ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חנוכה
מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים. וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים. וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ.
אנחנו מתפעלים מאוד מכוח ועוצמה. חיילים קרביים, אנשים שריריים, מכונות ענקיות או מבנים עצומים – כשאנחנו עומדים מול דברים כאלה, מיד אנחנו מרגישים קצת קטנים. הרי מה הכוח שלנו ביחס ללוחם חזק? כמה קטנים אנחנו נראים ליד גורד שחקים!
אבל חג החנוכה מלמד אותנו להסתכל על התמונה בצורה אחרת. מה שבאמת מזיז את העולם הוא לא הגוף, לא החומר, אלא הרוח. הניצחון של החשמונאים על היוונים הוא ניצחון הרוח על החומר . קבוצה קטנה של לוחמים חסרי כל רקע צבאי מסודר, ומולם – צבא של עשרות אלפי לוחמים מאומנים ומנוסים, משוריינים מכף רגל ועד ראש. והנה, כל אלה, ללא רוח לחימה שנובעת מצדק מוסרי, ללא אידיאולוגיה שבשמה נלחמים – אינם שווים הרבה. החשמונאים ידעו שהעוצמה שלהם אינה מגיעה מהחרבות ומהכוח בלבד. כל אלה מקבלים את כוחם מהרוח שנושבת בגבם. רוח ה'.
המבט על נרות החנוכה מנקה לנו את המבט על העולם; לא להתפעל כל כך מכוח פיזי, מרשים ככל שיהיה. לדעת שניצחון יגיע "רק בגלל הרוח".
הלכה- מקום הדלקת הנרות וזמנה
כל דיני המקום והזמן שקבעו חכמים להדלקת נר חנוכה נועדו לפרסם את הנס . לפיכך תיקנו להדליק את הנרות ליד הפתח או ליד החלון הפונה לרשות הרבים, כדי שהעוברים ברחוב יראו את הנרות.
תיקנו להדליק את הנרות משתשקע החמה , שאז הוא הזמן שהנרות ייראו למרב האנשים, כי מצד אחד כבר נעשה חשוך ואור הנר ניכר היטב, ומצד אחר הרחובות עדיין מלאים באנשים שחוזרים מעבודתם. אולם אין הפרסום לרבים מעכב את המצווה, וגם יהודי שגר לבדו במקום שומם צריך להדליק נרות חנוכה כדי לזכור בעצמו את הנס.
מי שהוא באמצע עבודתו ואינו יכול לשוב לביתו להדלקת נרות בצאת הכוכבים, רשאי להמשיך בעבודתו עד שיסיים, אבל ייזהר שלא לאכול עד שיקיים את המצווה. ואם זו עבודה שהעיסוק בה יכול להימשך זמן רב עד שיש חשש שלבסוף ישכח להדליק נרות, יוכל להמשיך בעבודתו רק אם יבקש מחברו שיזכיר לו בסיום עבודתו להדליק נרות. (מתוך 'פניני הלכה' זמנים יג, ד)
דברים שבלב- רץ אל האור
ערב שוב יורד,
צונח לרחוב,
בין אלפי פושטי ידיים,
נשמות אבודות.
כשהערב שוב יורד
נופל אל הבור,
גם אני עכשיו פושט ידיי,
מבקש לחזור.
כשהחושך משתלט עליי,
אני רץ אל האור.
(רץ אל האור/ עידן עמדי)
"אנחנו מדליקים את האור של חנוכה על פתח הבית שלנו. הוא מאיר לרחוב, וכל הרוחות שבעולם לא יכולות לכבות אותו..." (הרב קרליבך)
על מה אנחנו חושבים כשאנו מביטים בנרות המרצדים להם בחושך החורפי? נראה שיש משהו מיוחד מאוד במצוות הדלקת הנרות. על אף שבכל המצוות אנו מקיימים את המצווה דווקא בצד ימין, את נר חנוכה מדליקים משמאל לפתח הבית. נוסיף לכך את העובדה שזמן מצוות הדלקת נרות חנוכה הוא בלילה ונקבל תמונה מעניינת: נראה שכל הרעיון של מצוות נר חנוכה הוא להאיר את החושך . צד שמאל מכונה בתנ"ך 'צפון'. הצפון הוא המקום שבו השמש מוצפנת – מוסתרת מאתנו, לכן זהו מקום חשוך.
ישנה אמרה חסידית מפורסמת האומרת ש"חושך לא מגרשים במקלות". וכבר אמר בעל חובות הלבבות ש"מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך ". בחג החנוכה אנחנו הופכים כל בית ובית למחנה צבאי שנלחם בחושך שקיים בעולם. אם זה חושך הכפירה ואם זה חושך הפריצות והחוצפה. אם אלה מחשכי הניכור והאכזריות ואם אלה מחשכי הבדידות והפחד. את כל המחשכים הללו אנחנו מאירים בנרות הקטנטנים הללו. "הנרות הללו קודש הם". והקודש הזה הוא הכוח העצמתי שמסלק את החושך; את השכחה, ההכחשה והניכור.
נרות חנוכה הם גם עדות חיה לעוצמתו של הבית היהודי. דווקא הבית הזה, הנרדף, המוכה, שדורות ביקשו ידיים זדוניות לפגוע בקדושתו, דווקא בית זה הוא סמל הניצחון על היוונים. הוא בעצם הנס שמפרסמים על ידי נרות החנוכה. היוונים רצו לטמא את כל השמנים, ביקשו לפרוץ ולכבות את אורו העדין והטהור של הבית היהודי, אך עוצמתו של בית זה היא שגירשה את החושך היווני והיא שנשארה לנו לדורות במצוות נר חנוכה כעדות חיה לניצחון זה.
בתקופת החורף, בקור, דווקא אז: "כשהחושך משתלט עליי, אני רץ אל האור".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
