ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
בין האדמו"ר לר' אברום היה קשר של ידידות, קשר של השתעשעות בדברי תורה במשך הרבה שנים. מספרים, שהיו שנים, שר' אברום שכר חדר בנתניה בזמן הקיץ, על מנת שיוכל להיות בסמוך לרבי ולהשתעשע איתו בדברי תורה. האדמו"ר היה מבוגר מר' אברום בערך בעשר שנים.
כאמור נפגשו שלושת הגדולים, הרבנים הראשיים מרן הגר"א שפירא ומרן הגר"מ אליהו עם האדמו"ר. השגתי קלטת שהוקלטה בפגישה, והתאמצתי מאוד לשומעה והנני מעתיקה לפניכם לרוב חביבותי גם לרבנים הראשיים וגם לאדמו"ר מצאנז. מעין שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמוד.
מפעל הש"ס
האדמו"ר מספר על תכנית לימוד ש"ס (זוהי תכנית שבה נבחנים על כמות דפים מסוימת וכל חודש מוסיף והולך ונבחנים על כל מה שכבר נלמד. המשתתפים מקבלים מילגה מסוימת. יש לציין שבעקבות לימוד הש"ס של צאנז קמו עוד תוכניות כאלה. הדבר גרם לחיזוק גדול מאוד של לימוד הש"ס).
האדמו"ר אומר: מי שלמד אלף דפים גמרא עם פירוש תוס', הוא בבחינת 'מורנו'. ר' אברום מעיר: סמיכה!
מי שלמד שש מאות דפים נקרא "חבר". ר' אברום מעיר: כך היה בדורות קודמים תלמיד חכם נקרא חבר.
הרב אליהו שואל: כמה 'מורנו' יש?
האדמו"ר: שתים עשרה. הרב אליהו מגיב בהתפעלות: או! חשוב מאוד!
הרב אליהו: נברך את כבודו שתהיה תורתם משתמרת. (כמו שנאמר בברכות פרק ה' על חסידים הראשונים שהיתה תורתם משתמרת).
אחד הנוכחים - אולי בן האדמו"ר - מעיר: אם יחזרו היא תשתמר.
הרב אליהו: לא. זוהי ברכה שיזכו לזה.
ריבוי עצום של חזרות
ר' אברום: שמעתי על המהרש"ם שהיה חולה, והמשפחה לא רצתה שיכנסו אנשים. אחד בא ודפק בדלת ומשפתחו מיד אמר, שיש לו שאלה בהלכות מזוזה, המהרש"ם שמע דבריו ואמר שיכניסו אותו, כי מי שיש לו שאלה, הוא חייב לענות לו. ההוא שאל שאלתו והמהרש"ם השיב על פי ה'דרכי משה' בחושן משפט. הנוכחים התפלאו איך המהרש"ם זוכר בחוליו 'דרכי משה' בחושן משפט. אמר להם המהרש"ם תסתכלו בכריכה של החושן משפט. הסתכלו וראו שכתוב: תאריך מסוים וכתוב: 'היום גמרתי חושן משפט ארבע מאות פעם'.
הרב אליהו (חוזר שוב על דבריו שמקודם): אבל בגמרא שכתוב "תורתם משתמרת" הכוונה לברכה.
ר' אברום: הכונה לאלה שעוסקים בלימוד.
הרב אליהו (עומד על דבריו): לא. בגמרא זו ברכה.
האדמו"ר: הרוגוצ'ובר (מגאוני הדור לפני מאה שנה) לא היה לו זיכרון אבל כל דבר ששאלוהו זה היה סמוך ללימודו. כל הזמן חזר על הש"ס.
ר' אברום: זה ר' מאיר שמחה אמר עליו. הרוגוצ'ובר היה זריז גדול ומתמיד גדול.
האדמו"ר: ה'דברי חיים' (האדמו"ר מצאנז הראשון. היה אחד הגאונים המופלאים, ור' אברום מאוד העריצו) היה לומד בשבת באופן מיוחד סדר מועד. כל שנה היה גומר 26 פעם סדר מועד. (הוסיף באידיש במעין קביעה ושאלה): זה ניכר בספרים.
