ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
עלה בדעתי להוסיף לספר השעורים, מעט רשימות אודות תולדותיו של מורנו ורבנו מרן הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל. אמנם נתקפתי פיק ברכים ורפיון ידים, כיצד אוכל לכתוב אודות האדם הגדול בענקים, ואני עפר ואפר בטל ומבוטל. מי אני כי ארהיב עוז בנפשי לכתוב אודות מרן זצ"ל.
הגמרא אומרת (סוכה מה:): "ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רשב"י: ראיתי בני עליה והם מועטין אם אלף הן אני ובני מהן, אם מאה הן אני ובני מהן, אם שניים הן אני ובני הן. ומי זוטרי כולי האי... והא אמר אביי לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום שנאמר 'אשרי כל חוכי לו', ל"ו בגימטריא תלתין ושיתא הוו". רבינו היה רגיל לומר: "חסידים שאלו את הרב'ה שלהם: רב'ה, כתוב שיש שלושים וששה צדיקים נסתרים, שהם הצדיקים הגדולים שמקבלים פני השכינה, אבל הרב'ה הרי כל כך מפורסם, היתכן שהרב'ה לא כלול בצדיקים הנסתרים? השיב להם הרב'ה: אתם חושבים שאתם והעולם מכירים אותי? בדיוק עד קצה האף! עד שם אתם מכירים ומה שיותר פנימה הוא לגמרי נסתר".
כך אנו אומרים על מורנו ורבנו ר' אברום זצ"ל. קשה מאוד היה להכיר, להיפגש עם הפנימיות של אישיותו ועולמו הרוחני המופלאים. כל מה שהכרנו הוא רק מהצד הגלוי, החיצוני ביחס לפנימי, לכן כל מה שנכתוב הוא רק רשמים בודדים של הגילוי החיצוני ובודאי לא מעבר לזה.
כבר כתב ידידי הרב יצחק דדון שליט"א, ספר נחמד מאוד בשם "אמרי שפר" ובו פרוט תולדות רבינו.
הוריו של רבנו
רבינו נולד בירושלים עיר הקדש, וכל ימיו היה מדגיש ענין חשוב וגדול זה. כשנבחר להיות הרב הראשי לישראל שמח, שסוף סוף נבחר תלמיד-חכם יליד ירושלים לכהונה רמה זו וזהו כבודה של ירושלים. הוא היה דבוק מאוד בירושלים, עד שקשה היה לו להבין מי שגר שנים בירושלים והחליט לצאת ממנה למקום אחר. "איך אפשר לצאת מירושלים?". רבנו הגדול והעצום, הורתו, לידתו, גידולו וזקנותו בירושלים. זהו היסוד לכל: ר' אברום היה ירושלמי של מטה ושל מעלה כאחד.
מי זכו להיות הוריו של מורנו ורבנו? מה טוב מאשר לצטט דברים של מורנו ורבנו עצמו, שכתב בתחילת חלק שני של ספרו הגדול והעצום 'מנחת אברהם' אודות אביו ואמו:
"צירפתי לספר תוספת ברכה, סימן אחד מכתבי אאמו"ר הגה"צ (אדוני אבי מורי ורבי הגאון הצדיק) רבי שלמה זלמן כהנא שפירא זצ"ל, מגדולי תלמידי החכמים המצויינים והותיקים בירושלים, שהיה שקוד ושקוע בתורה כל ימי חייו, כדרכם של ת"ח בירושלים העתיקה שלמדו תורה מתוך הדחק ומתוך הצנע לכת, וכמ"ש חז"ל ענותן ושפל ברך, שייף ועייל ושייף נפיק ועסיק באורייתא תדירא ולא מחזיק טיבותא לנפשיה.
אאמו"ר זצ"ל שימש רוב ימיו כמרביץ תורה וכמנהל ת"ת היחידי לעדות המזרח בירושלים, בשכונת הבוכרים, שרוב תלמידיו עברו משם ללמוד בישיבות הק', ומהם התבסס קהל שומרי אמונים לתורה ואמונה ויר"ש. וכמה מהם זכו להיות מגדולי התורה בארץ.
כסמל ודוגמא לשקידתו ועמלו בתורה ניתן לציין את המחזה השגרתי והיומיומי בביתנו, בשעות הערב המאוחרות, לאחר שכיבו את האור וכל בני הבית כבר נמו את שנתם, היה עדיין אאמו"ר זצ"ל ממשיך לשבת בחדר ולומד בפינה לאור מנורת נפט קטנה מתוך גמ' שלפניו.
