ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חנוכה
מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים. וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים. וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ.
אנחנו מתפעלים מאוד מכוח ועוצמה. חיילים קרביים, אנשים שריריים, מכונות ענקיות או מבנים עצומים – כשאנחנו עומדים מול דברים כאלה, מיד אנחנו מרגישים קצת קטנים. הרי מה הכוח שלנו ביחס ללוחם חזק? כמה קטנים אנחנו נראים ליד גורד שחקים!
אבל חג החנוכה מלמד אותנו להסתכל על התמונה בצורה אחרת. מה שבאמת מזיז את העולם הוא לא הגוף, לא החומר, אלא הרוח. הניצחון של החשמונאים על היוונים הוא ניצחון הרוח על החומר . קבוצה קטנה של לוחמים חסרי כל רקע צבאי מסודר, ומולם – צבא של עשרות אלפי לוחמים מאומנים ומנוסים, משוריינים מכף רגל ועד ראש. והנה, כל אלה, ללא רוח לחימה שנובעת מצדק מוסרי, ללא אידיאולוגיה שבשמה נלחמים – אינם שווים הרבה. החשמונאים ידעו שהעוצמה שלהם אינה מגיעה מהחרבות ומהכוח בלבד. כל אלה מקבלים את כוחם מהרוח שנושבת בגבם. רוח ה'.
המבט על נרות החנוכה מנקה לנו את המבט על העולם; לא להתפעל כל כך מכוח פיזי, מרשים ככל שיהיה. לדעת שניצחון יגיע "רק בגלל הרוח".
הלכה- מקום הדלקת הנרות וזמנה
כל דיני המקום והזמן שקבעו חכמים להדלקת נר חנוכה נועדו לפרסם את הנס . לפיכך תיקנו להדליק את הנרות ליד הפתח או ליד החלון הפונה לרשות הרבים, כדי שהעוברים ברחוב יראו את הנרות.
תיקנו להדליק את הנרות משתשקע החמה , שאז הוא הזמן שהנרות ייראו למרב האנשים, כי מצד אחד כבר נעשה חשוך ואור הנר ניכר היטב, ומצד אחר הרחובות עדיין מלאים באנשים שחוזרים מעבודתם. אולם אין הפרסום לרבים מעכב את המצווה, וגם יהודי שגר לבדו במקום שומם צריך להדליק נרות חנוכה כדי לזכור בעצמו את הנס.
מי שהוא באמצע עבודתו ואינו יכול לשוב לביתו להדלקת נרות בצאת הכוכבים, רשאי להמשיך בעבודתו עד שיסיים, אבל ייזהר שלא לאכול עד שיקיים את המצווה. ואם זו עבודה שהעיסוק בה יכול להימשך זמן רב עד שיש חשש שלבסוף ישכח להדליק נרות, יוכל להמשיך בעבודתו רק אם יבקש מחברו שיזכיר לו בסיום עבודתו להדליק נרות. (מתוך 'פניני הלכה' זמנים יג, ד)
דברים שבלב- רץ אל האור
ערב שוב יורד,
צונח לרחוב,
בין אלפי פושטי ידיים,
נשמות אבודות.
כשהערב שוב יורד
נופל אל הבור,
גם אני עכשיו פושט ידיי,
מבקש לחזור.
כשהחושך משתלט עליי,
אני רץ אל האור.
(רץ אל האור/ עידן עמדי)
"אנחנו מדליקים את האור של חנוכה על פתח הבית שלנו. הוא מאיר לרחוב, וכל הרוחות שבעולם לא יכולות לכבות אותו..." (הרב קרליבך)
על מה אנחנו חושבים כשאנו מביטים בנרות המרצדים להם בחושך החורפי? נראה שיש משהו מיוחד מאוד במצוות הדלקת הנרות. על אף שבכל המצוות אנו מקיימים את המצווה דווקא בצד ימין, את נר חנוכה מדליקים משמאל לפתח הבית. נוסיף לכך את העובדה שזמן מצוות הדלקת נרות חנוכה הוא בלילה ונקבל תמונה מעניינת: נראה שכל הרעיון של מצוות נר חנוכה הוא להאיר את החושך . צד שמאל מכונה בתנ"ך 'צפון'. הצפון הוא המקום שבו השמש מוצפנת – מוסתרת מאתנו, לכן זהו מקום חשוך.
ישנה אמרה חסידית מפורסמת האומרת ש"חושך לא מגרשים במקלות". וכבר אמר בעל חובות הלבבות ש"מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך ". בחג החנוכה אנחנו הופכים כל בית ובית למחנה צבאי שנלחם בחושך שקיים בעולם. אם זה חושך הכפירה ואם זה חושך הפריצות והחוצפה. אם אלה מחשכי הניכור והאכזריות ואם אלה מחשכי הבדידות והפחד. את כל המחשכים הללו אנחנו מאירים בנרות הקטנטנים הללו. "הנרות הללו קודש הם". והקודש הזה הוא הכוח העצמתי שמסלק את החושך; את השכחה, ההכחשה והניכור.
נרות חנוכה הם גם עדות חיה לעוצמתו של הבית היהודי. דווקא הבית הזה, הנרדף, המוכה, שדורות ביקשו ידיים זדוניות לפגוע בקדושתו, דווקא בית זה הוא סמל הניצחון על היוונים. הוא בעצם הנס שמפרסמים על ידי נרות החנוכה. היוונים רצו לטמא את כל השמנים, ביקשו לפרוץ ולכבות את אורו העדין והטהור של הבית היהודי, אך עוצמתו של בית זה היא שגירשה את החושך היווני והיא שנשארה לנו לדורות במצוות נר חנוכה כעדות חיה לניצחון זה.
בתקופת החורף, בקור, דווקא אז: "כשהחושך משתלט עליי, אני רץ אל האור".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