ר' אברום: אָוָדֶע! אָוָדֶע! (בודאי! בודאי!)
חשיבות לימוד הגמרא
הרב אליהו: הבית יוסף חילק את השולחן ערוך לשלושים יום. אולי כדאי להוסיף גם את השולחן-ערוך ללימוד.
האדמו"ר: כל הספרים קודש! כל המחברים קדש קדשים! אבל יש מדרגות: מקרא, משנה, תלמוד. לא שמים ספרי תושבע"פ על תנ"ך כי קדושתו חמורה. כך אני אומר: כל הספרים קדש! אבל הגמרא - קדש קדשים!!!
אם לומדים כל היום גמרא עם רש"י ותוס', נכנסת באדם רוח חיים אחרת. צריך ללמוד את כל הספרים אבל הגמרא - זה מעל הכל.
הבית יוסף הלכות תלמוד תורה כותב: מצוה ללמוד בכל יום גמרא עם פירוש רש"י ותוספות כמו שיש מצוה להניח תפילין.
יש בקיאות ויש ידיעה. ידיעה של הש"ס זה ענין עמוק מאוד מאוד.
ר' אברום: היו זמנים שלמדו עמוק מאוד, אבל לא למדו את המסכת. צריך את שניהם.
האדמו"ר: (מדגיש) במפעל הש"ס יש שלום. לומדים שם כולם: ליטאים ופולנים, אשכנזים וספרדים, חסידים ומתנגדים. תלמידי חכמים מחבבין זה את זה. (מצטט מה"דברי חיים" איך מתייחס לרבי עקיבא איגר ולחת"ם סופר, אבל קשה לשמוע דבריו. ר' אברום מוסיף על דבריו אבל אי אפשר לשמוע).
בנין התורה בארץ ישראל וביאת המשיח
האדמו"ר ממשיך: אחר החורבן (השואה) חשבו שהכל נגמר, אבל להיפך, התורה צמחה ונתרבו לומדי תורה. שוב אנחנו רואים "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן". ברוך השם! צריך להודות להשם. כל מה שנשאר ומה שקיים, הוא למעלה מן הטבע.
ר' אברום - ברוך השם יש היום בארץ (בשנת התשד"מ) חמישים אלף בני ישיבות. מי חשב שמהנוער שגדל בארץ יצאו בני ישיבות, והנה ברוך השם...
האדמו"ר: בתחילה, הציונים הגדולים היו כופרים, ואילו היום יושבי בית המדרש הם הלוחמים הגדולים על ארץ ישראל. זה גם כן חידוש! זה חידוש גדול!!
כאשר התחלנו לבנות בנתניה, אמרו לנו לבנות בית מדרש קטן. לא היה שם אף מסעדה כשרה. היום יש בנתניה 150 בתי מדרשות! מתקיים בנו: 'אמת מארץ תצמח'.
(האדמו"ר מבקש שיבואו לראות את הישיבה).
האדמו"ר ממשיך: שמעתי מהאדמו"ר מסטרופקוב, שהיה מחותן של הגאון משינאווא, שאמר בשם האדמו"ר שר שלום מבעלזא: משיח יבוא בתחילה לאמריקה. כך הוא אמר, ואני אמרתי: מה פתאום שיבוא לאמריקה, מקום כזה שומם, לשם יבוא משיח? אלא הכוונה היא, שבכל הארצות כשיגידו 'משיח בא' כולם ירוצו מיד לארץ ישראל. אבל באמריקה כשיגידו שמשיח בא, אף אחד לא ירוץ, אלא רק כאשר המשיח עצמו יוציא אותם ויגיד להם: "קום משנתך!! לך משם מהר!!". זה היה רוח הקודש שלו (של האדמו"ר מבעלזא) כבר אז.
ר' אברום - כתוב 'עוד אקבץ עליו לנקבציו' ואמרו חז"ל: קיבוץ אחר קיבוץ.
האדמו"ר - וכתוב "וגם מהם אקח לכהנים..." (לא ברור מה התכוון האדמו"ר. עיין שם ישעיהו ס"ו, כ"א, ברש"י וברד"ק).
