברים שבין אדם למקום, אלא בדברים פשוטים כגון סידור הבית, בישול וכדו'.
בְּדִקְדּוּק חֲבֵרִים - לכל אחד מבני הזוג יש לו חברים ברווקותו, כאשר "בונים בית" חשוב מאוד לשמור על קשר עם אותם חברים.
בארבעים ושמונה דברים קונה האדם את תורתו. לעומת הכהונה והמלכות שנקנים ב" מעלות ", שינתה המשנה את לשונה בדברה על קניין התורה "ארבעים ושמונה דברים ". ניתן לומר שכוונתה של המשנה לומר לנו את ההבדל בין קניין התורה ע"י אדם כשהוא בגפו, לבין קניין התורה הבא עם קניין הבית. זו תורה אחרת. רק אצל בעל ואישה אלו הם ארבעים ושמונה מעלות, זה סולם הערכים של בני הזוג וזה סולם הערכים של המשפחה היהודית, הפסגה היא כדברי שלמה המלך "אשת חיל" אישה הבונה את ביתה ב"חיל" ע"י ארבעים ושמונה מעלות אלו "מי ימצא" מי -חמישים שערי בינה, "ימצא". אם זכה הבעל ימצא את אותה אישה שעליה אמרו חז"ל בינה יתרה ניתנה באישה, ונזכה שע"י "בניין בתים" כאלה תבוא גאולה לעולם.
קביעות לבני הנעורים
הרב יעקב אידלס שליט"א - ראש ישיבת 'חיצים' איתמר
ביום הראשון למחזור הקודם של לימוד הדף היומי, הודעתי בישיבתנו, שמדי לילה בשעה 22:00 יתקיים בעז"ה שיעור קבוע בדף היומי. באותו לילה התייצב לומד אחד בלבד, אני כבר חשבתי לוותר, אך הוא הקדימני וסיפר על מורו ורבו הרב קרול זצ"ל, רבו של מושב חמד, שהייתה לו קביעות עם חבורת לומדים, ולא ביטל אותה בכל מצב, גם כאשר היה לומד אחד בלבד.
קביעות לא מבטלים ! כמובן, שלאחר הקדמה כזו, נמלכתי בדעתי והתחלנו בלימוד.
חלפו כ-10 שנים. ל"דף היומי" נוספו תלמידים רבים, ותמיד הדברים הללו עומדים לנגד עיני, ומדרבנים אותי לעמוד במשימת הקביעות.
מדוע קביעות העיתים לתורה חשובה כל כך? האם לא חשוב יותר להדגיש את ההספק, או את איכות הלימוד?
"אמר רבה בר בר חנה... בא וראה ... דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי, זו וזו נתקיימה בידן, דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי זו וזו לא נתקיימה בידן" (ברכות ל"ה). חז"ל לא מדגישים כאן את כמות לימוד התורה או את איכות הלימוד שהיה בדורות הראשונים מול הדורות האחרונים, אלא את הקביעות בלימוד.
יש ערך לעצם הקביעות בתורה, כי בכך אנו מבטאים שזהו הציר שמסביבו סובבים חיינו. העובדה ש"על הלימוד הקבוע אני לא מוותר" הופכת את היחס לתורה ליחס המכובד ביותר, ומכיוון שלימוד תורה אינו רק אוסף של ידיעות, אלא הוא קודם כל קרבת ה' ודביקות בה', העיקר הוא היחס הבסיסי לתורה, וזה נבנה ע"י הקביעות.
לכן, עדיף ללמוד פחות, אבל באופן קבוע, מללמוד הרבה, אבל ב-"פּוּלסים". גם כאשר מסיבות שונות לא ניתן לקיים את הלימוד הרגיל, חשוב להקפיד לקיימו, לפחות, באופן סמלי "בשביל הקביעות".
הרגלים טובים נקנים בגיל צעיר . נער המתרגל בקביעות ללימוד תורה מרצונו, גם אם מדובר בזמן לימוד קצר ובאיכות העמקה שאינה מן המשובחות, מסמן בכך את מרכז חייו. המרכז סובב סביב הקבוע. כל השאר רק מתלווה.
נער! רכוש לך קביעות בתורה: משנה יומית, פרק תנ"ך יומי, ואם אפשר - דף יומי. זה ייתן עומק לחייך. אל תוותר, באף יום, בשום מצב, על הקביעות, ואם בטעות פספסת - השלם מיד.
זה יאיר את ימיך, ייתן להם משמעות. גם אם אתה בישיבה תיכונית, ולומד רוב היום תורה - קבע לך תוספת לימוד, אפילו קטנה - אבל שתהיה קבועה, ותהיה שלך . כך תהפוך גם את לימוד התורה שבמערכת לימודי החובה בישיבה, ללימוד בעל ערך גבוה יותר, משום שעצם בחירתך מרצונך בדבקות בתורה, מורה על כך שגם שאר הלימוד במשך היום, נובע בעומקו מתוך רצון לדביקות בה'.
וכאשר תגדל בעז"ה, ותשמור כאיש משפחה על מנהגך הטוב לקבוע עיתים לתורה, ישפיע הדבר על כל הבניין החינוכי של ילדיך, שידעו שלקביעות של אבא בתורה אסור להפריע!
ואל תשכח - השאלה השנייה שישאלו אותך בשמים היא - האם קבעת עיתים לתורה? (שבת ל"א) דאג עכשיו לכך, שתהיה לך תשובה הגונה לשאלה זו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











