ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
כאמור הרב שלמה דוד טרח ועמל ליישב את השאלות וההערות ולסתור ההוכחות שכתב ר' אברום, ועם כל מה שהעיר הגאון לר' אברום שעשה קרעים מדבריו בלי רחמים, הנה אף-על-פי-כן, ר' אברום חוזר וכותב אליו קונטרס עוד יותר גדול מהראשון, שבו הוא סותר את דבריו ותשובותיו של הגאון הרב כהנא.
הדגשנו את עמל התורה הגדול שאנו רואים כאן, אבל בולטת כאן מאוד גם כן, אהבת אמת ללא שום חולשה ומשוא פנים.
תכונה זאת בולטת גם במשא ומתן שיש לרבנו - כנראה באותן שנים - עם החזון איש. במכתב הראשון כותב ר' אברום אליו:
"לכבוד מרן הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר אברהם ישעי' קרליץ שליט"א.
אחדשה"ט. תודה להדר"ג על ששלח אלי את הכרך של חזו"א פרה...". כבר לפני חילופי המכתבים היה קשר שבעל פה ביניהם. ומתוך כך שלח החזון אי"ש אל ר' אברום את ספריו ועקב כך ר' אברום מעיר מספר הערות על דבריו של החזון איש בספרו.
החזון-איש עונה תשובה ור' אברום מחזיר לו תשובה. החזו"א עונה לו שוב וכך הוא פותח: "הגיעני דבריו החביבים עלי מאוד בהיותו כל מגמתו לאמיתת התורה, ועיינתי עוד הפעם, אבל...". ר' אברום לא מפסיק ומחזיר עוד תשובה לברר עוד את דברו. הרב כהנא דיבר על הכשרונות "שכל צח וישר וידיעות עמוקות" ואילו החזון אי"ש מדבר על המגמה, על הכיוון אליו מכוונים כל הכשרונות העצומים: "בהיות כל מגמתו לאמיתת התורה", שזהו באמת הגדר של תורה לשמה, "לשם התורה", לברור האמת האלוקית.
בשנת התש"ט הוציא מורנו ורבנו, ר' אברום, ספר "זכר יצחק", "שבו שאלות ותשובות חידושים וביאורים בש"ס, מאת הגאון האמיתי שר התורה רבן של כל ישראל רבינו יצחק יעקב בהרש"ל רבינוביץ' זצ"ל אב"ד ור"מ דפונוביז'". (לשון שער הספר).
ב'הקדמה מאת המחבר', כותב ר' אברום, שהיתה דרושה התאמצות גדולה ועיון רב בענינים הנידונים, כיוון שהכתבים היו מפוזרים והיה צורך לחבר דף אל דף וכו'.
זה בודאי לא מקרה שבדיוק ר' אברום נהיה הגואל לכתבי הגאון העצום, המכונה: "ר' איצל'ה מפוניבז'". הרי כך כותב ר' אברום על ר' איצל'ה: "והנה ידוע ומפורסם כח החידוש הגדול של רבינו, שהיה ממש מעין המתגבר בתורה, והיה שופע שפע רב של סברות וחידושים ערבים ונפלאים ומאירי עין בכל מקצועות התורה, שחידש בהם בהיקף גדול ובמערכות גדולות שהיו מפליאים את לב השומע בהגיונם החריף והנעים כאחד" (שם בהקדמה). והרי זה ממש כאילו ר' אברום היה כותב על עצמו, ומי עוד כמוהו מתאים לסדר ולהוציא לאור כתבים אלו.
בסוף הספר הוסיף ר' אברום קונטרס: "קונטרס אחרון מאתי אברהם אלקנה כהנא שפירא". בקונטרס זה דן ר' אברום בסוגיות הש"ס הנוגעים לסימנים הראשונים שבספר.