ריבוי בעלי התשובה היום
ר' אברום: גם זה חידוש גדול, שיש היום הרבה בעלי תשובה.
הרב אליהו: זה אחד הפלאים, שבעלי תשובה נהיים גם בני תורה, לומדים בישיבות. זה חידוש גדול מאוד.
האדמו"ר: רואים גם הרבה אנשים אינטלקטואלים שחוזרים בתשובה. גם הם רואים שכל ההשכלה הבל. היה אחד, בעל תשובה, שהיה בכמה מקומות, לבסוף הגיע למפעל הש"ס של צאנז וכבר נבחן על אלף ושבע מאות דף!!
מענין הסדר בתפילה: קודם - השיבנו אבינו לתורתך - ואז - וקרבנו מלכנו לעבודתך - ואז - והחזירנו בתשובה שלימה לפניך.
בזמן שאדם לומר תורה הוא עצמו תורה
הרב אליהו: יש כאן דיוק. על-ידי לימוד התורה אנחנו נקראים בנים. "אבינו לתורתך". אבל על ידי המצוות "וקרבנו מלכנו לעבודתך". דוקא על-ידי התורה אנחנו נקראים בנים.
האדמו"ר: החיד"א אומר שתלמידי חכמים נקראים בנים ועמי הארצות נקראים עבדים (כנראה מחזק את דברי הרב אליהו).
הרב אליהו: יש עוד מקור (אולי אמר ב'היכלות') שבזמן שאדם לומר הוא נקרא בן. דוקא בזמן הלימוד. אבל אחר-כך לא. אמנם התורה מגינה ומצילה, אבל דוקא בזמן הלימוד הוא נקרא בן.
ר' אברום: הגמרא אומרת שבזמן שאדם לומד 'הוא עצמו תורה'. הוא עצמו תורה - כך לשון הגמרא (אולי אמר לשון רש"י. וחזר על המלים עוד כמה פעמים: 'הוא עצמו תורה' וכו' וכו'. יתכן שר' אברום רצה לומר יותר ממה שאמרו, שנקרא בן, אלא הוא עצמו תורה, ואורייתא וקוב"ה חד הוא).
האדמו"ר: יש דין בר מצרא שהוא קודם לאדם אחר. אבל אם האדם האחר זהו בנו של בעל השדה, אז אין דין קדימה של בר מצרא. המלאכים טענו שהתורה שייכת להם כיון שיש להם דין בר מצרא. אמרו להם ישראל - אנחנו בניו של הקב"ה ולכן אין לכם דין בר-מצרא.
הרב אליהו: המלאכים רצו גם הם ללמוד תורה. הבן איש חי אומר שהם רצו את הפנימיות של התורה.
האדמו"ר: שמעתי, שהמלאכים אמרו שאפשר ללמוד תורה גם בלי לקיים, אבל משה רבנו טען שאין תורה בלי קיום. "כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו".
צריך לעזור לישיבות
האדמו"ר: צריכים לעזור לישיבות, לבני התורה. כל מי שיכול לעזור צריך לעזור. כשיבוא המשיח ילמדו בעזרת השם עוד יותר תורה מאשר עכשיו, אבל לזכות לעזור כבר לא יוכלו כי לא יצטרכו עזרה. אבל כעת אפשר וצריך לעזור, ואשרי מי שזוכה לעזור.
הרב אליהו: אני אומר לבחורי הישיבות, שיזכרו טוב את הקושיות שמסתימות בתיק"ו, כדי שעל ידי זה תהיה להם גישה לאליהו הנביא כשבעזרת השם הוא יבוא.
האדמו"ר: - בעזרת השם, בתחיית המתים יבואו כל הצדיקים, ואם אנשים לא ילמדו תורה, מה הם ידברו איתם, עם הצדיקים שיקומו? פוליטיקה? מעשיות? לכן ה' עוזר עכשיו שיתרבו הישיבות ויתרבו בעלי התשובה.
עד כאן שמעתי.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.










