ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חנוכה
וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַבְתָּ אֶת רִיבָם. דַנְתָּ אֶת דִּינָם. נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם
בחיים אפשר ללמוד בשתי דרכים – בדרך הקלה ובדרך הקשה. בצבא אומרים: "מה שלא נכנס דרך הראש, ייכנס דרך הרגליים". אפשר להבין משהו על ידי הסבר הגיוני –'דרך הראש' . אבל אם לא מבינים בצורה כזאת, עונש חמור וקשה יבהיר בצורה ברורה את מה שלא הובן קודם לכן – 'דרך הרגליים'.
הדרך הקשה נקראת מידת הדין . במידת הדין דנים את האדם בדיוק לפי מה שמגיע לו. ואם לא מגיע לו – הוא 'חוטף'. מידת הרחמים , לעומת זאת, היא מידת הסבלנות . לנהוג במידת הרחמים פירושו לתת צ'אנס גם למי שלא מגיע לו לפי שורת הדין. בתקופת החשמונאים, המצב הרוחני היה קשה מאוד. רבים רבים מעם ישראל הלכו אחרי תרבות יוון הנוצצת ואיבדו את זהותם. למרות כל זאת, בזכות צדקותם וגבורתם של החשמונאים, נהג בנו ה' במידת הרחמים. למרות המצב הרוחני הקשה נתן לנו ה' את האפשרות לתקן, וסייע לנו במערכה נגד היוונים. בזכות רחמי ה' וחסדיו זכינו לגבור על היוונים ולהשיב את עבודת המקדש למקומה.
הלכה- הלל וקריאה בתורה
מצווה לומר בכל יום משמונת ימי החנוכה הלל שלם בברכה , שכך ההלכה – שבכל עת שישראל נמצאים בצרה גדולה כשעבוד של עבדות או בגזירת מיתה, כשנגאלים מצרתם צריכים לומר הלל. מהמצווה לומר הלל שלם בברכה בכל ימי החנוכה אפשר ללמוד על מעלת חנוכה, שהרי אפילו בחג הפסח אומרים הלל שלם רק ביום הראשון, ואילו בימי החנוכה אומרים הלל שלם בכל הימים.
נשים פטורות מאמירת הלל מפני שזו מצווה שתלויה בזמן . ואישה שתרצה לומר הלל בחנוכה תבוא עליה ברכה, אלא שלמנהג ספרד לא תברך על אמירתו ולמנהג אשכנז תברך.
תיקנו לקרוא בתורה בחנוכה בקרבנות הנשיאים שהביאו בימי חנוכת המשכן. בכל יום קוראים נשיא אחד וביום השמיני מתחילים לקרוא בנשיא השמיני ומסיימים אחר פרשת הנרות שבתחילת פרשת 'בהעלֹתך'. (מתוך 'פניני הלכה' זמנים יא, ח)
דברים שבלב- הקרב על הנשמה
"אני באמת לא מבין אותך, מתתיהו. מתי תפסיקו כבר, כל המשפחה שלכם, עם הפאנאטיות הזאת, ותתחילו להתבשם גם אתם מהתרבות היוונית. אתה לא מבין מה אתם מפסידים בסירוב הטיפשי הזה להצטרף: יופי, חכמה, טיפוח, הנאה. ממש טעם החיים בהתגלמותו..."
"כן, כן תיאודוטוס. אני שומע את הדברים הללו כבר זמן רב. יופי, אסתטיקה, פילוסופיה. רק דבר אחד חסר אצלכם שם".
"למה אתה מתכוון, מתתיהו?"
"נשמה, תיאודוטוס, נשמה. זהו המאבק שלנו, אם עדיין לא הבנת. התרבות היוונית אולי מאוד מפותחת בכל מה שקשור למעטפת של החיים – וזה כולל אפילו את השכל והחכמה. אבל עם ישראל לא בא לעולם כדי להעניק לכולם חכמה יפה ומעניינת. הוא הביא לעולם צדק, מוסר, ערכים נצחיים. את זה לא תוכל התרבות היפה של יוון לספק גם בעוד אלף שנים".
"אני לא מבין אותך מתתיהו, אנטיוכוס לא מונע ממך ללמוד תורה. הוא אפילו מוכן לשמוע את הרעיונות היפים שיש בה. הוא רק לא סובל את הקיצוניות הזאת שלכם".
"זאת בדיוק הנקודה, תיאודוטוס. כל החכמה הזאת, של היוונים, לא נמצאת בכלל על הסקאלה של התורה. התורה היא לא רעיונות יפים שאיזה אדם חשב עליהם. אנטיוכוס רוצה שנתייחס לתורה כמו אל עוד חכמה. הוא מסרב לקבל את העובדה שהיא קדושה, שהיא לא שייכת למושגים האנושיים. אמת מוחלטת. על זה בדיוק אנחנו נאבקים, על הנשמה שלנו. על המצוות שמייחדות אותנו מכל עמי תבל. החברים היוונים שלך לא מסוגלים לתפוס שהתורה היא לא סתם עוד חכמה יפה. ולא, תיאודוטוס, אלה לא סתם פלפולים של בית מדרש. אלה החיים שלנו. זאת מלחמה בין תרבות ששמה במרכז את היופי החיצוני והמושך, לבין תרבות שמתרכזת בפנים. אני רואה את החברים המתייוונים שלך נוהרים לאצטדיון לצפות בעוד תחרות היאבקות אכזרית, ומתחזקת אצלי יותר ההכרה על מה אנחנו נלחמים. רק תרבות שמחפשת את ההנאה החושנית יכולה לשים במרכז כאלה אצטדיונים, ועוד לכנות את זה בילוי תרבותי".
"אוי, מתתיהו, מתתיהו, מתי תתבגר כבר? הלא תרבות יוון היא העתיד. היהדות היא נחלת העבר. עוד תיווכח בעצמך מתתיהו, ההיסטוריה תוכיח את צדקתי..."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
