ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
הדבר נעשה על פי פסק הלכה של הרב עצמו. כמה שנים לפני כן, נפטר בנו של האדמו"ר מגור בשבת קודש, והתעוררה שאלה אם לעשות את ההלויה במוצאי שבת - כפי ההלכה שלא מלינים את המת ובארץ ישראל באופן מיוחד ובירושלים אפילו לכבודו של מת אין מלינים אותו, - או שאפשר לדחות את ההלויה למחרת משום כבוד התורה. הרבנים לא ידעו כיצד להכריע, והאדמו"ר החליט להעביר את השאלה להכרעתו של הרב שפירא. ר' אברום אמר שיש לדחות את ההלויה למחרת, משום כבוד התורה. (לא שמעתי את הנימוקים באופן מפורט).
הפסק הזה של הרב בעצמו, שימש כעת את בני המשפחה הנכבדה, כאשר התלבטו מתי לערוך את ההלויה.
ביום ששי, ערב שבת קודש, התאספו רבבות תלמידי חכמים סביב ישיבת 'מרכז הרב', כולם לבושים בגדי חג, אבל הלבבות דווים וכואבים מאוד. מצד אחד הלל ומוסף של חג ומצד שני אבל כל כך נורא. אבל משפחתי, אבל אישי של כל אחד ואחד מהתלמידים שבמשך העשרות הרבות של השנים, ואבל לאומי של האומה כולה, שאיבדה את גאון עוזה.
הספידוהו גדולי הדור, ביניהם מי שהיה ידידו במשך שבעים שנה הגאון הגדול, הרב יעקב ניסן רוזנטל שליט"א אב-בית-דין בחיפה. ברצוני לצרף לכאן דברי הספדו בשעת ההלויה. יש בדבריו סיכום כולל של דרכו של מרן הרב זכר צדיק לברכה.
"'תורה תורה חיגרי שק, התפלשי בעפרים
אבל יחיד עשי לך ומספד תמרורים...'
הדברים מתאימים על הגאון ר' אברום, עליו ניתן לומר את הפסוק: 'שבת משוש ליבנו נהפך לאבל מחולינו.'חג הסוכות שהוא חג השמחה הפך לאבל. ויש כאן אבל כפול: על הגאון ר' אברום שאיננו, וגם על עצם התורה שניטלה ממנו, כמבואר במסכת כתובות (י"ז) שכשנפטר תלמיד חכם נחשב הדבר כנטילת התורה.
אני מכיר את ר' אברום כבר 70 שנה. בזמנו, אנחנו הצעירים היה לנו ענין להתפלל ב'זכרון משה', כדי ללוות את ר' אברום ולשוחח עימו בדברי תורה, ואחרי שלושים שנה הוא הזכיר לי את דברינו בלימוד מאותה תקופה.
ר' אברום היה נחשב מהעילויים הגדולים של אותה תקופה. אותם עילויים הפיצו חידושי תורה. חידושיו של ר' אברום היו בחריפות מיוחדת ואנחנו הלומדים הצעירים היינו מזהים לבד שאלו החידושים שלו. היינו אומרים: ר' אברום שפירא=שפיר קאמרת, טוב אמרת.
לבד מאהבת התורה הגדולה שהיתה לו, הוא אהב גם את ציון וירושלים, את ארץ ישראל, וצריך להדגיש אהב גם את מדינת ישראל שהיא ראשית צמיחת גאולתנו.
הדרך הנכונה היא הדרך של ר' אברום.
ר' אברום עולה למעלה בשלמות. המלאכים שמחים בבוא אליהם נפש נקי וצדיק. בקבלת התורה כתוב עליונים ששו ותחתונים עלזו, אבל כאן אצלנו עליונים ששים אבל אנחנו בוכים על האבידה הגדולה הזאת.
ר' אברום היה יהודי ירושלמי, עם הצניעות של ירושלים, וצריך לשמור על הצניעות והפשטות הזאת.
יש ללמוד מהנפטר לחיות בגדלות, באהבת ישראל ובפשטות של אנשי ירושלים.
לך בשלום ותנוח בשלום. תבקש עלינו שתהיה לנו שנה טובה... בביאת המשיח במהרה בימינו אמן."
מסע ההלויה יצא מישיבת 'מרכז הרב', כשרבבות מלוים את הרב ברחובות ירושלים, דרך שכונת 'גאולה' אל הר הזיתים.
'אין שלטון ביום המות'. ר' אברום לא הסכים כל חייו, בשום אופן, שילווהו. כמה פעמים נסיתי: אמרתי יש לי שאלה לברר. ר' אברום נעמד ואמר: תשאל. אמרתי: טוב נלך לכיוון ביתו של הרב. הרב לא הסכים. "אני לא רוצה שילוו אותי!". הנה כעת, בהלויה, זו היתה ההזדמנות האחרונה. שמעתי על תלמידים שהיו חולים, וכאלה שעמדו לפני ניתוח, ובקושי גדול מאוד יכלו לעמוד או ללכת, אבל הם לא ויתרו, על האפשרות האחרונה ללוות את מורם ורבם, רוח אפם, שממנו קיבלו תורה, חיות של תורה, עצה וברכה. וכך כמעט במסירות נפש ליוו את רבם עד הר הזיתים.
בהר הזיתים נטמן רבנו מול הר המוריה, מקום מקדשנו, לצידם של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל ומרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. יש הקוראים למקום: "חלקת גדולי האומה ובוניה". אכן, אלו הם גדולי האומה שמסרו נפשם על בנינה. לאורם ניסע ונלך אל גאולתנו, גאולת העולמים השלימה והמלאה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









