ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
בין האדמו"ר לר' אברום היה קשר של ידידות, קשר של השתעשעות בדברי תורה במשך הרבה שנים. מספרים, שהיו שנים, שר' אברום שכר חדר בנתניה בזמן הקיץ, על מנת שיוכל להיות בסמוך לרבי ולהשתעשע איתו בדברי תורה. האדמו"ר היה מבוגר מר' אברום בערך בעשר שנים.
כאמור נפגשו שלושת הגדולים, הרבנים הראשיים מרן הגר"א שפירא ומרן הגר"מ אליהו עם האדמו"ר. השגתי קלטת שהוקלטה בפגישה, והתאמצתי מאוד לשומעה והנני מעתיקה לפניכם לרוב חביבותי גם לרבנים הראשיים וגם לאדמו"ר מצאנז. מעין שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמוד.
מפעל הש"ס
האדמו"ר מספר על תכנית לימוד ש"ס (זוהי תכנית שבה נבחנים על כמות דפים מסוימת וכל חודש מוסיף והולך ונבחנים על כל מה שכבר נלמד. המשתתפים מקבלים מילגה מסוימת. יש לציין שבעקבות לימוד הש"ס של צאנז קמו עוד תוכניות כאלה. הדבר גרם לחיזוק גדול מאוד של לימוד הש"ס).
האדמו"ר אומר: מי שלמד אלף דפים גמרא עם פירוש תוס', הוא בבחינת 'מורנו'. ר' אברום מעיר: סמיכה!
מי שלמד שש מאות דפים נקרא "חבר". ר' אברום מעיר: כך היה בדורות קודמים תלמיד חכם נקרא חבר.
הרב אליהו שואל: כמה 'מורנו' יש?
האדמו"ר: שתים עשרה. הרב אליהו מגיב בהתפעלות: או! חשוב מאוד!
הרב אליהו: נברך את כבודו שתהיה תורתם משתמרת. (כמו שנאמר בברכות פרק ה' על חסידים הראשונים שהיתה תורתם משתמרת).
אחד הנוכחים - אולי בן האדמו"ר - מעיר: אם יחזרו היא תשתמר.
הרב אליהו: לא. זוהי ברכה שיזכו לזה.
ריבוי עצום של חזרות
ר' אברום: שמעתי על המהרש"ם שהיה חולה, והמשפחה לא רצתה שיכנסו אנשים. אחד בא ודפק בדלת ומשפתחו מיד אמר, שיש לו שאלה בהלכות מזוזה, המהרש"ם שמע דבריו ואמר שיכניסו אותו, כי מי שיש לו שאלה, הוא חייב לענות לו. ההוא שאל שאלתו והמהרש"ם השיב על פי ה'דרכי משה' בחושן משפט. הנוכחים התפלאו איך המהרש"ם זוכר בחוליו 'דרכי משה' בחושן משפט. אמר להם המהרש"ם תסתכלו בכריכה של החושן משפט. הסתכלו וראו שכתוב: תאריך מסוים וכתוב: 'היום גמרתי חושן משפט ארבע מאות פעם'.
הרב אליהו (חוזר שוב על דבריו שמקודם): אבל בגמרא שכתוב "תורתם משתמרת" הכוונה לברכה.
ר' אברום: הכונה לאלה שעוסקים בלימוד.
הרב אליהו (עומד על דבריו): לא. בגמרא זו ברכה.
האדמו"ר: הרוגוצ'ובר (מגאוני הדור לפני מאה שנה) לא היה לו זיכרון אבל כל דבר ששאלוהו זה היה סמוך ללימודו. כל הזמן חזר על הש"ס.
ר' אברום: זה ר' מאיר שמחה אמר עליו. הרוגוצ'ובר היה זריז גדול ומתמיד גדול.
האדמו"ר: ה'דברי חיים' (האדמו"ר מצאנז הראשון. היה אחד הגאונים המופלאים, ור' אברום מאוד העריצו) היה לומד בשבת באופן מיוחד סדר מועד. כל שנה היה גומר 26 פעם סדר מועד. (הוסיף באידיש במעין קביעה ושאלה): זה ניכר בספרים.
