ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
כאמור הרב שלמה דוד טרח ועמל ליישב את השאלות וההערות ולסתור ההוכחות שכתב ר' אברום, ועם כל מה שהעיר הגאון לר' אברום שעשה קרעים מדבריו בלי רחמים, הנה אף-על-פי-כן, ר' אברום חוזר וכותב אליו קונטרס עוד יותר גדול מהראשון, שבו הוא סותר את דבריו ותשובותיו של הגאון הרב כהנא.
הדגשנו את עמל התורה הגדול שאנו רואים כאן, אבל בולטת כאן מאוד גם כן, אהבת אמת ללא שום חולשה ומשוא פנים.
תכונה זאת בולטת גם במשא ומתן שיש לרבנו - כנראה באותן שנים - עם החזון איש. במכתב הראשון כותב ר' אברום אליו:
"לכבוד מרן הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר אברהם ישעי' קרליץ שליט"א.
אחדשה"ט. תודה להדר"ג על ששלח אלי את הכרך של חזו"א פרה...". כבר לפני חילופי המכתבים היה קשר שבעל פה ביניהם. ומתוך כך שלח החזון אי"ש אל ר' אברום את ספריו ועקב כך ר' אברום מעיר מספר הערות על דבריו של החזון איש בספרו.
החזון-איש עונה תשובה ור' אברום מחזיר לו תשובה. החזו"א עונה לו שוב וכך הוא פותח: "הגיעני דבריו החביבים עלי מאוד בהיותו כל מגמתו לאמיתת התורה, ועיינתי עוד הפעם, אבל...". ר' אברום לא מפסיק ומחזיר עוד תשובה לברר עוד את דברו. הרב כהנא דיבר על הכשרונות "שכל צח וישר וידיעות עמוקות" ואילו החזון אי"ש מדבר על המגמה, על הכיוון אליו מכוונים כל הכשרונות העצומים: "בהיות כל מגמתו לאמיתת התורה", שזהו באמת הגדר של תורה לשמה, "לשם התורה", לברור האמת האלוקית.
בשנת התש"ט הוציא מורנו ורבנו, ר' אברום, ספר "זכר יצחק", "שבו שאלות ותשובות חידושים וביאורים בש"ס, מאת הגאון האמיתי שר התורה רבן של כל ישראל רבינו יצחק יעקב בהרש"ל רבינוביץ' זצ"ל אב"ד ור"מ דפונוביז'". (לשון שער הספר).
ב'הקדמה מאת המחבר', כותב ר' אברום, שהיתה דרושה התאמצות גדולה ועיון רב בענינים הנידונים, כיוון שהכתבים היו מפוזרים והיה צורך לחבר דף אל דף וכו'.
זה בודאי לא מקרה שבדיוק ר' אברום נהיה הגואל לכתבי הגאון העצום, המכונה: "ר' איצל'ה מפוניבז'". הרי כך כותב ר' אברום על ר' איצל'ה: "והנה ידוע ומפורסם כח החידוש הגדול של רבינו, שהיה ממש מעין המתגבר בתורה, והיה שופע שפע רב של סברות וחידושים ערבים ונפלאים ומאירי עין בכל מקצועות התורה, שחידש בהם בהיקף גדול ובמערכות גדולות שהיו מפליאים את לב השומע בהגיונם החריף והנעים כאחד" (שם בהקדמה). והרי זה ממש כאילו ר' אברום היה כותב על עצמו, ומי עוד כמוהו מתאים לסדר ולהוציא לאור כתבים אלו.
בסוף הספר הוסיף ר' אברום קונטרס: "קונטרס אחרון מאתי אברהם אלקנה כהנא שפירא". בקונטרס זה דן ר' אברום בסוגיות הש"ס הנוגעים לסימנים הראשונים שבספר.
