ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
רק מתוך חוזק ועוצמה
הרב שלמה שושן שליט"א, ראש הישיבה הגבוהה-הסדר, בית שאן
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מבורכת, כאשר משפחות רבות ובעיקר צעירות, מבקשות לבנות את חייהן מחוץ ל'חממות' הדתיות המוכרות והנוחות, בשכונות ובישובים הדתיים.
מדובר לרוב ברצון להמשיך את המסגרת התומכת, ולשלב איתה שליחות ומשמעות של נתינה וחיבור לאוכלוסיה מגוונת, שרובה מסורתית וחילונית. אין צורך להרחיב בחשיבות תופעה זו, והברכה הגדולה שהיא יכולה להביא לכלל האומה, ובעיקר לעיירות הפיתוח, הזקוקות לתמיכה וחיזוק, הן בתחום הרוחני והן בתחום החברתי והכלכלי.
אין ספק שמדובר בצעד לא פשוט, שיש לו השלכות בתחומים רבים: חינוך, מציאת עבודה מתאימה, מעגל חברתי מתאים, סגנון חיים, תרבות הרחוב ועוד. בפרשת וירא אנו לומדים מאברהם אבינו, שיש מצבים בהם יש להיפרד משכנים רעים, כאשר יש חשש להשפעתם הרעה על החינוך לצדק ויושר.
מאידך, מאז שנכרתה ברית הערבות של ישראל זה לזה (גם במעמד הר סיני וגם בערבות מואב קודם הכניסה לארץ), חלה עלינו חובה לעשות ככל יכולתנו, לקרב כל אחד מישראל בכל מקום וק"ו בארץ ישראל שבה אנו ממש כאיש אחד (עיין במשך חכמה, סוף פר' כי תבוא). השאלה הנשאלת היא איזה מחיר צריך ומותר לשלם עבור משימה חשובה זו?
ראשית, הדבר תלוי באופי ובמבנה של כל משפחה ומשפחה. יש משפחות שלא בנו עדיין את החוזק הרוחני הנדרש, ולכן אולי הן זקוקות לעוד מספר שנים לפני "שיצאו מהתיבה".
לדוגמא, לא הייתי ממליץ למשפחות של חוזרים בתשובה או מתחזקים, להקים גרעין תורני או להצטרף אליו, אלא לאחר כמה שנים טובות של חיים ולימוד בסביבה תורנית ותומכת. אני מכיר מקרוב משפחות של חוזרים בתשובה, שהצטרפו לגרעין תורני, כשעדיין לא היו בשלים לכך, וסבלו קשיים ומשברים רבים. אכן, למשפחות עם חוזק ועוצמה, השליחות והמגורים במקום בו יתרמו ויפעלו, יהיו ברכה גדולה לכלל ישראל וגם להם עצמן.
שנית, יש לבדוק את המסגרת הרוחנית שעמה תהיה המשפחה בקשר. אינו דומה גרעין תורני שיש בו בית מדרש פעיל, לכזה שאין בו. וזה וזה אינם דומים, למקום בו פועלת ישיבה גבוהה שבה לומדים ופעילים בחורים צעירים מלאי חיים ומרץ, יחד עם אברכים ורבנים תלמידי-חכמים העוסקים בלימוד ובחינוך.
מניסיוננו בשש-שנות קיומה של הישיבה בבית שאן, אנו רואים שלמרות התנאים הקשים בהם הישיבה פועלת ומתקיימת, אנו זוכים לפעול ולהתחבר לציבור רחב ומגוון, ובד-בבד קהילת הישיבה הכוללת את הרמי"ם והאברכים והתלמידים, גדלה והולכת ומתחזקת ב"ה. מציאותה של הישיבה ופעילותה הרחבה בקרב ציבור רחב ומגוון, מקרינים משמעות ועוצמה למשפחות, ואנו מתכננים בע"ה לקלוט אברכים נוספים בקרוב. לאט-לאט מתממש החזון, והתורה הופכת למגדלור של העיר וסביבתה, מה שמביא ועוד יביא, להצטרפות ולקשר של משפחות נוספות לישיבה וללומדיה.
