ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
בצעירותי, היינו הולכים קבוצת בחורים צעירים לשמוע את שיעוריו של זקן ראשי הישיבות, רבי איסר זלמן מלצר, בעל 'אבן האזל'. לרב היה שיעור מסודר, שבו ביאר דברים רבים וחשובים, ושיעוריו תרמו רבות ללימודינו.
אולם, הייתה אפשרות נוספת למפגש לימודי עם הרב. היה זמן נוסף במהלך השבוע, שבו הגיעה קבוצת תלמידים אל הרב, והוא היה מכין איתנו את השיעור. זמן ההכנה היה שונה מאוד מהשיעור המסודר. הרב היה מעלה כיווני חשיבה שונים להסבר הסוגיא, חושב ביחד איתנו, סותר את האפשרויות שהועלו, מקשה – מתרץ, ושוב מקשה, והדברים לא היו מסודרים.
חלק מהתלמידים אמרו, שהלימוד בחבורת ההכנה הוא קצת בזבוז זמן, כי ממילא אפשר לשמוע את המסקנות הסופיות בשיעור המסודר, וחבל להקדיש זמן ללימוד כיווני חשיבה, שמתבררים בסוף כמוטעים.
אולם, סיים הרב אברהם שפירא את דבריו – לימים, התברר, שדווקא אלו שהשתתפו גם בשיעור ההכנה, נבנו יותר בלימוד... (זכיתי לשמוע את הדברים מהרב בעצמו).
כידוע, לימוד הגמרא הוא מרכז הלימוד בבית המדרש. דרכה של הגמרא, שהיא מעלה אפשרויות, מקשה ומתרצת, והשורה התחתונה והמסקנות הסופיות, מהוות רק חלק קטן ממנה. וכבר התקשו רבים מהתלמידים הצעירים, הבאים בשערי בית המדרש – מפני מה עלינו להשקיע בלימוד זה, שעמלו מרובה ומשקיעים זמן רב בחיפוש ותהיה, וכי לא עדיף לנו ללמוד הלכה פסוקה או לימודי מחשבה, שלכאורה תועלתם מרובה יותר?
והתשובה היא – זו בדיוק גדלותה של הגמרא. הגמרא היא מרכז התורה שבעל פה, וכל מטרתה של התורה שבעל פה שיהיה בית מדרש חי ותוסס, בו דנים החכמים זה עם זה, עד שמתקבלות מסקנות הנותנות מענה לעניינים התורניים המתחדשים בכל דור.
יש לנו תורה שבכתב ותורה שבעל פה. תורה שבכתב קיבלנו ישירות מפי ה'. תורה שבעל פה קיבלנו את יסודותיה ודרכי לימודה מפי ה', כ'הלכה למשה מסיני' ועוד, ומעתה ואילך נצטוו כל חכמי ישראל בכל הדורות להגות בה, ולחדש בה לפי הכללים שנמסרו לנו, וכך נוצר בית מדרש חי ותוסס, שיודע לתת מענה לאתגרים המתחדשים בכל דור.
וכך נאמר בגמרא (חגיגה ג.) "דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד... נטועים, מה נטיעה זו פרה ורבה - אף דברי תורה פרין ורבין. בעלי אספות - אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה... הללו פוסלין והללו מכשירין. שמא יאמר אדם: היאך אני למד תורה מעתה? תלמוד לומר: כולם נתנו מרעה אחד... אף אתה עשה אזניך כאפרכסת, וקנה לך לב מבין לשמוע... את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין".
נמצאנו למדים, שדברי התורה מתחדשים ומתפתחים מתוך הדיונים של החכמים בבית המדרש, והכל המשך התורה. כמובן, כדי לזכות לכוון ולהיות המשך התורה שבעל פה צריך להיות הכל מתוך דברי ה'חכמים' כדברי הגמרא, ולא כל סברא מהבטן זוכה לכך, אולם לשם הדברים מתכווננים.
הגמרא היא למעשה הפרוטוקול האחרון של הדיונים שהתרחשו בהשתתפות חכמי ישראל המרכזיים שבדור, מכאן ואילך כל רב וחכם ישב ודן לבדו, (עיין הקדמת הרמב"ם למשנה תורה), ולכן העמוד המרכזי של לימוד תורה שבעל פה הוא דרך לימוד הגמרא, ולמעשה כל לומד גמרא מצטרף לאותו דיון חי ותוסס, והופך להיות חלק מהמשך התורה בישראל. (ובפשטות, כשמנסה לכוון לאמיתה של תורה, הרי גם אם טועה, על כך אמרו חז"ל, מדרש שיר השירים, ודגלו עלי אהבה – ודילוגו עלי אהבה).
נמצאנו למדים, שמטרת לימוד התורה זה לא רק הידע שאנו מקבלים, כי אם להיות חלק מחיות התורה, להיות חלק מיצירתה והתחדשותה, לחיות ולהתחיות.
וזה בדיוק עניינו של חג הסוכות. ביום כיפור אמנם התרוממנו לגבהים רוחניים, אך עשינו זאת כשאנו צמים, ולמעשה משילים מעלינו את עולם החומר וחיים רק את הרוח. זו לא הפסגה השלימה של התורה. עלינו לחיות את התורה בשלימות בכל מרחבי חיינו, ולשם כך אנו עולים מיום כיפור לסוכות, למדרגה נוספת של קשר עם ה'.
בסוכות, אנו חיים את כל חיינו עם ה', האכילה היא מצווה, והשינה היא מצווה, וכל פעולה ופעולה מהחיים שאנו עושים בתוך הסוכה, הופכת להיות מצווה. כדברי הגאון מוילנא המפורסמים – 'שתי מצוות אדם עושה עם הנעליים, סוכות וארץ ישראל', כי עניינם של מצוות אלו ללמדנו שכל מרחבי חיינו קשורים לה'.
ויהי רצון, שנזכה עוד השנה לעלות ולראות את פני ה' במקדשו. חג שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