כמדומני שהיה זה בשנת התשל"ג בערך, בעת היותי אברך צעיר בישיבת 'מרכז הרב', שהיתי בבית הורי בכפר פינס והלכתי לבקר את הגאון הגדול הרב חיים יעקב לוין בנו בכורו של הצדיק הירושלמי הרב ר' אריה לוין זצ"ל. הרב חיים יעקב היה מפורסם בירושלים כבר בצעירותו כגאון גדול ומרן הרב קוק היה בוחן אותו מידי פעם בתלמודו. מרן הרב זצ"ל והרב הרצוג זצ"ל כתבו עליו, שבטוחים בו שיהיה מגדולי ישראל. הוא סיפר לי, שבצעירותו (כבן 18) היה לומד תקופה ארוכה בחברותא עם הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך. הם למדו ביחד בהתמדה גדולה. הוא אמר שלא היה להם זמן ללמוד ספרי מוסר, כי היה להם קצב של הספק גדול בגמרא, אבל האדם הוא רק אדם והוא מוכרח לחזק את עצמו כל פעם מחדש בעבודת ה'. ומה לעשות? הם מצאו פיתרון. אחת לשבועיים עד שלושה שבועות, הם היו רצים במהירות, בלילה, ממקום לימודם לביתו של מרן הרב, היו ניגשים ל'חדר הקטן', חדר הלימוד של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ואז היו מסתכלים כל אחד בתורו, בחור של המנעול פנימה, לחדרו של הרב, והיו מתבוננים דקה עד דקה וחצי בפניו של הרב. זה נתן להם כח ומרץ והתלהבות בלימוד למשך השבועיים הבאים. לראות את פניו הקדושים של הרב, זה היה יותר מאשר לימוד של כל ספרי המוסר שיש. כך סיפר לי הגאון הרב חיים יעקב לוין זצ"ל.
בתוך הדברים הוא שאל אותי, מי נותן שעור כללי בישיבת 'מרכז הרב'? השבתי שיש שני שעורים. אחד של הגאון הרב שאול ישראלי, הרחי"ל הגיב מיד ואמר: 'או, ר' שאול! ודאי! אני זוכר אותו היטב עוד מזמן מרן הרב קוק זצ"ל'. השעור השני של הגאון ר' אברום שפירא. הוא שאל מי זה ר' אברום? השבתי שהוא אב בית-דין בירושלים, תלמיד-חכם גדול. הוא חשב וחשב ואמר 'רגע אחד, רגע אחד'. הוא הוציא ספר מארון הספרים, היה זה הספר 'זכר יצחק', הוא אמר: 'את הספר הזה ערך אברהם אלקנה כהנא שפירא. זה הוא'? השבתי שאיני יודע. אז הספר הזה לא היה ניתן להשגה ולא פגשתיו ולא שמעתי אודותיו. אמר עוד פעם: 'אתה לא יודע אם זה הוא ר' אברום שאתה אומר? זה מאוד מענין אותי. מדוע? תראה יש פה בסוף הספר קונטרס, את הקונטרס כתב אברהם אלקנה כהנא שפירא. הקונטרס הזה יש בו עמקות של תורה שלא מהדור שלנו. זה עמקות של דורות ראשונים. אני אומר לך באחריות: אין עמקות כזאת של תורה בדורות האלה' .
כאן נשלמה הגדרת האישיות על ידי גדולי הדור: "ממצויני ישיבת חברון". "שכל צח וישר וידיעות עמוקות בספרי הראשונים". "אין בדורות שלנו עמקות כזאת של תורה".
מכאן אנו באים אל ההגדרה הכוללת לא רק אל האישיות, אלא אל הדור כולו:
שמעתי מידידי הרב יהודה פליקס שליט"א, מתלמידי 'מרכז הרב', לפני שנים רבות, שסיפר לו הרב אברהם יצחק ברומברג זצ"ל - שהוציא סידרה גדולה של ספרים על גדולי התורה והחסידות - שהוא ניגש אל הגאון הגדול הרב דוב בעריש ווידנפלד - שהיה מגדולי הדור עוד לפני השואה - ושאל אותו: "מיהו גדול הדור אחרי סילוקו של החזון אי"ש"? הוא השיב: "איני יודע מה אומרים בבני-ברק, אבל אני אומר לך שר' אברום שפירא הוא גדול הדור הבא".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.