כמדומני שהיה זה בשנת התשל"ג בערך, בעת היותי אברך צעיר בישיבת 'מרכז הרב', שהיתי בבית הורי בכפר פינס והלכתי לבקר את הגאון הגדול הרב חיים יעקב לוין בנו בכורו של הצדיק הירושלמי הרב ר' אריה לוין זצ"ל. הרב חיים יעקב היה מפורסם בירושלים כבר בצעירותו כגאון גדול ומרן הרב קוק היה בוחן אותו מידי פעם בתלמודו. מרן הרב זצ"ל והרב הרצוג זצ"ל כתבו עליו, שבטוחים בו שיהיה מגדולי ישראל. הוא סיפר לי, שבצעירותו (כבן 18) היה לומד תקופה ארוכה בחברותא עם הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך. הם למדו ביחד בהתמדה גדולה. הוא אמר שלא היה להם זמן ללמוד ספרי מוסר, כי היה להם קצב של הספק גדול בגמרא, אבל האדם הוא רק אדם והוא מוכרח לחזק את עצמו כל פעם מחדש בעבודת ה'. ומה לעשות? הם מצאו פיתרון. אחת לשבועיים עד שלושה שבועות, הם היו רצים במהירות, בלילה, ממקום לימודם לביתו של מרן הרב, היו ניגשים ל'חדר הקטן', חדר הלימוד של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ואז היו מסתכלים כל אחד בתורו, בחור של המנעול פנימה, לחדרו של הרב, והיו מתבוננים דקה עד דקה וחצי בפניו של הרב. זה נתן להם כח ומרץ והתלהבות בלימוד למשך השבועיים הבאים. לראות את פניו הקדושים של הרב, זה היה יותר מאשר לימוד של כל ספרי המוסר שיש. כך סיפר לי הגאון הרב חיים יעקב לוין זצ"ל.
בתוך הדברים הוא שאל אותי, מי נותן שעור כללי בישיבת 'מרכז הרב'? השבתי שיש שני שעורים. אחד של הגאון הרב שאול ישראלי, הרחי"ל הגיב מיד ואמר: 'או, ר' שאול! ודאי! אני זוכר אותו היטב עוד מזמן מרן הרב קוק זצ"ל'. השעור השני של הגאון ר' אברום שפירא. הוא שאל מי זה ר' אברום? השבתי שהוא אב בית-דין בירושלים, תלמיד-חכם גדול. הוא חשב וחשב ואמר 'רגע אחד, רגע אחד'. הוא הוציא ספר מארון הספרים, היה זה הספר 'זכר יצחק', הוא אמר: 'את הספר הזה ערך אברהם אלקנה כהנא שפירא. זה הוא'? השבתי שאיני יודע. אז הספר הזה לא היה ניתן להשגה ולא פגשתיו ולא שמעתי אודותיו. אמר עוד פעם: 'אתה לא יודע אם זה הוא ר' אברום שאתה אומר? זה מאוד מענין אותי. מדוע? תראה יש פה בסוף הספר קונטרס, את הקונטרס כתב אברהם אלקנה כהנא שפירא. הקונטרס הזה יש בו עמקות של תורה שלא מהדור שלנו. זה עמקות של דורות ראשונים. אני אומר לך באחריות: אין עמקות כזאת של תורה בדורות האלה' .
כאן נשלמה הגדרת האישיות על ידי גדולי הדור: "ממצויני ישיבת חברון". "שכל צח וישר וידיעות עמוקות בספרי הראשונים". "אין בדורות שלנו עמקות כזאת של תורה".
מכאן אנו באים אל ההגדרה הכוללת לא רק אל האישיות, אלא אל הדור כולו:
שמעתי מידידי הרב יהודה פליקס שליט"א, מתלמידי 'מרכז הרב', לפני שנים רבות, שסיפר לו הרב אברהם יצחק ברומברג זצ"ל - שהוציא סידרה גדולה של ספרים על גדולי התורה והחסידות - שהוא ניגש אל הגאון הגדול הרב דוב בעריש ווידנפלד - שהיה מגדולי הדור עוד לפני השואה - ושאל אותו: "מיהו גדול הדור אחרי סילוקו של החזון אי"ש"? הוא השיב: "איני יודע מה אומרים בבני-ברק, אבל אני אומר לך שר' אברום שפירא הוא גדול הדור הבא".
הרב חיים אביהוא שוורץ
ר"מ בישיבת בית אל.
מאמר שני חשיבות לימוד האמונה, דברי השפת אמת על קדושת הארץ
לימוד בספר הכוזרי - שיעור 109(מאמר שני פיסקא י"ד)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
