ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
עלה בדעתי להוסיף לספר השעורים, מעט רשימות אודות תולדותיו של מורנו ורבנו מרן הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל. אמנם נתקפתי פיק ברכים ורפיון ידים, כיצד אוכל לכתוב אודות האדם הגדול בענקים, ואני עפר ואפר בטל ומבוטל. מי אני כי ארהיב עוז בנפשי לכתוב אודות מרן זצ"ל.
הגמרא אומרת (סוכה מה:): "ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רשב"י: ראיתי בני עליה והם מועטין אם אלף הן אני ובני מהן, אם מאה הן אני ובני מהן, אם שניים הן אני ובני הן. ומי זוטרי כולי האי... והא אמר אביי לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום שנאמר 'אשרי כל חוכי לו', ל"ו בגימטריא תלתין ושיתא הוו". רבינו היה רגיל לומר: "חסידים שאלו את הרב'ה שלהם: רב'ה, כתוב שיש שלושים וששה צדיקים נסתרים, שהם הצדיקים הגדולים שמקבלים פני השכינה, אבל הרב'ה הרי כל כך מפורסם, היתכן שהרב'ה לא כלול בצדיקים הנסתרים? השיב להם הרב'ה: אתם חושבים שאתם והעולם מכירים אותי? בדיוק עד קצה האף! עד שם אתם מכירים ומה שיותר פנימה הוא לגמרי נסתר".
כך אנו אומרים על מורנו ורבנו ר' אברום זצ"ל. קשה מאוד היה להכיר, להיפגש עם הפנימיות של אישיותו ועולמו הרוחני המופלאים. כל מה שהכרנו הוא רק מהצד הגלוי, החיצוני ביחס לפנימי, לכן כל מה שנכתוב הוא רק רשמים בודדים של הגילוי החיצוני ובודאי לא מעבר לזה.
כבר כתב ידידי הרב יצחק דדון שליט"א, ספר נחמד מאוד בשם "אמרי שפר" ובו פרוט תולדות רבינו.
הוריו של רבנו
רבינו נולד בירושלים עיר הקדש, וכל ימיו היה מדגיש ענין חשוב וגדול זה. כשנבחר להיות הרב הראשי לישראל שמח, שסוף סוף נבחר תלמיד-חכם יליד ירושלים לכהונה רמה זו וזהו כבודה של ירושלים. הוא היה דבוק מאוד בירושלים, עד שקשה היה לו להבין מי שגר שנים בירושלים והחליט לצאת ממנה למקום אחר. "איך אפשר לצאת מירושלים?". רבנו הגדול והעצום, הורתו, לידתו, גידולו וזקנותו בירושלים. זהו היסוד לכל: ר' אברום היה ירושלמי של מטה ושל מעלה כאחד.
מי זכו להיות הוריו של מורנו ורבנו? מה טוב מאשר לצטט דברים של מורנו ורבנו עצמו, שכתב בתחילת חלק שני של ספרו הגדול והעצום 'מנחת אברהם' אודות אביו ואמו:
"צירפתי לספר תוספת ברכה, סימן אחד מכתבי אאמו"ר הגה"צ (אדוני אבי מורי ורבי הגאון הצדיק) רבי שלמה זלמן כהנא שפירא זצ"ל, מגדולי תלמידי החכמים המצויינים והותיקים בירושלים, שהיה שקוד ושקוע בתורה כל ימי חייו, כדרכם של ת"ח בירושלים העתיקה שלמדו תורה מתוך הדחק ומתוך הצנע לכת, וכמ"ש חז"ל ענותן ושפל ברך, שייף ועייל ושייף נפיק ועסיק באורייתא תדירא ולא מחזיק טיבותא לנפשיה.
אאמו"ר זצ"ל שימש רוב ימיו כמרביץ תורה וכמנהל ת"ת היחידי לעדות המזרח בירושלים, בשכונת הבוכרים, שרוב תלמידיו עברו משם ללמוד בישיבות הק', ומהם התבסס קהל שומרי אמונים לתורה ואמונה ויר"ש. וכמה מהם זכו להיות מגדולי התורה בארץ.
כסמל ודוגמא לשקידתו ועמלו בתורה ניתן לציין את המחזה השגרתי והיומיומי בביתנו, בשעות הערב המאוחרות, לאחר שכיבו את האור וכל בני הבית כבר נמו את שנתם, היה עדיין אאמו"ר זצ"ל ממשיך לשבת בחדר ולומד בפינה לאור מנורת נפט קטנה מתוך גמ' שלפניו.
