ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
השיא של שמחת תורה היה בזמן שהראשון לציון היה מגיע לישיבה ושלושת גדולי הדור גאוני התורה: הרב שפירא, הרב שאול ישראלי, ויבלחטו"א הרב מרדכי אליהו, היו תחת טלית אחת, ומאות תלמידי הישיבה ורבניה מקיפים אותם כחומה ושרים בהתלהבות אדירה: "ובכן צדיקים, ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים ברינה יגילו", גם שירה אדירה זו, ומעמד השראת השכינה העצום הזה, חקוק היטב בלבבות אלפי תלמידי ומתפללי הישיבה. אשרי עין ראתה כל אלה!!
באיזה חן באיזו התלהבות, באיזו קדושה וטהרה היו רוקדים ושרים גדולי עולם אלו לכבוד התורה הקדושה ולכבוד שכינת אל חי אשר בקרבנו.
גם כאשר ר' אברום היה במקומו הוא היה רוקד. הוא היה נשען על הסטנדר ומתנדנד או עומד ורוקד מצד לצד במקומו. הוא לא נח לרגע.
שמעתי מידידי הרב ישראל מזרחי שליט"א: מנהג ישיבת 'מרכז הרב' הוא, שאחרי קריאת פסוקי "אתה הראת לדעת", עוד טרם הוצאת הספרים, ולאחר פינוי בית המדרש מספסליו, רוקדת כל הישיבה במעגל אחד ענק: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". הריקוד הזה נמשך הרבה מאוד זמן, כשחוזרים על אותם מילים מאות פעמים. שנה אחת, אחרי כעשרים דקות של ריקוד - הילוך זה, החליט הוא שצריך לשנות שיר, אבל הוא לא העיז ולבסוף החליט להישאר באותן מילים, אבל להחליף את הניגון. הוא התחיל וכולם המשיכו אחריו. לפתע ר' אברום ניגש אליו ואומר לו: "למה החלפת? למה שינית? עוד לא הספקנו להיכנס לתוך המילים!!!". עשרים דקות עדין לא הספיקו על מנת 'להיכנס לתוך המילים'!!!
אחר-כך התחילו ההקפות כדרכן בכל שנה, ר' אברום, כנראה, חשש שהבחור נפגע מהביקורת, ואז לפתע, באמצע ההקפות, ר' אברום הגיח פתאום לתוך המעגלים, תפס את ר' ישראל בידיו, משך אותו לאמצע המעגלים, ורקד איתו לבד כעשר דקות!!
למדנו מהסיפור שלשה דברים:
א. מה שידוע מהרבה מאוד ענינים, שר' אברום מתנגד מאוד לשינוי כל-שהוא במה שנוהגים.
ב. בזמן השירים ר' אברום עובד עבודת קודש, ועם כל סיבוב, הוא נכנס פנימה לעומק המילים יותר ויותר, הוא נכנס לתוך המילים!
ג. איזה רגישות היתה לו לכבודו של הזולת. "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך".
ועוד סיפור בענין שמחת תורה וגם הוא לימוד גדול.
במשך שנים רבות, היה הגאון הגדול הרב שאול ישראלי זצ"ל, חתן תורה בישיבתנו הקדושה. הרב צבי יהודה היה מתפלל ב'בית הרב'. משנתמנה ר' אברום לראשות הישיבה וכעבור שנה נתמנה גם לרב הראשי לישראל, הוא עבר משכונת גאולה לשכונת קרית משה, ממש מול הישיבה. בשמחת תורה של אותה שנה, כולם היו בטוחים, שיהיו שינויים. סוף סוף ר' אברום הוא גם ראש הישיבה וגם הרב הראשי לישראל, ולכאורה זהו כבודה של תורה, שהוא יהיה חתן תורה, ובליבנו חשבנו, שבודאי הרב ישראלי, שהיה גם גאון עצום וגם עניו גדול, בודאי גם הוא ירצה זאת. אולם להפתעתנו העצומה, ר' אברום לא הסכים בשום אופן, הוא קיבץ מנין ב'הרחיבי' (מעין פרוזדור שיוצא מאולם הישיבה), ושם קראו גם כן בתורה, ור' אברום עלה במנין הזה המצומצם, הכאילו צדדי - כחתן התורה, ובלבד שלא יפגע חלילה בכבודו של הרב ישראלי.
סיומו של יום שמחת התורה, היה ב'הקפות שניות', במוצאי החג, ב'בית הרב'. מקום משכנו של מרן הרב קוק זצ"ל. שם השמחה היתה עילאית - עליונה, לא מעלמא הדין. ר' אברום היה מגיע, מוביל את ההקפה כשליח ציבור בתפילת תחנונים: "אנא ה' הושיעה נא! אנא ה' הצליחה נא! אנא ה' עננו ביום קראנו!", והכל בניגון המיוחד לו. אחר כך היה רוקד כשהוא דבוק-חבוק בספר התורה וכולו קורן שמחה עצומה.
"אשרי עין ראתה כל אלה!!!".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