זו הדרך השלמה והבטוחה ביותר לעניות דעתי, לממש את הערבות ההדדית ולהיות שותפים בקירוב הגאולה השלמה.
תחושת השליחות
הרב רפאל אסולין שליט"א, ראש הישיבה התיכונית 'שעלי תורה' בבית שמש וחבר הנהלת 'שעלי תורה'
לתחושת האחריות מצטרפת תחושה של חרדה סמויה. בבחירת סביבה מגורים מוגנת, אם יש בימינו כזאת, ההורים מבקשים לתת רוגע לנפשם שבזה יבטיחו את חינוך הילדים
את החדר מילאו זוגות שזה עתה נישאו לצד זוגות שניכר כי הם בשנה השנייה או השלישית לנישואיהם. היא ביקשה את רשות הדיבור, על פניה ניכר כי סערה מתחוללת בתוכה. "אין ספק בחשיבות האידיאל", פתחה ואמרה. והרי גדלנו וגידלנו על ברכי הרעיון דורות של חניכים ותלמידים, שיננו שרנו וזעקנו: "עם הפנים אל העם", אבל... הוסיפה ושאלה מה יהיה עם חינוך הילדים, והרי הם עלולים להתקלקל!
העמידה ביחד עם הפנים למזרח חיפתה במשהו על התחושה הקשה, אברהם ידע שאין מנוס מפרידה, ובכל-זאת הוא עוד ביקש להשפיע על לוט בבחירת המקום ששם יתקע את יתד מגוריו.
"אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה" אלו היו גבולות הארץ הטובה שלשם ביקש אברהם לכוון את לוט. גב ההר היה המקום הרוחני המועדף למגורים, שם בלבד ולא בערי הכיכר שהרי שם נכונו לו מגורים בשכנות עם אנשים רעים וחטאים לה'.
ניתן היה לשמוע את לוט טוען בלהט כלפי אברהם: והרי בבית המדרש ה'אהברהמי' למדתי שיש ללכת מעיר לעיר ומישוב לישוב ולקרוא שם בשם ה', ומדוע שלא אמשיך בדרכך בסדום ועמורה?!
שני תיאורים קצרים אלו מהעבר ומההווה מקפלים בתוכם את אחת הדילמות היותר משמעותיות בחיינו, בחירת מקום מגורים. לרוב, בראש מערך השיקולים הזוג הצעיר יתאים את מגוריו למקום שבו יהיה בטוח ששם יגדל את ילדיו בבטחה ורחוקים מהשפעות זרות. לא אחת מדובר בבני זוג שעיקר חינוכם היה על ברכי הנתינה ההשתלבות וההשפעה, ובמבחן המעשה יגבר השיקול של חינוך הילדים.
מה גורם לזוגות רבים וטובים להניח את הערך של לצאת להתערות ולהשפיע, לטובת שכונת מגורים בסביבה מוגנת?
נדמה שאין חולק שאחריות ההורים היא בראש ובראשונה לחינוך ילדיהם. אלא שלתחושת האחריות מצטרפת תחושה של חרדה סמויה. בבחירת סביבה מגורים מוגנת (אם יש בימינו כזאת) ההורים מבקשים לתת רוגע לנפשם שבזה יבטיחו את חינוך הילדים.
מי שהספיק לראות את ילדיו גדלים והופכים לאנשים, יודע שאין די בערכים חינוכיים המושתתים על סור מרע, החינוך ייבנה בעיקר מאיזונים שבין סור מרע לעשה טוב. אהבה ללא תנאי, גבולות לצד אוזן קשבת הם חלק מהמזון שהילד זקוק לו, וערך נוסף אני מבקש להוסיף לרשימת העשה טוב: ילד שנולד למשפחה שבחרה את מקום מושבה על בסיס של אחריות חברתית, והיה שותף בבית לשיח סביב אחריות ושליחות, יצמח לרוב כבוגר בעל חוסן פנימי ובריאות נפשית.
אברהם יענה ללוט: אם אתה מוּנע מכוח השליחות של "קום התהלך בארץ" וביסודה "התהלך לפני והיה תמים", לא יאונה לך כל רע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