זכותו של אאמו"ר זצ"ל וזכותה של אמי מורתי הצדקנית, הרבנית הענע רייזל ע"ה, ששניהם מסרו נפשם על חינוך ילדיהם לתורה ויר"ש, מתוך מצוקה ועניות, כפי שהיה רגיל אז בבתי היהודים בעיר העתיקה בירושלים ת"ו, ובמיוחד לאחר שאאמו"ר זצ"ל נסתלק לבית עולמו, ועול גידול הילדים הקטנים נפל על אמי מורתי ע"ה, וגידלה אותנו מתוך דוחק וצער. זכותם עמדה לי להיות דבוק בתורה, ללמוד וללמד ולהורות, וזיכו אותם מהשמים שבניהם, אני ואחי הגאון מוהר"ר שמואל יהודה שליט"א וכן נכדם - בן אחי הרב אהרן יהושע פישל זצ"ל - הגאון מוהר"ר אשר אליעזר זצ"ל, זכו לכהן כאבות בתי דין בעיה"ק ירושלים ת"ו, מקום שישב כסא למשפט אדוני אבי זקני הגאון מוהר"ר יעקב ליב לוי זצ"ל אב"ד בבתי הדין של הגאון רבי שמואל סלנט ושל הגאון רבי יהושע לייב דיסקין זצ"ל. גם שאר צאצאיהם דור ישרים יבורך, בנים ונכדים ונינים עוסקים בתורה ויראת שמים...".
תחילת גידולו ב'עץ חיים' ובישיבת חברון
"על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים" (אבות פרק א'), ניתן לומר שבשלושת העמודים בלטה גאונותו ומצוינותו של ר' אברום. בחינת מה שהגמרא (תמורה טו:) אומרת על דורות ראשונים, שהיו בעם ישראל אנשי אשכולות, ופירש רש"י (ד"ה שהכל בו): "תורה ויראת חטא וגמילות חסדים".
כבר בצעירותו, כאשר למד בישיבת חברון, מספרים זקנינו, הרב שאר ישוב הכהן - רבה של חיפה היום, והרב יעקב רוזנטל אב בית-דין בחיפה, ועוד רבנים, כיצד ראשי ישיבת חברון, מזקני וגדולי הדור דאז, אמרו עליו: 'הנה הולך וצומח גדול הדור הבא'. הם ראו וידעו, כי לא רק תלמיד חכם אמיתי בעזרת ה' נבנה כאן, תלמיד חכם גדול ועמוק מאוד, אלא מתוך גדולתם, הבחינו וראו כי הולך וצומח גדול הדור הבא.
הגאון ר' וולוול'ה מבריסק היה מבקש שיביאו לו קבצים תורניים שיש בהם מאמרים של ר' אברום, כל זה בהיותו כבן עשרים.
כל ימי חייו היה ר' אברום מתמיד עצום. כבר מגיל ילדות ובחרות ועד זקנה ושיבה מופלגת. פעם אמר שכבר בילדותו, ב'עץ חיים', הספיק ללמוד שלשה סדרים!!! כשהיה נח בצהרים, בעת היותו בחור בישיבת חברון, היה 'קורא להנאתו' שו"ת נודע ביהודה. כך סיפר לתלמידים. עוד סיפר, שבמשך חמש שנים היה כל כך שקוע בלימוד, עד שלא הכיר את אלה שישבו לצידו בספסל.
עוד אמר, שבשנים אלו הספיק ללמוד בעיון את רוב הש"ס!! מכאן מובן הזרוז הגדול שהיה מזרז - כעבור עשרות שנים - את בחורי הישיבה ואברכיה, לשקוד על תלמודם יומם ולילה ולא להסיח דעתם לשום ענין אחר. אלה הן השנים המכריעות שבבנין אישיותו של תלמיד חכם. במשך שנים, הוא תבע מתלמידיו להספיק לפחות שני דפי גמרא ביום ובהם לעיין כפי היכולת. אחרי שנים, ראה שנתמעטו הדורות והנמיך את תביעתו מהתלמידים עד לכדי עמוד גמרא ביום.
באותם שנים שהיה עדיין בחור בישיבת חברון, הגיעו לידיו כתביו של הגאון הגדול ראש ישיבת 'עץ חיים' שבירושלים, הרב איסר זלמן מלצר, על סדר קדשים, והוא כתב הערות עליהם. ר' איסר זלמן צירף את ההערות ותשובות להערות אלו, בספרו והוא כותב: "לידידי הרב הג' הנעלה מו"ה אברהם שפירא שי', ממצויני ישיבת חברון ". (עיין מנחת אברהם חלק א', סימן כ"ד).