ר' אברום: אָוָדֶע! אָוָדֶע! (בודאי! בודאי!)
חשיבות לימוד הגמרא
הרב אליהו: הבית יוסף חילק את השולחן ערוך לשלושים יום. אולי כדאי להוסיף גם את השולחן-ערוך ללימוד.
האדמו"ר: כל הספרים קודש! כל המחברים קדש קדשים! אבל יש מדרגות: מקרא, משנה, תלמוד. לא שמים ספרי תושבע"פ על תנ"ך כי קדושתו חמורה. כך אני אומר: כל הספרים קדש! אבל הגמרא - קדש קדשים!!!
אם לומדים כל היום גמרא עם רש"י ותוס', נכנסת באדם רוח חיים אחרת. צריך ללמוד את כל הספרים אבל הגמרא - זה מעל הכל.
הבית יוסף הלכות תלמוד תורה כותב: מצוה ללמוד בכל יום גמרא עם פירוש רש"י ותוספות כמו שיש מצוה להניח תפילין.
יש בקיאות ויש ידיעה. ידיעה של הש"ס זה ענין עמוק מאוד מאוד.
ר' אברום: היו זמנים שלמדו עמוק מאוד, אבל לא למדו את המסכת. צריך את שניהם.
האדמו"ר: (מדגיש) במפעל הש"ס יש שלום. לומדים שם כולם: ליטאים ופולנים, אשכנזים וספרדים, חסידים ומתנגדים. תלמידי חכמים מחבבין זה את זה. (מצטט מה"דברי חיים" איך מתייחס לרבי עקיבא איגר ולחת"ם סופר, אבל קשה לשמוע דבריו. ר' אברום מוסיף על דבריו אבל אי אפשר לשמוע).
בנין התורה בארץ ישראל וביאת המשיח
האדמו"ר ממשיך: אחר החורבן (השואה) חשבו שהכל נגמר, אבל להיפך, התורה צמחה ונתרבו לומדי תורה. שוב אנחנו רואים "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן". ברוך השם! צריך להודות להשם. כל מה שנשאר ומה שקיים, הוא למעלה מן הטבע.
ר' אברום - ברוך השם יש היום בארץ (בשנת התשד"מ) חמישים אלף בני ישיבות. מי חשב שמהנוער שגדל בארץ יצאו בני ישיבות, והנה ברוך השם...
האדמו"ר: בתחילה, הציונים הגדולים היו כופרים, ואילו היום יושבי בית המדרש הם הלוחמים הגדולים על ארץ ישראל. זה גם כן חידוש! זה חידוש גדול!!
כאשר התחלנו לבנות בנתניה, אמרו לנו לבנות בית מדרש קטן. לא היה שם אף מסעדה כשרה. היום יש בנתניה 150 בתי מדרשות! מתקיים בנו: 'אמת מארץ תצמח'.
(האדמו"ר מבקש שיבואו לראות את הישיבה).
האדמו"ר ממשיך: שמעתי מהאדמו"ר מסטרופקוב, שהיה מחותן של הגאון משינאווא, שאמר בשם האדמו"ר שר שלום מבעלזא: משיח יבוא בתחילה לאמריקה. כך הוא אמר, ואני אמרתי: מה פתאום שיבוא לאמריקה, מקום כזה שומם, לשם יבוא משיח? אלא הכוונה היא, שבכל הארצות כשיגידו 'משיח בא' כולם ירוצו מיד לארץ ישראל. אבל באמריקה כשיגידו שמשיח בא, אף אחד לא ירוץ, אלא רק כאשר המשיח עצמו יוציא אותם ויגיד להם: "קום משנתך!! לך משם מהר!!". זה היה רוח הקודש שלו (של האדמו"ר מבעלזא) כבר אז.
ר' אברום - כתוב 'עוד אקבץ עליו לנקבציו' ואמרו חז"ל: קיבוץ אחר קיבוץ.
האדמו"ר - וכתוב "וגם מהם אקח לכהנים..." (לא ברור מה התכוון האדמו"ר. עיין שם ישעיהו ס"ו, כ"א, ברש"י וברד"ק).
ריבוי בעלי התשובה היום
ר' אברום: גם זה חידוש גדול, שיש היום הרבה בעלי תשובה.
