ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
קווים לדמות הדיין האידיאלית במציאות הישראלית המורכבת של ימינו.
קיום ההלכה במאור פנים
הרב אליעזר איגרא שליט"א, אב"ד באר שבע ורב המושב כפר מימון
מדינת ישראל קבלה על עצמה בחוק שיחסי המשפחה: נישואין וגירושין, יהיו כדת משה וישראל. מקימי המדינה על אף יחסם המורכב לתורת ישראל, הבינו כי בכדי לשמור על אחדותו של העם היהודי, יש צורך שתחום המשפחה יתנהל על פי ההלכה. מתוך הבנה, שלא כמו בשאר תחומי ההלכה כמו שבת וכשרות, שבהם אי שמירתם, עם כל הצער שבדבר אינה מקבעת מציאות לדורות, הרי שאי שמירת דיני הנישואין והגירושין על פי ההלכה יביא לידי כך שחלקים מן העם יהפכו לפסולי חיתון חלילה, מצב של אי יכולת חיתון בין חלקים שונים באומה, בבחינת "מעוות לא יוכל לתקון", ובכך תתבצע בפועל קריעה של העם לשני מחנות.
נתינת הסמכות לבתי הדין הרבניים, כסמכות הקובעת בדין הנישואין ובעיקר בדיני הגירושין, יצרה קשיים מכמה היבטים, נעמוד על מקצתם:
א. בעת פירוק התא המשפחתי נמצאים בני הזוג בפירוק של כל עולמם. ילדיהם, ביתם, רכושם וכמובן בן זוגם. פירוק זה הוא קשה ביותר הן מצדו המעשי: המשמורת של הילדים, חלוקת הרכוש וכו' והן מצדו הנפשי. במצב רגיש זה בני הזוג נצבים בפני הדיינים. לחלקם זו הפעם הראשונה שהם נתקלים בדמות דתית. לעיתים קרובות תפיסת העולם של בני הזוג שונה לחלוטין מתפיסת העולם הדתית, ובני הזוג עלולים להרגיש שאין בית הדין קשוב לצרכיהם, שבית הדין אינו מבין אותם. לדיין, מלבד היותו המחליט על פרוק המשפחה, יש תפקיד בקביעת חלוקת הרכוש ובאחזקת הילדים. השילוב של המצב הנפשי הקשה, בצירוף תפיסת העולם השונה, ומרכזיותו של בית הדין בהליך הסבוך, יוצר מצב מאוד לא פשוט בציבור הכללי. מאחר והחוויה היא חוויה רעה באופן אובייקטיבי, נוצרת השלכה מיידית של החוויה הרעה על התורה ועל בית הדין שמייצג אותה.
ב. לקושי זה מתחברים קשיים נוספים. חלקים מהציבוריות הישראלית מתקשים לקבל את החיבור בין תורת ישראל למדינת ישראל, שאותו קיבל החוק, ומנסים בכל דרך לפגוע בקשר הזה.
"אלו המשפטים אשר תשים לפניהם", ודרשו חכמים: "כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם". יש לדאוג לכך, שכל מפגש של יהודי עם התורה דרך הממסד הדתי, יהיה כשולחן ערוך - בנעימות, בטוב טעם, בחשק למפגש נוסף (בשמחות). יש לעמוד על קיום ההלכה מתוך מאור פנים (אגב, זו המציאות בדרך כלל, ולא הסטיגמה הציבורית שיש על הדיינים כאטומים ומתנכרים), ולנסות לדאוג עד כמה שאפשר שההליך המורכב והלא נעים, יעבור בצורה פשוטה.
ולסיום, המציאות של זילות התא המשפחתי, ופירוקו בקלות יתירה היא מציאות קשה ביותר, שגם עליה בית הדין נותן את דעתו. יש ניסיון לשוחח עם בני הזוג על משמעות הצעד הקשה שהם עומדים לעשות, ועל השפעותיו הרבות על חייהם ועל חיי ילדיהם. לעיתים מאמץ זה, מתוך כנות ורצון להיטיב לבני הזוג, אינו מושב ריקם. נסיים בדברי הנביא "ואשיבה שופטייך כבראשונה... אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה".
להכיר במציאות המודרנית
הרב רצון ערוסי שליט"א, רבה של קריית אונו וחבר מועצת הרה"ר לישראל
מיוחד הדיין בן ימינו מדמותו במשנה ובתלמוד. דמותו במשנה ובתלמוד הייתה חלק ממערכת משפטית של משפט התורה, בית הדין הגדול (סנהדרין), סנהדרין קטנה, ובית דין של שלושה. ואף שהכישורים בכל ערכאה שונים, וברור שהם רבים יותר ככל שהערכאה גבוהה יותר, העם התרשם מדמויות הדיינים שבכל הערכאות, חלק להם כבוד, ונתן בהם אמון, במיוחד שהעם בכללותו היה עם מאמין ודתי, ברב או במעט, ומערכת המשפט הרשמית היתה של משפט התורה.
שונה המציאות בימינו. מערכת המשפט הממלכתית היא לא דתית, יש לה את כל הסמכויות ואת כל התקציבים והיא מקרינה סמכות וכבוד, בעוד שהמערכת המשפטית של משפט התורה, הממלכתית, מוגבלת בסמכויותיה לדיני משפחה, ועם סמכויות מוגבלות. בתי הדין לממונות הם פרטיים ואינם מתוקצבים, ואין להם סמכות חוקית של כפייה ואכיפה, רק במסגרת חוק הבוררות.
ונודה לצערנו, שלא תמיד השכילו כל הדיינים בימינו להקרין כבוד ואמון לציבור הרחב, יש בורוּת ביחס לדמויות הדיינים, ויש עוינות כלפיהם.
לכן דומה שבימינו, על הדיין להיות בכישוריו, לא רק בכישורי דייני בי"ד של שלושה: "חכמה, יראה וענוה, ושנאת ממון, ואהבת האמת, ואהבת הבריות ובעלי שם טוב", אלא גם משהו מכישורי דייני הסנהדרין, "בעלי דעה מרובה, ויודעים קצת משאר החכמות".
דיין בימינו צריך שיהיה ניכר שבתוך עמו הוא יושב, מכיר את המציאות המודרנית, ואת החברה בישראל, ויש לו שיח ושיג עמה, שיח מושכל, ועם מאור פנים. דיין בימינו חייב להיות מעשי, יעיל וזריז, ומקרין הגינות והיגיון ואמון. הוא צריך להיות שקול בדבריו ונעים הליכות.
עלינו לדעת שרק באמצעות דמותו נקבע היחס של הבאים להתדיין בפניו, כלפיו, כלפי כל המערכת, כלפי כל התורה וכלפי שלומי אמוני ישראל, וזו אחריות גדולה, וזכות גדולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
