ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל
ר' אברום היה ידוע כזהיר ומקפיד גדול בכל פרט בהלכה, כך, לדוגמה, בסוף ימיו נמנע מלאכול לחם בגלל שהרגיש שחולשתו מונעת ממנו לכוון כראוי בברכת המזון.
לא פחות מזהירותו במצוות שבין אדם למקום, הייתה זהירותו בבין אדם לחבירו. היה מפעים להתבונן כיצד יחד עם דקדוקו הגדול נזהר ר' אברום שלא לגרום טירחה לאחרים בעקבות כך.
באחד מערבי הפסח שלאחר שהתמנה לרב ראשי, הייתה אשתו הרבנית מותשת מכל הטרדות שהיו כרוכות בתפקיד, ור' אברום החליט שבאותה שנה יתארחו בחג. כשבנו שאל אותו – הרי בפסח יש כל כך הרבה חומרות שאנחנו נוהגים בהן בבית, ומה יהיה איתן? השיב הרב: השנה נחמיר בלהקל על אמא...
תולדות חייו – פרק ג'
ר' אברום נחשף לכתבי מרן הרב קוק זצ"ל, שהחלו להתפרסם, ודבק ברעיונותיהם, הוא היה מגיע במיוחד אל ביתו של הראי"ה לשוחח בדברי תורה. ונעשה לידיד קרוב של בנו, הרצי"ה. הרצי"ה שידך בינו ובין אחותו של רבי נתן רענן – חתנו של הרב קוק זצ"ל. הנערה הצעירה שהתלבטה, הכריעה בחיוב אחרי שאשתו של מרן הרב עודדה אותה ואמרה: "הוא עוד ירעיש את העולם כולו בתורתו".
בהמשך הזמינו הרצי"ה ללמד בישיבת מרכז הרב ולהצטרף לצוות הרבנים שהורכב כולו מתלמידיו הקרובים של הראי"ה זצ"ל. ר' אברום נענה בשמחה, וכך, נקשר בקשר נצחי למשפחתו ולישיבתו של הרב זצ"ל יחדיו. קשר שנמשך במשך מעל שישים שנות הרבצת תורה, כשלצידו עומדת רעייתו וזוכה לראות כיצד הבטחת אשתו של הרב זצ"ל מתקיימת בהידור, באלפי התלמידים שגידל ובעולם כולו...
שיעורו בישיבה היה אז השיעור היחיד בגמרא מלבד השיעור של ראש הישיבה הרב חרל"פ, שגם איתו היה ר' אברום בקשר תורני עמוק. כך החלה מסכת חיים מופלאה של עשרות שנות הרבצת תורה, בהן בנה ר' אברום עולם תורה שלם בעשרת אצבעותיו. בישיבה למד ר' אברום את הספר הקבלי 'תיקוני זוהר' בחברותא עם הרב הנזיר, מגדולי תלמידי הרב זצ"ל, שגם אתו התיידד.
החזון איש, בהערכתו הרבה לר' אברום, המליץ בחום לרב כהנמן, מייסד ישיבת פונוביז', שימנה את ר' אברום – שהיה אז רק בן שלושים - לראש ישיבה בישיבתו. הוא טרח גם לנסות לשכנע את ר' אברום עצמו, אך ר' אברום התעקש להישאר במרכז הרב.
דברים שבלב
קורה לכם שיש לכם שתי אפשרויות שאתם צריכים להחליט ביניהם, ואתם מתלבטים אובדי עצות איזו מהן יותר צודקת ונכונה?
זה קורה לכולנו. הרבה פעמים אנחנו מתלבטים בין שתי אפשרויות, מה יותר נכון לעשות. "האם כדאי ללכת ולעשות X" או להישאר ולעשות Y", אנחנו שואלים את עצמנו. מה הקב"ה היה רוצה יותר שנעשה? קשה להיות בטוחים בשאלות כאלו, המעורבות האישית תמיד עלולה להטעות אותנו לכיוון שיותר מתחשק לנו או נראה לנו נחמד, ואיננו בטוחים אם ההחלטה שלנו היא הדבר הנכון.
ר' אברום היה אומר שכאשר האדם נמצא בספק כזה, שיעשה את 'מבחן החפץ חיים', שיישאל את עצמו מה החפץ חיים היה עושה? בדרך כלל נגלה שבאופן טבעי ברור לנו במה הוא היה בוחר. פתאום ברור מה נכון ומה הקב"ה רוצה שנעשה. כשאנו מוציאים את עצמנו מהסיפור נעלמים האינטרסים שמתחבאים לפעמים בלבוש אידאולוגי, וקל לקבל הכרעה אובייקטיבית.
ולמה דווקא החפץ חיים? צריך לדעת שדקדוק ההלכה הוא מדוייק, לשני הכיוונים. איש הלכה לא מרשה לעצמו לעגל פינות ולחפף מצד אחד, ומצד שני – הוא חי את החיים ברוגע, בלי לחצים ועצבים. ה'חפץ חיים' היה אדם שחי את המציאות, הוא נפגש עם אנשים, שוחח איתם בנעימות, לא התכנס בתוך עצמו... ובתוך זאת היה זהיר בהלכה לחלוטין.
החפץ חיים, שחיבר את ספרי חפץ חיים ושמירת הלשון על הלכות לשון הרע, ומשנה ברורה על ההלכות היומיומיות, היה סמל לזהירות בהלכה בכל תחומיה, אדם שדעתו מעורבת בין הבריות ולצד זאת יודע תצמיד מה ההלכה דורשת לעשות – ומקיים זאת.
פעם שאל אדם את ר' אברום שאלה בהלכה, ור' אברום השיב שהדבר אסור. אותו אחד ניסה להסביר למה למרות שההלכה אוסרת אולי כדאי בכל זאת בגלל שיקולים משיקולים שונים, ור' אברום ענה בנחרצות: במקום שבו ההלכה נגמרת - שם הגהינום מתחיל!
באנו לעולם כדי לקיים את רצון ה', וה' נתן לנו הוראות מדוייקות לכך, הנקראות: הלכה. השמירה הקפדנית עליה היא מילוי ייעודנו, מעל לכל שיקול אחר. על ידי ההתבוננות בדרכיהם של אנשים גדולים וזהירותם בהלכה – נלמד גם אנו ונהפוך לאנשים גדולים בעצמינו.
מתורתו:
"מאז ומעולם היה מהדברים הפשוטים ביותר לכל יהודי מקטנותו, שהדבר העליון לכל יהודי הוא קיום ציווי דבר ה' כפי שנפסק בהלכה. נכון שישנם נסיונות וקשיים לעמוד בהם, אבל בהכרה ידעו כולם שציווי בשר ודם הוא בטל ומבוטל אל מול ציווי התורה. יסוד מוסד מאז קבלת התורה שחיובים או איסורים של התורה הם החיובים העליונים המחייבים כל יהודי. מעל כל חיובים אחרים."
"אמונת אומן של כל יהודי נאמן וכשר היא שהתורה היא מעל כל דבר הקיים בעולם, וכל בעיה נבחנת לאורה של ההלכה בתורת ישראל. כי הם חיינו ואורך ימינו."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