מעלין בקודש בישיבת 'מרכז הרב'
בשנת התש"ד, בהיותו בן שלושים, התפנה ר' אברום מעט מלימודו ובנה את ביתו. הוא התחתן עם הרבנית הדגולה פנינה בת הרה"ג ראובן יעקב אלעזר הירשוביץ, אחותו של הרב הגאון הרב שלום נתן רענן קוק, שהיה חתנו של מרן קדש הקדשים הראי"ה קוק זצ"ל.
הנישואין והקשר עם ר' נתן, גרמו להידוק הקשר שבין ר' אברום, שכאמור כבר היה מוכר כעילוי עצום, לבין ישיבת 'מרכז הרב'. הוא התחיל ללמוד חלק מהיום ב'מרכז הרב', ובמשך הזמן אולי באופן טבעי ומסתמא גם במינוי, החל להיות נושא ונותן עם הבחורים בישיבה, עד שבהמשך, יתכן שאחרי פטירת מרן הגאון הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל, מינה אותו מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, למשרה הבכירה בישיבה, של הגדת שיעור כללי פעם בשבוע.
ר' נתן העריך מאוד מאוד את גיסו וכך הוא מתבטא במכתב אודותיו בשנת תשי"ז: "שמחתי עיוני במכתב דמר למעלת כבוד גיסי כאח ה"ה הרב הגאון המובהק מוהרא"א כהנא שפירא שליט"א...". ידוע לכל, שפניו של ר' אברום היו מבהיקות באור נגוהות, אולי גם זו הסיבה של הכינוי המיוחד, שבו ר' נתן מכנה את ר' אברום: "הגאון המובהק" על משקל התואר: 'רבו מובהק'.
בראשית שנת תש"ו, הגיע לידו של ר' אברום קונטרס של הרב הגאון רבי שלמה דוד כהנא, בענין מצות הקהל. הוא היה מרבני ורשא ועלה לירושלים לפני השואה.
במאמר מוסגר אציין, שמורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל, בכל פעם שהיה מזכיר בשעור את השואה, היה מיד בוכה, הגם שכבר עברו מעל שלושים שנה מהשואה, והיה אומר: "אתם לא מסוגלים להבין מה קרה בשואה. מה כלל ישראל איבד בשואה. הרי בכל עירה קטנה בפולין וליטא, ישב רב שהיה תלמיד חכם גדול כמו גדולי הדור שאנו מכירים". אם כן, ודאי שהרב שלמה דוד כהנא זצ"ל, שהיה רב של העיר הגדולה ורשא, היה גאון גדול מאוד, אבל זה לא הרתיע את ר' אברום, שהיה בשנות השלושים לחייו, מלבקר ולהעיר בדייקנות ובדקדקנות גדולה של ברור האמת האלוקית שבתורה, מתוך היקף ועומק של כל הש"ס ודברי הראשונים.
התגובה של ר' אברום משתרעת על פני עמודים רבים והיא בעצמה קונטרס שלם שניכר בו עמל גדול מאוד של דקדוק והעמקה בדברי תורה.
הרב שלמה דוד כהנא ענה לו תשובה וכך הוא כותב:
"ב"ה, ער"ח כסלו תש"ו
כבוד ידידי וחביבי הרב העילוי המצוין עדיו לגאון מר אברהם שפירא נ"י. היה לי עונג בקבלת קונטרסו הגדול על מצות הקהל, דברי הערות והארות מחוכמות על תשובתי שנדפסה בחוברת של זכר הקהל. ואף שבלי רחמנות עשה הרבה קרעים בדברי תשובתי, והיה לי טורח גדול לאיחוי הקרעים הנ"ל, הנני שבע רצון מאוד מדרכו דרך התורה, לברר כל הלכה בשכל צח וישר ובידיעות עמוקות בספרי ראשונים, כן יזכה להגדיל תורה ולהיות תורתו אומנותו, כעתירת נפש המכבדו ומברכו בברכת התורה
שלמה דוד כהנא."
הרב חיים אביהוא שוורץ
ר"מ בישיבת בית אל.

מאמר שני חשיבות לימוד האמונה, דברי השפת אמת על קדושת הארץ
לימוד בספר הכוזרי - שיעור 109(מאמר שני פיסקא י"ד)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.