זכותו של אאמו"ר זצ"ל וזכותה של אמי מורתי הצדקנית, הרבנית הענע רייזל ע"ה, ששניהם מסרו נפשם על חינוך ילדיהם לתורה ויר"ש, מתוך מצוקה ועניות, כפי שהיה רגיל אז בבתי היהודים בעיר העתיקה בירושלים ת"ו, ובמיוחד לאחר שאאמו"ר זצ"ל נסתלק לבית עולמו, ועול גידול הילדים הקטנים נפל על אמי מורתי ע"ה, וגידלה אותנו מתוך דוחק וצער. זכותם עמדה לי להיות דבוק בתורה, ללמוד וללמד ולהורות, וזיכו אותם מהשמים שבניהם, אני ואחי הגאון מוהר"ר שמואל יהודה שליט"א וכן נכדם - בן אחי הרב אהרן יהושע פישל זצ"ל - הגאון מוהר"ר אשר אליעזר זצ"ל, זכו לכהן כאבות בתי דין בעיה"ק ירושלים ת"ו, מקום שישב כסא למשפט אדוני אבי זקני הגאון מוהר"ר יעקב ליב לוי זצ"ל אב"ד בבתי הדין של הגאון רבי שמואל סלנט ושל הגאון רבי יהושע לייב דיסקין זצ"ל. גם שאר צאצאיהם דור ישרים יבורך, בנים ונכדים ונינים עוסקים בתורה ויראת שמים...".
תחילת גידולו ב'עץ חיים' ובישיבת חברון
"על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים" (אבות פרק א'), ניתן לומר שבשלושת העמודים בלטה גאונותו ומצוינותו של ר' אברום. בחינת מה שהגמרא (תמורה טו:) אומרת על דורות ראשונים, שהיו בעם ישראל אנשי אשכולות, ופירש רש"י (ד"ה שהכל בו): "תורה ויראת חטא וגמילות חסדים".
כבר בצעירותו, כאשר למד בישיבת חברון, מספרים זקנינו, הרב שאר ישוב הכהן - רבה של חיפה היום, והרב יעקב רוזנטל אב בית-דין בחיפה, ועוד רבנים, כיצד ראשי ישיבת חברון, מזקני וגדולי הדור דאז, אמרו עליו: 'הנה הולך וצומח גדול הדור הבא'. הם ראו וידעו, כי לא רק תלמיד חכם אמיתי בעזרת ה' נבנה כאן, תלמיד חכם גדול ועמוק מאוד, אלא מתוך גדולתם, הבחינו וראו כי הולך וצומח גדול הדור הבא.
הגאון ר' וולוול'ה מבריסק היה מבקש שיביאו לו קבצים תורניים שיש בהם מאמרים של ר' אברום, כל זה בהיותו כבן עשרים.
כל ימי חייו היה ר' אברום מתמיד עצום. כבר מגיל ילדות ובחרות ועד זקנה ושיבה מופלגת. פעם אמר שכבר בילדותו, ב'עץ חיים', הספיק ללמוד שלשה סדרים!!! כשהיה נח בצהרים, בעת היותו בחור בישיבת חברון, היה 'קורא להנאתו' שו"ת נודע ביהודה. כך סיפר לתלמידים. עוד סיפר, שבמשך חמש שנים היה כל כך שקוע בלימוד, עד שלא הכיר את אלה שישבו לצידו בספסל.
עוד אמר, שבשנים אלו הספיק ללמוד בעיון את רוב הש"ס!! מכאן מובן הזרוז הגדול שהיה מזרז - כעבור עשרות שנים - את בחורי הישיבה ואברכיה, לשקוד על תלמודם יומם ולילה ולא להסיח דעתם לשום ענין אחר. אלה הן השנים המכריעות שבבנין אישיותו של תלמיד חכם. במשך שנים, הוא תבע מתלמידיו להספיק לפחות שני דפי גמרא ביום ובהם לעיין כפי היכולת. אחרי שנים, ראה שנתמעטו הדורות והנמיך את תביעתו מהתלמידים עד לכדי עמוד גמרא ביום.
באותם שנים שהיה עדיין בחור בישיבת חברון, הגיעו לידיו כתביו של הגאון הגדול ראש ישיבת 'עץ חיים' שבירושלים, הרב איסר זלמן מלצר, על סדר קדשים, והוא כתב הערות עליהם. ר' איסר זלמן צירף את ההערות ותשובות להערות אלו, בספרו והוא כותב: "לידידי הרב הג' הנעלה מו"ה אברהם שפירא שי', ממצויני ישיבת חברון ". (עיין מנחת אברהם חלק א', סימן כ"ד).
