ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
ההערצה העצומה שהייתה אצל מרן הגר"א שפירא לחשיבותה של התורה ומרכזיותה בחיינו, לא ניתנן להתבטאות במילים. התורה הייתה האויר שאותו נשם, וכל ימיו הוא התמסר לעמלה ולהרבצתה מתוך הכרה עמוקה ש"הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה".
כשהיה עוד בחור צעיר, התפרסם בירושלים כולה כגאון מופלא ובעל כישרונות מעולים. ומכיוון שהוא היה מהמאמינים ב'אתחלתא דגאולה' ובחשיבותה של הציונות והעצמאות המדינית, רצה מפקד האצ"ל דוד רזיאל לצרף אותו למחתרת, שבוודאי תרוויח מכישרון של צעיר אידיאליסט כזה. הוא פנה אל ר' אברום והבטיח לו דרגת פיקוד בכירה מאוד באצ"ל.
לאחר עשרות שנים סיפר ר' אברום שהוא מאוד רצה לקבל את ההצעה ולהצטרף ללוחמים שכל כך אהב והעריך את פעילותם. אבל החליט להישאר ולגדול בתורה: "לתרץ קושיה יותר חשוב, וגם עולם התורה צריך 'מפקדים'."
תולדות חייו:
פרק עשירי: בשלב מסויים פרסם הרב גורן זצ"ל פסק שחייל המקבל פקודה לפנות שטחים צריך לסרב פקודה, והתקשורת תקפה אותו בעוצמה רבה. בתגובה יצא ר' אברום לחזקו בכל תוקף, כשהוא מדגיש שרב חייב להגיד את עמדת התורה בלי פחד, וזו זכותו המלאה, ויש להתפלאות איך אדם יכול לקרוא לעצמו "דתי" ולתמוך בעשיית דבר נגד התורה.
כשר' אברום שמע שהרב נחום רבינוביץ, ראש ישיבת מעלה אדומים, סובל וכאוב ממתקפות נגדו בגלל עמדתו במאבק, המציא דרך לעודדו: הוא הגיע למסור שיעור בישיבת מעלה אדומים וביקש שהרב רבינוביץ עצמו יהיה נוכח. כמובן שבית המדרש היה מלא לחלוטין לכבוד האירוע הנדיר, גדול הדור מגיע לשיעור מיוחד בישיבה אחרת, ולהפתעת הציבור סיים הרב את השיעור מוקדם מהמתוכנן, והקדיש את שארית הזמן לדבר בשבחו של הרב רבינוביץ...
~~~
עבר עשור, ושוב נפתח מאבק על ארץ ישראל. ראש הממשלה הודיע על התוכנית לגירוש יהודי גוש קטיף ומסירת השטח לאויבינו הערבים, והציבור נשא עיניו אל מוריו ורבותיו, ר' אברום והרב מרדכי אליהו. ר' אברום כבר היה חלש ומבוגר הרבה יותר מאשר בזמן הסכמי אוסלו, והפעם גם לא היו לידו חבריו - הרב נריה והרב ישראלי שהשתתפו בנשיאת הנטל בזמן אוסלו.
וכך, כשהוא מעל גיל 90, שינס ר' אברום את מותניו למען התורה והארץ, להוביל את הדור במאבקו על ארץ הקודש. כשאף אחד לא מבין מניין לו הכוחות. וכשנסע ל'כפר מיימון' לחזק את הנאבקים, והרבנית כעסה על המארגנים: "הרב כבר מבוגר, קשה לו!" התערב ר' אברום באצילותו ואמר לה: "להם קשה יותר"...
דברים שבלב:
חוויה של פעם בחיים : הרגשתם פעם שאתם נמצאים בתוך משהו שגורם לכם לחוות חוויה עוצמתית שתופסת את כל כולכם? אולי אתם מדמיינים עכשיו איזו רכבת הרים בלונה פארק או סימולטור טיסה תלת ממדי, אולי משקפי מציאות מדומה שהעניקו לכם חוויה עוצרת נשימה. אני לדוגמא חוויתי לאחרונה חוויה דומה בפארק שדימה טיסה על גביו של אריה מעופף בתוך עולם האגדות. החוויה היתה באמת מדהימה. הרגשנו שאנחנו ממש עפים בשמים, נאבקים בדרקונים וצוללים לתהומות...
מה מיוחד בחוויות כאלה? מה ההבדל בין חוויה כזאת לבין קריאת סיפור לדוגמא?
חוויה כזאת היא פשוט כמו מפגש חי עם משהו. אתם לא מדברים על משהו או לומדים עליו אלא פשוט נפגשים איתו באופן ישיר. פגישה יכולה לחולל מהפך בחיים. פגישה נוגעת בנו וגורמת לנו להביט על דברים בצורה שונה. אז למה אני מספר לכם את כל זה?
מהו האירוע הכי מרגש ומדהים שעם ישראל חווה לאורך כל שנות קיומו? מי שניחש שמדובר במעמד הר סיני צדק מאוד. המעמד הזה לא היה שיעור תורה משודרג, לא היה מדובר בשיחה מרתקת במיוחד ואפילו לא בסרט מעניין. היה מדובר במפגש חי עם דבר ה'. מפגש עם הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו!
וכך תיאר את הדברים הרב אברהם שפירא זצ"ל: "במעמד הר סיני הקב"ה לא רק נתן תורה לעם ישראל, אלא התגלה בפניהם: "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (דברים ה, ד). עם ישראל זכה להתראות עם הקב"ה פנים בפנים".
מה המשמעות של ההתגלות הזאת? תפקיד ההתגלות הוא יצירת חיבור עמוק יותר של ישראל עם רצון ה'. כמו החוויה העוצמתית שתיארנו. מעמד הר סיני היה סוג של חוויית מפגש שלא פנתה רק אל השכל אלא אל כל האישיות; אל הרגש, אל הלב, אל הגוף. חוויה מקיפה וכוללת.
אבל מה זה אומר אלינו עכשיו, היום?
וכך המשיך הרב שפירא זצ"ל: "גם היום, אסור לנו שהלימוד שלנו יהיה מנותק ממעמד הר סיני. הוא צריך להיות באותו אופן שהיה באותה שעה. לימוד התורה צריך להיות תוך הרגשה שאנו מקבלים תורה מהקב"ה ישירות. האדם צריך להרגיש שהוא לומד יחד עם הקב"ה".
מתורתו:
חז"ל כתבו שאלפיים השנים הראשונות בעולם היו שנות "תוהו", והאלפים שאחריהן הן שנות "תורה". מרן הגר"א שפירא הסביר שחז"ל הציבו כאן ניגוד: שנות התורה הן ההיפך משנות התוהו והריקנות. כל עוד שאין תורה – יש ריק וחוסר תוכן. ולנצח - הפיתרון לתוהו וריקנות היא: ריבוי תורה!
ומה כוחה המיוחד של התורה, שמסלק את התוהו? הסביר הרב – התורה היא כולה שמותיו של הקב"ה, ואם כך העיסוק בה הוא הידבקות בו, אבל יותר מכך: חז"ל דרשו מהפסוק "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך", שהקב"ה נמצא אפילו עם אדם יחיד שלומד. והקשה הגר"א שפירא – אם כך צריך להיות כתוב "אשר תזכיר", ולא "אשר אזכיר". וביאר, שמכאן לומדים שהקב"ה עצמו לומד עם כל אדם שלומד תורה. לא רק שהקב"ה נמצא שם, אלא שהלימוד הוא לימוד ביחד איתו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












