ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
השיא של שמחת תורה היה בזמן שהראשון לציון היה מגיע לישיבה ושלושת גדולי הדור גאוני התורה: הרב שפירא, הרב שאול ישראלי, ויבלחטו"א הרב מרדכי אליהו, היו תחת טלית אחת, ומאות תלמידי הישיבה ורבניה מקיפים אותם כחומה ושרים בהתלהבות אדירה: "ובכן צדיקים, ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים ברינה יגילו", גם שירה אדירה זו, ומעמד השראת השכינה העצום הזה, חקוק היטב בלבבות אלפי תלמידי ומתפללי הישיבה. אשרי עין ראתה כל אלה!!
באיזה חן באיזו התלהבות, באיזו קדושה וטהרה היו רוקדים ושרים גדולי עולם אלו לכבוד התורה הקדושה ולכבוד שכינת אל חי אשר בקרבנו.
גם כאשר ר' אברום היה במקומו הוא היה רוקד. הוא היה נשען על הסטנדר ומתנדנד או עומד ורוקד מצד לצד במקומו. הוא לא נח לרגע.
שמעתי מידידי הרב ישראל מזרחי שליט"א: מנהג ישיבת 'מרכז הרב' הוא, שאחרי קריאת פסוקי "אתה הראת לדעת", עוד טרם הוצאת הספרים, ולאחר פינוי בית המדרש מספסליו, רוקדת כל הישיבה במעגל אחד ענק: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". הריקוד הזה נמשך הרבה מאוד זמן, כשחוזרים על אותם מילים מאות פעמים. שנה אחת, אחרי כעשרים דקות של ריקוד - הילוך זה, החליט הוא שצריך לשנות שיר, אבל הוא לא העיז ולבסוף החליט להישאר באותן מילים, אבל להחליף את הניגון. הוא התחיל וכולם המשיכו אחריו. לפתע ר' אברום ניגש אליו ואומר לו: "למה החלפת? למה שינית? עוד לא הספקנו להיכנס לתוך המילים!!!". עשרים דקות עדין לא הספיקו על מנת 'להיכנס לתוך המילים'!!!
אחר-כך התחילו ההקפות כדרכן בכל שנה, ר' אברום, כנראה, חשש שהבחור נפגע מהביקורת, ואז לפתע, באמצע ההקפות, ר' אברום הגיח פתאום לתוך המעגלים, תפס את ר' ישראל בידיו, משך אותו לאמצע המעגלים, ורקד איתו לבד כעשר דקות!!
למדנו מהסיפור שלשה דברים:
א. מה שידוע מהרבה מאוד ענינים, שר' אברום מתנגד מאוד לשינוי כל-שהוא במה שנוהגים.
ב. בזמן השירים ר' אברום עובד עבודת קודש, ועם כל סיבוב, הוא נכנס פנימה לעומק המילים יותר ויותר, הוא נכנס לתוך המילים!
ג. איזה רגישות היתה לו לכבודו של הזולת. "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך".
ועוד סיפור בענין שמחת תורה וגם הוא לימוד גדול.
במשך שנים רבות, היה הגאון הגדול הרב שאול ישראלי זצ"ל, חתן תורה בישיבתנו הקדושה. הרב צבי יהודה היה מתפלל ב'בית הרב'. משנתמנה ר' אברום לראשות הישיבה וכעבור שנה נתמנה גם לרב הראשי לישראל, הוא עבר משכונת גאולה לשכונת קרית משה, ממש מול הישיבה. בשמחת תורה של אותה שנה, כולם היו בטוחים, שיהיו שינויים. סוף סוף ר' אברום הוא גם ראש הישיבה וגם הרב הראשי לישראל, ולכאורה זהו כבודה של תורה, שהוא יהיה חתן תורה, ובליבנו חשבנו, שבודאי הרב ישראלי, שהיה גם גאון עצום וגם עניו גדול, בודאי גם הוא ירצה זאת. אולם להפתעתנו העצומה, ר' אברום לא הסכים בשום אופן, הוא קיבץ מנין ב'הרחיבי' (מעין פרוזדור שיוצא מאולם הישיבה), ושם קראו גם כן בתורה, ור' אברום עלה במנין הזה המצומצם, הכאילו צדדי - כחתן התורה, ובלבד שלא יפגע חלילה בכבודו של הרב ישראלי.
סיומו של יום שמחת התורה, היה ב'הקפות שניות', במוצאי החג, ב'בית הרב'. מקום משכנו של מרן הרב קוק זצ"ל. שם השמחה היתה עילאית - עליונה, לא מעלמא הדין. ר' אברום היה מגיע, מוביל את ההקפה כשליח ציבור בתפילת תחנונים: "אנא ה' הושיעה נא! אנא ה' הצליחה נא! אנא ה' עננו ביום קראנו!", והכל בניגון המיוחד לו. אחר כך היה רוקד כשהוא דבוק-חבוק בספר התורה וכולו קורן שמחה עצומה.
"אשרי עין ראתה כל אלה!!!".
הרב חיים אביהוא שוורץ
ר"מ בישיבת בית אל.
מאמר שני חשיבות לימוד האמונה, דברי השפת אמת על קדושת הארץ
לימוד בספר הכוזרי - שיעור 109(מאמר שני פיסקא י"ד)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
