ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
מדוע אנו מתחפשים? איזה תחפושת כדאי לבחור? בנושא פורימי זה תעסוק ה"במה" השבוע.
קאובוי ביום כיפור?
הרב יצחק הלוי שליט"א, רב היישוב קרני שומרון
"מצרף - לכסף, וכור - לזהב, ואיש לפי מהללו" (משלי ז"ך, כ"א). שלמה המלך מוסר לנו קוד לזיהוי. הוא מעניק לנו כאן "טיפים" לחכמת הפרצוף, דהיינו לזהות נטיות ואופי של בני אדם. את איכותו של הכסף מזהים במכשיר הנקרא: מצרף, את ערך הזהב בודקים בכלי שנקרא: כור. ובני אדם: "ואיש - לפי מהללו". את מי הוא מעריץ, את מי הוא מחקה, למי הוא שואף להתדמות. כך ניתן לזהות היכן נמצא אותו אדם, מי מהווה לגביו מודל לחיקוי, להערכה.
סיפר לי פעם ידיד, שהשתתף בשיעור דף היומי בעיון ובשיעור נכח נער צעיר. שאל אותו ידידי: האם המסכת הנלמדת כאן, היא זו שהוא לומד בישיבה? הנער השיב בשלילה. כלומר, הוא לומד מסכת נוספת. ולכשנשאל על-ידי ידידי: מה הוא רוצה להיות, "לכשיהיה גדול"? הגיב בטבעיות גמורה: גדול בתורה! - כמו המגיד שיעור? הוא נשאל, והשיב: יותר!
במשך כל ימות השנה אנחנו "מחופשים". אין זה הפרצוף האמתי שלנו. בפורים, ישנה הזדמנות להוריד את המיסוך מעל המסכה. כאן אנחנו נותנים חופש למאוויים, לרצונות של כל ימות השנה. לעניות דעתי, האדם מתחפש, בדרך כלל, לדמות או לדבר שהוא שואף להתדמות אליו כל השנה. וכאן ניתנה לו ההזדמנות להוציא אל הפועל שאיפה זו. התחפושת של פורים היא פרצופו האמיתי. ומסתבר, כי בכל ימות השנה הוא מצליח בעזרת מיסוך להסוות אותה מסיכה.
בספר "נתיבות שלום" לאדמו"ר מסלונים בשיחתו לפורים (עמ' ע"ט) מביא בשם הרה"ק מרוז'ין זי"ע משל לבן מלך, שמחמת מעשיו הרעים גרשו אביו מעל פניו. והלך ונתחבר עם אנשים גסים, עובדי אדמה. עד שברבות הימים נהיה כאחד מהם. לימים, שלח המלך אחד משרי המלוכה לבקר את בנו, לדעת על הנעשה עמו, ומה הוא מבקש מאת המלך. וכשבא השר וראה לאיזה שפל המדרגה הדרדר הבן, נצבט לו הלב. ולכשנפרד מן הבן, חקר אותו, מה אפשר לבקש מאביו המלך בעבורו. וזה בקש אם אביו יכול לגמול עמו חסד ולשלוח לו זוג מגפיים בתמורה למגפיים שהוא נועל עכשיו, שכבר נתבלו ונקרעו...
יש לך הזדמנות פז לבקש לחזור הביתה, ואתה מבקש מגפיים?! בפורים נפתח לנו "חלון הזדמנויות" כביום הכיפורים. אלא שהפעם זה נובע מתוך שמחה. ואתה הולך ומתחפש לקאובוי?!
הגמרא בסוף מסכת סוכה אומרת כי ילד אומר בחוץ - מה שהוא שומע בבית. לכן, חשובה המעורבות שלנו כהורים, לנווט את ילדינו, לתת להם כיוון בחיים, אל מה לשאוף אל מי להתדמות. לסייע בידיהם בחיפוש התחפושת. לעזור להם להרים את המסך ולהוריד את המסכה.
לא לעבור את הגבול
הרב יעקב שמעון שליט"א - ראש מוסדות 'נחלת צבי'
על המנהג להתחפש בפורים נשאלות שאלות רבות. גדולי ישראל התייחסו לשאלה הנ"ל ונביא מספר תשובות: בשולחן ערוך (סימן תרצ"ו) מביא הרמ"א: "מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים וגבר לובש שמלת אישה ואישה כלי גבר אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא. וכן בלבישת כלאיים דרבנן. ויש אומרים דאסור אבל המנהג כסברא הראשונה. וכן בני אדם החוטפים זה מזה דרך שמחה אין בזה משום לא תגזול ונהגו כך ובלבד שלא יעשו דבר שלא כהוגן על פי טובי העיר" (תשובת מהר"י מינץ, סימן יז).
ברמב"ם ובשולחן ערוך לא נמצאו הלכות בנושאים אלו. האבודרהם מביא את המנהג לכתוב המן על שתי אבנים, וכששומעים בקריאת המגילה את השם המן מכים זו בזו ומוחקין שם המן. ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו כי לא לחינם הוקבעו (בית יוסף). ובמשנה ברורה כותב שהמהר"י לא היה חושש להכות את המן. והגאון יעב"ץ כותב על אביו החכם צבי שהיה מכה ורוקע ברגלו וטופח בסנדלו כשהגיע לזכירת המן.
בספר טעמי המנהגים מובא שמה שחייבו חכמים להשתכר בפורים שכל הנסים שנעשו לישראל בימי אחשוורוש היו על ידי משתה (אבודרהם), והבני יששכר מביא כי המנהג להשתנות במלבושים שונים בזמן הסעודה ושמחת פורים לא דבר ריק הוא. שהוא לזכר מה שאמרו רז"ל: "הם לא עשו אלא לפנים (מה שהשתחוו בזמן נבוכדנצר) אף הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפנים". על כן משתנים בזמן השמחה במלבושים שונים ולא ניכר הפנים של מי הוא.
אך הבית חדש (יו"ד קפ"ב) ציטט את ספר היראים שכתב שאפילו באופן ארעי ודרך שחוק, אסור לאיש ללבוש בגדי אישה וכן להיפך, לא במשתאות של חתן וכלה וק"ו בפורים. ומסיים הבית חדש: כל ירא שמים יזהיר לאנשי ביתו ולנשמעים בקולו שלא יעברו על איסור לאו. לא בפורים ולא בשמחת חתן וכלה. וכן בט"ז ובמשנה ברורה ובשל"ה הקדוש. ערוך השולחן סי"ב מסביר: "ומה שנהגו בימים קדמונים על פי הרמ"א... אין אנו היום במדרגה זו". אבל מכל מקום מי שסומך על הרמ"א להתיר אין מזניחין אותו.
לפי הרב עובדיה יוסף אין כל איסור במסכות, אבל אסור באיסור מוחלט לאיש ללבוש שמלת אישה ולהפך. בכללם גם ילדים. בימינו אנו אין ללעוג לשום מנהג כי מנהג ישראל דין הוא. אך יש להיזהר למרות שמחת פורים לא לעבור את גבולות האיסור של בגדים לא צנועים ולעשות מהטפל עיקר. ובוודאי שאין מצווה להוציא הון עתק על תחפושות ומסיכות, ורצוי להרבות במשלוח מנות ומתנות לאביונים ובאהבת איש לרעהו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
