ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חנוכה
וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַבְתָּ אֶת רִיבָם. דַנְתָּ אֶת דִּינָם. נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם
בחיים אפשר ללמוד בשתי דרכים – בדרך הקלה ובדרך הקשה. בצבא אומרים: "מה שלא נכנס דרך הראש, ייכנס דרך הרגליים". אפשר להבין משהו על ידי הסבר הגיוני –'דרך הראש' . אבל אם לא מבינים בצורה כזאת, עונש חמור וקשה יבהיר בצורה ברורה את מה שלא הובן קודם לכן – 'דרך הרגליים'.
הדרך הקשה נקראת מידת הדין . במידת הדין דנים את האדם בדיוק לפי מה שמגיע לו. ואם לא מגיע לו – הוא 'חוטף'. מידת הרחמים , לעומת זאת, היא מידת הסבלנות . לנהוג במידת הרחמים פירושו לתת צ'אנס גם למי שלא מגיע לו לפי שורת הדין. בתקופת החשמונאים, המצב הרוחני היה קשה מאוד. רבים רבים מעם ישראל הלכו אחרי תרבות יוון הנוצצת ואיבדו את זהותם. למרות כל זאת, בזכות צדקותם וגבורתם של החשמונאים, נהג בנו ה' במידת הרחמים. למרות המצב הרוחני הקשה נתן לנו ה' את האפשרות לתקן, וסייע לנו במערכה נגד היוונים. בזכות רחמי ה' וחסדיו זכינו לגבור על היוונים ולהשיב את עבודת המקדש למקומה.
הלכה- הלל וקריאה בתורה
מצווה לומר בכל יום משמונת ימי החנוכה הלל שלם בברכה , שכך ההלכה – שבכל עת שישראל נמצאים בצרה גדולה כשעבוד של עבדות או בגזירת מיתה, כשנגאלים מצרתם צריכים לומר הלל. מהמצווה לומר הלל שלם בברכה בכל ימי החנוכה אפשר ללמוד על מעלת חנוכה, שהרי אפילו בחג הפסח אומרים הלל שלם רק ביום הראשון, ואילו בימי החנוכה אומרים הלל שלם בכל הימים.
נשים פטורות מאמירת הלל מפני שזו מצווה שתלויה בזמן . ואישה שתרצה לומר הלל בחנוכה תבוא עליה ברכה, אלא שלמנהג ספרד לא תברך על אמירתו ולמנהג אשכנז תברך.
תיקנו לקרוא בתורה בחנוכה בקרבנות הנשיאים שהביאו בימי חנוכת המשכן. בכל יום קוראים נשיא אחד וביום השמיני מתחילים לקרוא בנשיא השמיני ומסיימים אחר פרשת הנרות שבתחילת פרשת 'בהעלֹתך'. (מתוך 'פניני הלכה' זמנים יא, ח)
דברים שבלב- הקרב על הנשמה
"אני באמת לא מבין אותך, מתתיהו. מתי תפסיקו כבר, כל המשפחה שלכם, עם הפאנאטיות הזאת, ותתחילו להתבשם גם אתם מהתרבות היוונית. אתה לא מבין מה אתם מפסידים בסירוב הטיפשי הזה להצטרף: יופי, חכמה, טיפוח, הנאה. ממש טעם החיים בהתגלמותו..."
"כן, כן תיאודוטוס. אני שומע את הדברים הללו כבר זמן רב. יופי, אסתטיקה, פילוסופיה. רק דבר אחד חסר אצלכם שם".
"למה אתה מתכוון, מתתיהו?"
"נשמה, תיאודוטוס, נשמה. זהו המאבק שלנו, אם עדיין לא הבנת. התרבות היוונית אולי מאוד מפותחת בכל מה שקשור למעטפת של החיים – וזה כולל אפילו את השכל והחכמה. אבל עם ישראל לא בא לעולם כדי להעניק לכולם חכמה יפה ומעניינת. הוא הביא לעולם צדק, מוסר, ערכים נצחיים. את זה לא תוכל התרבות היפה של יוון לספק גם בעוד אלף שנים".
"אני לא מבין אותך מתתיהו, אנטיוכוס לא מונע ממך ללמוד תורה. הוא אפילו מוכן לשמוע את הרעיונות היפים שיש בה. הוא רק לא סובל את הקיצוניות הזאת שלכם".
"זאת בדיוק הנקודה, תיאודוטוס. כל החכמה הזאת, של היוונים, לא נמצאת בכלל על הסקאלה של התורה. התורה היא לא רעיונות יפים שאיזה אדם חשב עליהם. אנטיוכוס רוצה שנתייחס לתורה כמו אל עוד חכמה. הוא מסרב לקבל את העובדה שהיא קדושה, שהיא לא שייכת למושגים האנושיים. אמת מוחלטת. על זה בדיוק אנחנו נאבקים, על הנשמה שלנו. על המצוות שמייחדות אותנו מכל עמי תבל. החברים היוונים שלך לא מסוגלים לתפוס שהתורה היא לא סתם עוד חכמה יפה. ולא, תיאודוטוס, אלה לא סתם פלפולים של בית מדרש. אלה החיים שלנו. זאת מלחמה בין תרבות ששמה במרכז את היופי החיצוני והמושך, לבין תרבות שמתרכזת בפנים. אני רואה את החברים המתייוונים שלך נוהרים לאצטדיון לצפות בעוד תחרות היאבקות אכזרית, ומתחזקת אצלי יותר ההכרה על מה אנחנו נלחמים. רק תרבות שמחפשת את ההנאה החושנית יכולה לשים במרכז כאלה אצטדיונים, ועוד לכנות את זה בילוי תרבותי".
"אוי, מתתיהו, מתתיהו, מתי תתבגר כבר? הלא תרבות יוון היא העתיד. היהדות היא נחלת העבר. עוד תיווכח בעצמך מתתיהו, ההיסטוריה תוכיח את צדקתי..."
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









