ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל
ר' אברום היה ידוע כזהיר ומקפיד גדול בכל פרט בהלכה, כך, לדוגמה, בסוף ימיו נמנע מלאכול לחם בגלל שהרגיש שחולשתו מונעת ממנו לכוון כראוי בברכת המזון.
לא פחות מזהירותו במצוות שבין אדם למקום, הייתה זהירותו בבין אדם לחבירו. היה מפעים להתבונן כיצד יחד עם דקדוקו הגדול נזהר ר' אברום שלא לגרום טירחה לאחרים בעקבות כך.
באחד מערבי הפסח שלאחר שהתמנה לרב ראשי, הייתה אשתו הרבנית מותשת מכל הטרדות שהיו כרוכות בתפקיד, ור' אברום החליט שבאותה שנה יתארחו בחג. כשבנו שאל אותו – הרי בפסח יש כל כך הרבה חומרות שאנחנו נוהגים בהן בבית, ומה יהיה איתן? השיב הרב: השנה נחמיר בלהקל על אמא...
תולדות חייו – פרק ג'
ר' אברום נחשף לכתבי מרן הרב קוק זצ"ל, שהחלו להתפרסם, ודבק ברעיונותיהם, הוא היה מגיע במיוחד אל ביתו של הראי"ה לשוחח בדברי תורה. ונעשה לידיד קרוב של בנו, הרצי"ה. הרצי"ה שידך בינו ובין אחותו של רבי נתן רענן – חתנו של הרב קוק זצ"ל. הנערה הצעירה שהתלבטה, הכריעה בחיוב אחרי שאשתו של מרן הרב עודדה אותה ואמרה: "הוא עוד ירעיש את העולם כולו בתורתו".
בהמשך הזמינו הרצי"ה ללמד בישיבת מרכז הרב ולהצטרף לצוות הרבנים שהורכב כולו מתלמידיו הקרובים של הראי"ה זצ"ל. ר' אברום נענה בשמחה, וכך, נקשר בקשר נצחי למשפחתו ולישיבתו של הרב זצ"ל יחדיו. קשר שנמשך במשך מעל שישים שנות הרבצת תורה, כשלצידו עומדת רעייתו וזוכה לראות כיצד הבטחת אשתו של הרב זצ"ל מתקיימת בהידור, באלפי התלמידים שגידל ובעולם כולו...
שיעורו בישיבה היה אז השיעור היחיד בגמרא מלבד השיעור של ראש הישיבה הרב חרל"פ, שגם איתו היה ר' אברום בקשר תורני עמוק. כך החלה מסכת חיים מופלאה של עשרות שנות הרבצת תורה, בהן בנה ר' אברום עולם תורה שלם בעשרת אצבעותיו. בישיבה למד ר' אברום את הספר הקבלי 'תיקוני זוהר' בחברותא עם הרב הנזיר, מגדולי תלמידי הרב זצ"ל, שגם אתו התיידד.
החזון איש, בהערכתו הרבה לר' אברום, המליץ בחום לרב כהנמן, מייסד ישיבת פונוביז', שימנה את ר' אברום – שהיה אז רק בן שלושים - לראש ישיבה בישיבתו. הוא טרח גם לנסות לשכנע את ר' אברום עצמו, אך ר' אברום התעקש להישאר במרכז הרב.
דברים שבלב
קורה לכם שיש לכם שתי אפשרויות שאתם צריכים להחליט ביניהם, ואתם מתלבטים אובדי עצות איזו מהן יותר צודקת ונכונה?
זה קורה לכולנו. הרבה פעמים אנחנו מתלבטים בין שתי אפשרויות, מה יותר נכון לעשות. "האם כדאי ללכת ולעשות X" או להישאר ולעשות Y", אנחנו שואלים את עצמנו. מה הקב"ה היה רוצה יותר שנעשה? קשה להיות בטוחים בשאלות כאלו, המעורבות האישית תמיד עלולה להטעות אותנו לכיוון שיותר מתחשק לנו או נראה לנו נחמד, ואיננו בטוחים אם ההחלטה שלנו היא הדבר הנכון.
ר' אברום היה אומר שכאשר האדם נמצא בספק כזה, שיעשה את 'מבחן החפץ חיים', שיישאל את עצמו מה החפץ חיים היה עושה? בדרך כלל נגלה שבאופן טבעי ברור לנו במה הוא היה בוחר. פתאום ברור מה נכון ומה הקב"ה רוצה שנעשה. כשאנו מוציאים את עצמנו מהסיפור נעלמים האינטרסים שמתחבאים לפעמים בלבוש אידאולוגי, וקל לקבל הכרעה אובייקטיבית.
ולמה דווקא החפץ חיים? צריך לדעת שדקדוק ההלכה הוא מדוייק, לשני הכיוונים. איש הלכה לא מרשה לעצמו לעגל פינות ולחפף מצד אחד, ומצד שני – הוא חי את החיים ברוגע, בלי לחצים ועצבים. ה'חפץ חיים' היה אדם שחי את המציאות, הוא נפגש עם אנשים, שוחח איתם בנעימות, לא התכנס בתוך עצמו... ובתוך זאת היה זהיר בהלכה לחלוטין.
החפץ חיים, שחיבר את ספרי חפץ חיים ושמירת הלשון על הלכות לשון הרע, ומשנה ברורה על ההלכות היומיומיות, היה סמל לזהירות בהלכה בכל תחומיה, אדם שדעתו מעורבת בין הבריות ולצד זאת יודע תצמיד מה ההלכה דורשת לעשות – ומקיים זאת.
פעם שאל אדם את ר' אברום שאלה בהלכה, ור' אברום השיב שהדבר אסור. אותו אחד ניסה להסביר למה למרות שההלכה אוסרת אולי כדאי בכל זאת בגלל שיקולים משיקולים שונים, ור' אברום ענה בנחרצות: במקום שבו ההלכה נגמרת - שם הגהינום מתחיל!
באנו לעולם כדי לקיים את רצון ה', וה' נתן לנו הוראות מדוייקות לכך, הנקראות: הלכה. השמירה הקפדנית עליה היא מילוי ייעודנו, מעל לכל שיקול אחר. על ידי ההתבוננות בדרכיהם של אנשים גדולים וזהירותם בהלכה – נלמד גם אנו ונהפוך לאנשים גדולים בעצמינו.
מתורתו:
"מאז ומעולם היה מהדברים הפשוטים ביותר לכל יהודי מקטנותו, שהדבר העליון לכל יהודי הוא קיום ציווי דבר ה' כפי שנפסק בהלכה. נכון שישנם נסיונות וקשיים לעמוד בהם, אבל בהכרה ידעו כולם שציווי בשר ודם הוא בטל ומבוטל אל מול ציווי התורה. יסוד מוסד מאז קבלת התורה שחיובים או איסורים של התורה הם החיובים העליונים המחייבים כל יהודי. מעל כל חיובים אחרים."
"אמונת אומן של כל יהודי נאמן וכשר היא שהתורה היא מעל כל דבר הקיים בעולם, וכל בעיה נבחנת לאורה של ההלכה בתורת ישראל. כי הם חיינו ואורך ימינו."
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









