ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
ההערצה העצומה שהייתה אצל מרן הגר"א שפירא לחשיבותה של התורה ומרכזיותה בחיינו, לא ניתנן להתבטאות במילים. התורה הייתה האויר שאותו נשם, וכל ימיו הוא התמסר לעמלה ולהרבצתה מתוך הכרה עמוקה ש"הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה".
כשהיה עוד בחור צעיר, התפרסם בירושלים כולה כגאון מופלא ובעל כישרונות מעולים. ומכיוון שהוא היה מהמאמינים ב'אתחלתא דגאולה' ובחשיבותה של הציונות והעצמאות המדינית, רצה מפקד האצ"ל דוד רזיאל לצרף אותו למחתרת, שבוודאי תרוויח מכישרון של צעיר אידיאליסט כזה. הוא פנה אל ר' אברום והבטיח לו דרגת פיקוד בכירה מאוד באצ"ל.
לאחר עשרות שנים סיפר ר' אברום שהוא מאוד רצה לקבל את ההצעה ולהצטרף ללוחמים שכל כך אהב והעריך את פעילותם. אבל החליט להישאר ולגדול בתורה: "לתרץ קושיה יותר חשוב, וגם עולם התורה צריך 'מפקדים'."
תולדות חייו:
פרק עשירי: בשלב מסויים פרסם הרב גורן זצ"ל פסק שחייל המקבל פקודה לפנות שטחים צריך לסרב פקודה, והתקשורת תקפה אותו בעוצמה רבה. בתגובה יצא ר' אברום לחזקו בכל תוקף, כשהוא מדגיש שרב חייב להגיד את עמדת התורה בלי פחד, וזו זכותו המלאה, ויש להתפלאות איך אדם יכול לקרוא לעצמו "דתי" ולתמוך בעשיית דבר נגד התורה.
כשר' אברום שמע שהרב נחום רבינוביץ, ראש ישיבת מעלה אדומים, סובל וכאוב ממתקפות נגדו בגלל עמדתו במאבק, המציא דרך לעודדו: הוא הגיע למסור שיעור בישיבת מעלה אדומים וביקש שהרב רבינוביץ עצמו יהיה נוכח. כמובן שבית המדרש היה מלא לחלוטין לכבוד האירוע הנדיר, גדול הדור מגיע לשיעור מיוחד בישיבה אחרת, ולהפתעת הציבור סיים הרב את השיעור מוקדם מהמתוכנן, והקדיש את שארית הזמן לדבר בשבחו של הרב רבינוביץ...
~~~
עבר עשור, ושוב נפתח מאבק על ארץ ישראל. ראש הממשלה הודיע על התוכנית לגירוש יהודי גוש קטיף ומסירת השטח לאויבינו הערבים, והציבור נשא עיניו אל מוריו ורבותיו, ר' אברום והרב מרדכי אליהו. ר' אברום כבר היה חלש ומבוגר הרבה יותר מאשר בזמן הסכמי אוסלו, והפעם גם לא היו לידו חבריו - הרב נריה והרב ישראלי שהשתתפו בנשיאת הנטל בזמן אוסלו.
וכך, כשהוא מעל גיל 90, שינס ר' אברום את מותניו למען התורה והארץ, להוביל את הדור במאבקו על ארץ הקודש. כשאף אחד לא מבין מניין לו הכוחות. וכשנסע ל'כפר מיימון' לחזק את הנאבקים, והרבנית כעסה על המארגנים: "הרב כבר מבוגר, קשה לו!" התערב ר' אברום באצילותו ואמר לה: "להם קשה יותר"...
דברים שבלב:
חוויה של פעם בחיים : הרגשתם פעם שאתם נמצאים בתוך משהו שגורם לכם לחוות חוויה עוצמתית שתופסת את כל כולכם? אולי אתם מדמיינים עכשיו איזו רכבת הרים בלונה פארק או סימולטור טיסה תלת ממדי, אולי משקפי מציאות מדומה שהעניקו לכם חוויה עוצרת נשימה. אני לדוגמא חוויתי לאחרונה חוויה דומה בפארק שדימה טיסה על גביו של אריה מעופף בתוך עולם האגדות. החוויה היתה באמת מדהימה. הרגשנו שאנחנו ממש עפים בשמים, נאבקים בדרקונים וצוללים לתהומות...
מה מיוחד בחוויות כאלה? מה ההבדל בין חוויה כזאת לבין קריאת סיפור לדוגמא?
חוויה כזאת היא פשוט כמו מפגש חי עם משהו. אתם לא מדברים על משהו או לומדים עליו אלא פשוט נפגשים איתו באופן ישיר. פגישה יכולה לחולל מהפך בחיים. פגישה נוגעת בנו וגורמת לנו להביט על דברים בצורה שונה. אז למה אני מספר לכם את כל זה?
מהו האירוע הכי מרגש ומדהים שעם ישראל חווה לאורך כל שנות קיומו? מי שניחש שמדובר במעמד הר סיני צדק מאוד. המעמד הזה לא היה שיעור תורה משודרג, לא היה מדובר בשיחה מרתקת במיוחד ואפילו לא בסרט מעניין. היה מדובר במפגש חי עם דבר ה'. מפגש עם הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו!
וכך תיאר את הדברים הרב אברהם שפירא זצ"ל: "במעמד הר סיני הקב"ה לא רק נתן תורה לעם ישראל, אלא התגלה בפניהם: "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (דברים ה, ד). עם ישראל זכה להתראות עם הקב"ה פנים בפנים".
מה המשמעות של ההתגלות הזאת? תפקיד ההתגלות הוא יצירת חיבור עמוק יותר של ישראל עם רצון ה'. כמו החוויה העוצמתית שתיארנו. מעמד הר סיני היה סוג של חוויית מפגש שלא פנתה רק אל השכל אלא אל כל האישיות; אל הרגש, אל הלב, אל הגוף. חוויה מקיפה וכוללת.
אבל מה זה אומר אלינו עכשיו, היום?
וכך המשיך הרב שפירא זצ"ל: "גם היום, אסור לנו שהלימוד שלנו יהיה מנותק ממעמד הר סיני. הוא צריך להיות באותו אופן שהיה באותה שעה. לימוד התורה צריך להיות תוך הרגשה שאנו מקבלים תורה מהקב"ה ישירות. האדם צריך להרגיש שהוא לומד יחד עם הקב"ה".
מתורתו:
חז"ל כתבו שאלפיים השנים הראשונות בעולם היו שנות "תוהו", והאלפים שאחריהן הן שנות "תורה". מרן הגר"א שפירא הסביר שחז"ל הציבו כאן ניגוד: שנות התורה הן ההיפך משנות התוהו והריקנות. כל עוד שאין תורה – יש ריק וחוסר תוכן. ולנצח - הפיתרון לתוהו וריקנות היא: ריבוי תורה!
ומה כוחה המיוחד של התורה, שמסלק את התוהו? הסביר הרב – התורה היא כולה שמותיו של הקב"ה, ואם כך העיסוק בה הוא הידבקות בו, אבל יותר מכך: חז"ל דרשו מהפסוק "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך", שהקב"ה נמצא אפילו עם אדם יחיד שלומד. והקשה הגר"א שפירא – אם כך צריך להיות כתוב "אשר תזכיר", ולא "אשר אזכיר". וביאר, שמכאן לומדים שהקב"ה עצמו לומד עם כל אדם שלומד תורה. לא רק שהקב"ה נמצא שם, אלא שהלימוד הוא לימוד ביחד איתו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
