ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חנוכה
ביאורים- נס, או רגיל?
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה.
השגחת ה' שומרת עלינו לאורך כל הדורות; מנסי יציאת מצרים, הכניסה לארץ ישראל, דרך ההשגחה בגלות, שבה נשמר עם ישראל שלא יכלה גם במצבים הקשים ביותר, ועד לנסי שיבת ציון בדורנו.
ההשגחה הזאת מלווה גם בנסים רבים. הנס הוא סוג של התערבות אלוקית ישירה, ה' כאילו "לוקח את העניינים לידיים שלו" ומציל את המצב באופן גלוי. אבל לא בכל זמן ישנם נסים גלויים. האם זה אומר שה' איננו משגיח? ודאי שלא. השגחת ה' מלווה אותנו תמיד. גם באופן גלוי וגם בהסתר.
נס חנוכה משלב בתוכו נס גלוי ונס נסתר : נס פך השמן הוא נס גלוי – השמן שהיה אמור להספיק ליום אחד הספיק בסוף לשמונה ימים. נס המלחמה הוא נס נסתר – החיילים ניהלו קרבות מתוכננים עם הרבה תחכום ותעוזה, ממש כמו בימינו. הנס הגלוי בא לעורר אותנו לשים לב לכל הנסים ה'קטנים' והנסתרים שבהם ה' מלווה אותנו יום-יום. בימים ההם, וגם בזמן הזה.
הלכה- מצוות הדלקת נרות חנוכה
תיקנו חכמים להדליק נרות בשמונת ימי החנוכה. בימים אלה חגגו ישראל והודו לה' שעזר להם לנצח את היוונים, לשחרר את ירושלים ולטהר את בית המקדש, ובאותם ימים דלק השמן שבמנורת המקדש בדרך נס.
על אף שמצוות הדלקת נרות בחנוכה היא מצווה מדברי חכמים, מברכים עליה: "ברוך אתה ה' [...] אשר קדשנו במצוותיו, וציוונו להדליק נר של חנוכה". ולכאורה יש לשאול, הרי לא נצטווינו עליה בתורה שבכתב, ואם כן היאך אנו אומרים 'וציוונו'?
אלא שהתורה נתנה סמכות לחכמים לתקן מצוות, שנאמר: "על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". ועוד נאמר: "שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך". וכדי לזכור ולפרסם את הנס שעשה ה' לנו, תיקנו חכמים להדליק נרות בשמונת ימי החנוכה.
נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה כמו הגברים . ואף שזו מצוות עשה שהזמן גרמה, ובדרך כלל נשים פטורות ממצוות אלו, מכל מקום כיוון שגם הנשים היו שותפות בנס, אף הן חייבות במצווה. (מתוך 'פניני הלכה' זמנים יב, א)
דברים שבלב- גבורה אמתית
"מה יש, רבקי, פעם אחת תעתיקי במבחן. רק פעם אחת. הרי שתינו יודעות שכל המבחן הזה הוא ממש לא פייר. פתאום היא החליטה לעשות מבחן, מהיום למחר".
"אבל אני פשוט לא מסוגלת. הדבר שהכי קשה לי זה לשקר. הלב שלי לא נותן לי".
"תאמיני לי, אני מכירה את זה מקרוב. גם אני הייתי ככה". "אז מה קרה?" "את יודעת, אחרי שהעתקתי בפעם הראשונה היו לי ממש ייסורי מצפון. אחר כך זה עבר. היום זה כבר ממש לא מזיז לי".
"אז זהו, שאני לא רוצה להגיע לשחיקה הזאת ביחס לאמת. אני מעדיפה להיכשל במבחן הטיפשי הזה ולא להיכשל בעקרונות שלי. ללכת עם האמת עד הסוף מבחינתי זה הרבה יותר משמעותי מכל המבחנים בעולם. בשבילי זה המבחן האמתי..."
***
כמה פעמים עמדנו מול מצב כזה; מצב כמעט בלתי אפשרי – להגיד את האמת ולהפסיד או לשקר ולהרוויח. איך אפשר לעמוד בכלל בלחץ הענקי הזה ולא להתקפל? איך אפשר להיות אמתיים ולשמור בגבורה על העקרונות שלנו?
גם בדורם של החשמונאים עמדו היהודים מול לחץ כזה. להיות יהודי בזמן השלטון היווני-הלניסטי לא היה אטרקציה כל כך גדולה. אבל אם היית מחליט להתייוון? או אז היית זוכה לכבוד של מלכים. אז היית הופך להיות 'חלק מהחבר'ה'. זה היה הרבה יותר 'שווה' להתייוון. הרי בינינו, מי צריך את כל הכאב ראש הזה של היהודים, עם כל האיסורים וההגבלות? עדיף הרבה יותר להצטרף למחנה הנאור והריאלי. זה שחי את החיים בכיף ובהנאה, בלי ייסורי מצפון.
להיות חשמונאי, לעומת זאת, היה מעשה חתרני; לא להתפשר. ללכת עם האמת עד הסוף. ובעיקר – גם אם לא נראה כל כך שירוויחו מזה משהו. הרווח שביקשו החשמונאים לא היה איזה רווח חומרי – מעמד מכובד, כסף או הנאות. החשמונאים האמינו ביהדותם והם רצו להיות נאמנים רק לדבר אחד – לרצון ה' . גם אם זה יהיה קשה ולא נוח.
את הגבורה הזאת שאבו החשמונאים – וגם אנחנו בעקבותיהם, מהדבקות בתורה , שהיא הגילוי של רצון ה'. הדבקות בתורה נותנת לנו את הכוח להיות נחושים בשמירה על הערכים שלנו, ולדבוק בהם גם כשמסביב אנחנו לא ממש זוכים להערכה.
שאלה: באיזה תחום הייתם מוכנים להפסיד משהו כדי להשיג ערך שאתם מאמינים בו?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