מעלין בקודש בישיבת 'מרכז הרב'
בשנת התש"ד, בהיותו בן שלושים, התפנה ר' אברום מעט מלימודו ובנה את ביתו. הוא התחתן עם הרבנית הדגולה פנינה בת הרה"ג ראובן יעקב אלעזר הירשוביץ, אחותו של הרב הגאון הרב שלום נתן רענן קוק, שהיה חתנו של מרן קדש הקדשים הראי"ה קוק זצ"ל.
הנישואין והקשר עם ר' נתן, גרמו להידוק הקשר שבין ר' אברום, שכאמור כבר היה מוכר כעילוי עצום, לבין ישיבת 'מרכז הרב'. הוא התחיל ללמוד חלק מהיום ב'מרכז הרב', ובמשך הזמן אולי באופן טבעי ומסתמא גם במינוי, החל להיות נושא ונותן עם הבחורים בישיבה, עד שבהמשך, יתכן שאחרי פטירת מרן הגאון הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל, מינה אותו מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, למשרה הבכירה בישיבה, של הגדת שיעור כללי פעם בשבוע.
ר' נתן העריך מאוד מאוד את גיסו וכך הוא מתבטא במכתב אודותיו בשנת תשי"ז: "שמחתי עיוני במכתב דמר למעלת כבוד גיסי כאח ה"ה הרב הגאון המובהק מוהרא"א כהנא שפירא שליט"א...". ידוע לכל, שפניו של ר' אברום היו מבהיקות באור נגוהות, אולי גם זו הסיבה של הכינוי המיוחד, שבו ר' נתן מכנה את ר' אברום: "הגאון המובהק" על משקל התואר: 'רבו מובהק'.
בראשית שנת תש"ו, הגיע לידו של ר' אברום קונטרס של הרב הגאון רבי שלמה דוד כהנא, בענין מצות הקהל. הוא היה מרבני ורשא ועלה לירושלים לפני השואה.
במאמר מוסגר אציין, שמורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל, בכל פעם שהיה מזכיר בשעור את השואה, היה מיד בוכה, הגם שכבר עברו מעל שלושים שנה מהשואה, והיה אומר: "אתם לא מסוגלים להבין מה קרה בשואה. מה כלל ישראל איבד בשואה. הרי בכל עירה קטנה בפולין וליטא, ישב רב שהיה תלמיד חכם גדול כמו גדולי הדור שאנו מכירים". אם כן, ודאי שהרב שלמה דוד כהנא זצ"ל, שהיה רב של העיר הגדולה ורשא, היה גאון גדול מאוד, אבל זה לא הרתיע את ר' אברום, שהיה בשנות השלושים לחייו, מלבקר ולהעיר בדייקנות ובדקדקנות גדולה של ברור האמת האלוקית שבתורה, מתוך היקף ועומק של כל הש"ס ודברי הראשונים.
התגובה של ר' אברום משתרעת על פני עמודים רבים והיא בעצמה קונטרס שלם שניכר בו עמל גדול מאוד של דקדוק והעמקה בדברי תורה.
הרב שלמה דוד כהנא ענה לו תשובה וכך הוא כותב:
"ב"ה, ער"ח כסלו תש"ו
כבוד ידידי וחביבי הרב העילוי המצוין עדיו לגאון מר אברהם שפירא נ"י. היה לי עונג בקבלת קונטרסו הגדול על מצות הקהל, דברי הערות והארות מחוכמות על תשובתי שנדפסה בחוברת של זכר הקהל. ואף שבלי רחמנות עשה הרבה קרעים בדברי תשובתי, והיה לי טורח גדול לאיחוי הקרעים הנ"ל, הנני שבע רצון מאוד מדרכו דרך התורה, לברר כל הלכה בשכל צח וישר ובידיעות עמוקות בספרי ראשונים, כן יזכה להגדיל תורה ולהיות תורתו אומנותו, כעתירת נפש המכבדו ומברכו בברכת התורה
שלמה דוד כהנא."
הרב חיים אביהוא שוורץ
ר"מ בישיבת בית אל.
מאמר שני חשיבות לימוד האמונה, דברי השפת אמת על קדושת הארץ
לימוד בספר הכוזרי - שיעור 109(מאמר שני פיסקא י"ד)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