הרב אליהו: זה אחד הפלאים, שבעלי תשובה נהיים גם בני תורה, לומדים בישיבות. זה חידוש גדול מאוד.
האדמו"ר: רואים גם הרבה אנשים אינטלקטואלים שחוזרים בתשובה. גם הם רואים שכל ההשכלה הבל. היה אחד, בעל תשובה, שהיה בכמה מקומות, לבסוף הגיע למפעל הש"ס של צאנז וכבר נבחן על אלף ושבע מאות דף!!
מענין הסדר בתפילה: קודם - השיבנו אבינו לתורתך - ואז - וקרבנו מלכנו לעבודתך - ואז - והחזירנו בתשובה שלימה לפניך.
בזמן שאדם לומר תורה הוא עצמו תורה
הרב אליהו: יש כאן דיוק. על-ידי לימוד התורה אנחנו נקראים בנים. "אבינו לתורתך". אבל על ידי המצוות "וקרבנו מלכנו לעבודתך". דוקא על-ידי התורה אנחנו נקראים בנים.
האדמו"ר: החיד"א אומר שתלמידי חכמים נקראים בנים ועמי הארצות נקראים עבדים (כנראה מחזק את דברי הרב אליהו).
הרב אליהו: יש עוד מקור (אולי אמר ב'היכלות') שבזמן שאדם לומר הוא נקרא בן. דוקא בזמן הלימוד. אבל אחר-כך לא. אמנם התורה מגינה ומצילה, אבל דוקא בזמן הלימוד הוא נקרא בן.
ר' אברום: הגמרא אומרת שבזמן שאדם לומד 'הוא עצמו תורה'. הוא עצמו תורה - כך לשון הגמרא (אולי אמר לשון רש"י. וחזר על המלים עוד כמה פעמים: 'הוא עצמו תורה' וכו' וכו'. יתכן שר' אברום רצה לומר יותר ממה שאמרו, שנקרא בן, אלא הוא עצמו תורה, ואורייתא וקוב"ה חד הוא).
האדמו"ר: יש דין בר מצרא שהוא קודם לאדם אחר. אבל אם האדם האחר זהו בנו של בעל השדה, אז אין דין קדימה של בר מצרא. המלאכים טענו שהתורה שייכת להם כיון שיש להם דין בר מצרא. אמרו להם ישראל - אנחנו בניו של הקב"ה ולכן אין לכם דין בר-מצרא.
הרב אליהו: המלאכים רצו גם הם ללמוד תורה. הבן איש חי אומר שהם רצו את הפנימיות של התורה.
האדמו"ר: שמעתי, שהמלאכים אמרו שאפשר ללמוד תורה גם בלי לקיים, אבל משה רבנו טען שאין תורה בלי קיום. "כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו".
צריך לעזור לישיבות
האדמו"ר: צריכים לעזור לישיבות, לבני התורה. כל מי שיכול לעזור צריך לעזור. כשיבוא המשיח ילמדו בעזרת השם עוד יותר תורה מאשר עכשיו, אבל לזכות לעזור כבר לא יוכלו כי לא יצטרכו עזרה. אבל כעת אפשר וצריך לעזור, ואשרי מי שזוכה לעזור.
הרב אליהו: אני אומר לבחורי הישיבות, שיזכרו טוב את הקושיות שמסתימות בתיק"ו, כדי שעל ידי זה תהיה להם גישה לאליהו הנביא כשבעזרת השם הוא יבוא.
האדמו"ר: - בעזרת השם, בתחיית המתים יבואו כל הצדיקים, ואם אנשים לא ילמדו תורה, מה הם ידברו איתם, עם הצדיקים שיקומו? פוליטיקה? מעשיות? לכן ה' עוזר עכשיו שיתרבו הישיבות ויתרבו בעלי התשובה.
עד כאן שמעתי.
הרב חיים אביהוא שוורץ
ר"מ בישיבת בית אל.
מאמר שני חשיבות לימוד האמונה, דברי השפת אמת על קדושת הארץ
לימוד בספר הכוזרי - שיעור 109(מאמר שני פיסקא י"ד)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
