ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
השיא של שמחת תורה היה בזמן שהראשון לציון היה מגיע לישיבה ושלושת גדולי הדור גאוני התורה: הרב שפירא, הרב שאול ישראלי, ויבלחטו"א הרב מרדכי אליהו, היו תחת טלית אחת, ומאות תלמידי הישיבה ורבניה מקיפים אותם כחומה ושרים בהתלהבות אדירה: "ובכן צדיקים, ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים ברינה יגילו", גם שירה אדירה זו, ומעמד השראת השכינה העצום הזה, חקוק היטב בלבבות אלפי תלמידי ומתפללי הישיבה. אשרי עין ראתה כל אלה!!
באיזה חן באיזו התלהבות, באיזו קדושה וטהרה היו רוקדים ושרים גדולי עולם אלו לכבוד התורה הקדושה ולכבוד שכינת אל חי אשר בקרבנו.
גם כאשר ר' אברום היה במקומו הוא היה רוקד. הוא היה נשען על הסטנדר ומתנדנד או עומד ורוקד מצד לצד במקומו. הוא לא נח לרגע.
שמעתי מידידי הרב ישראל מזרחי שליט"א: מנהג ישיבת 'מרכז הרב' הוא, שאחרי קריאת פסוקי "אתה הראת לדעת", עוד טרם הוצאת הספרים, ולאחר פינוי בית המדרש מספסליו, רוקדת כל הישיבה במעגל אחד ענק: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". הריקוד הזה נמשך הרבה מאוד זמן, כשחוזרים על אותם מילים מאות פעמים. שנה אחת, אחרי כעשרים דקות של ריקוד - הילוך זה, החליט הוא שצריך לשנות שיר, אבל הוא לא העיז ולבסוף החליט להישאר באותן מילים, אבל להחליף את הניגון. הוא התחיל וכולם המשיכו אחריו. לפתע ר' אברום ניגש אליו ואומר לו: "למה החלפת? למה שינית? עוד לא הספקנו להיכנס לתוך המילים!!!". עשרים דקות עדין לא הספיקו על מנת 'להיכנס לתוך המילים'!!!
אחר-כך התחילו ההקפות כדרכן בכל שנה, ר' אברום, כנראה, חשש שהבחור נפגע מהביקורת, ואז לפתע, באמצע ההקפות, ר' אברום הגיח פתאום לתוך המעגלים, תפס את ר' ישראל בידיו, משך אותו לאמצע המעגלים, ורקד איתו לבד כעשר דקות!!
למדנו מהסיפור שלשה דברים:
א. מה שידוע מהרבה מאוד ענינים, שר' אברום מתנגד מאוד לשינוי כל-שהוא במה שנוהגים.
ב. בזמן השירים ר' אברום עובד עבודת קודש, ועם כל סיבוב, הוא נכנס פנימה לעומק המילים יותר ויותר, הוא נכנס לתוך המילים!
ג. איזה רגישות היתה לו לכבודו של הזולת. "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך".
ועוד סיפור בענין שמחת תורה וגם הוא לימוד גדול.
במשך שנים רבות, היה הגאון הגדול הרב שאול ישראלי זצ"ל, חתן תורה בישיבתנו הקדושה. הרב צבי יהודה היה מתפלל ב'בית הרב'. משנתמנה ר' אברום לראשות הישיבה וכעבור שנה נתמנה גם לרב הראשי לישראל, הוא עבר משכונת גאולה לשכונת קרית משה, ממש מול הישיבה. בשמחת תורה של אותה שנה, כולם היו בטוחים, שיהיו שינויים. סוף סוף ר' אברום הוא גם ראש הישיבה וגם הרב הראשי לישראל, ולכאורה זהו כבודה של תורה, שהוא יהיה חתן תורה, ובליבנו חשבנו, שבודאי הרב ישראלי, שהיה גם גאון עצום וגם עניו גדול, בודאי גם הוא ירצה זאת. אולם להפתעתנו העצומה, ר' אברום לא הסכים בשום אופן, הוא קיבץ מנין ב'הרחיבי' (מעין פרוזדור שיוצא מאולם הישיבה), ושם קראו גם כן בתורה, ור' אברום עלה במנין הזה המצומצם, הכאילו צדדי - כחתן התורה, ובלבד שלא יפגע חלילה בכבודו של הרב ישראלי.
סיומו של יום שמחת התורה, היה ב'הקפות שניות', במוצאי החג, ב'בית הרב'. מקום משכנו של מרן הרב קוק זצ"ל. שם השמחה היתה עילאית - עליונה, לא מעלמא הדין. ר' אברום היה מגיע, מוביל את ההקפה כשליח ציבור בתפילת תחנונים: "אנא ה' הושיעה נא! אנא ה' הצליחה נא! אנא ה' עננו ביום קראנו!", והכל בניגון המיוחד לו. אחר כך היה רוקד כשהוא דבוק-חבוק בספר התורה וכולו קורן שמחה עצומה.
"אשרי עין ראתה כל אלה!!!".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
