ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ביציאת מצרים נבחרנו להיות עם ד' - עם סגולה. מאותו הזמן אנו מיוחדים במעלותינו ובמדרגתנו הרוחנית העליונה, אך גם מבודדים בין העמים. למדונו חז"ל: "מאי הר סיני? הר שירדה שנאה לעכו''ם עליו" (שבת פט ע"א). אנחנו מוסריים ורוחניים יותר וקשה לאומות העולם להתדמות לנו. מידותינו המיוחדות מעוררות בהם קנאה קשה ושנאה עמוקה כלפינו, ובמשך כל הדורות הם עשו ניסיונות לפגוע בנו. כעת, בדורנו, דור הגאולה, כאשר עם ישראל הולך ושב לארצו, השנאה והרצון להכחיד אותו מתרכזים בעיקר כנגד מדינת ישראל. זהו גורלנו המיוחד, להיות "עם לבדד ישכון" (במדבר כג, ט).
אכן קיומו של עם ישראל בכל הדורות מהוה גורם מתסיס בעולם, ומעורר התנגדות. עם ישראל מראשית קיומו קרא תגר על עובדי-אלילים והפריע להם להמשיך בדרכם האווילית, דבר שעורר את חמתם של הגויים. עם ישראל, בתורתו המוסרית, במצוות שבין אדם לחברו, קרא תגר על השחיתות המוסרית בעולם. בהיותו דורש מעצמו דרישות גבוהות, גרם לחץ על אותם שלא היו מוסריים, גרם לקנאה ולשנאה תהומית. אבל עם ישראל לא מוכן לוותר על דרכו, למרות הקשיים שהדרך הזו מעוררת. עם ישראל המשיך להאיר את אור האמונה באל אחד. המשיך להיות לדוגמה של חיים מוסריים, ואכן פעל פעולה משמעותית על כל הסובבים אותו. עלילות הדם האנטישמיות, האינקוויזיציה, השואה, הפרעות והטרור, לא עצרו את דרכו. גם כיום, אין ספק שככל שמדינת-ישראל תתבסס ותתרחב, תתחזק ותתעצם, יגביר הדבר את התסיסה נגדה. אבל המדינה היהודית תמשיך להתקדם למרות הכול. הקשיים לא יעצרו בעדה, להיפך, הם יחשלו אותה. למדינה היהודית ייעוד אלוקי, עולמי. למדינת העם היהודי יש תפקיד היסטורי. גאולת ישראל, גאולת עולמים היא.
בליל הסדר אנו שרים את הפיוט "והיא שעמדה" ובתוכו המילים: "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו". ולכאורה למה אנו שרים מילים אלו, הרי משמעותם כאובה? אלא אנו שרים כי במשמעות המילים טמונה מעלתנו. מכוח היותנו עם ד' מנסים להתנכל לנו, ומחשבה זו משמחת ומעוררת לשירה. ועוד, בטוחים אנו בהמשך קיומנו הכללי ואף שהצרות מכאיבות לנו, אנו יודעים לכאוב ואף יודעים שהכאב בא מאוהבינו, מהקב"ה. מסופר על ר' חיים מצאנז שעמד בתפילה בשבת ותוך כדי תפילתו הודיעו לו שבנו נפטר. כאשר שמע זאת, סובב את ראשו לאחור לרגע וחזר להתפלל כאילו לא ארע דבר. החסידים שראו את התנועה הזאת שאלו אותו מדוע הסתובב? ענה הרב: קבלתי מכה חזקה מאוד והסתכלתי לאחור לראות מי הוא זה שנתן לי את המכה. כשראיתי שזה אוהבי - המשכתי להתפלל.
בדידות בתוך בדידות
כמצבו של עם ישראל בעמים כך מצבו של הצבור שומר המצוות בתוך עם ישראל. הוא ערכי יותר, מוסרי יותר ורוחני יותר ועל כן מקנאים בו ושונאים אותו. גם בתוך הצבור שומר המצוות עצמו ישנן מדרגות. ישנם הנושאים את כל הגודל של התורה, היא תורת ארץ ישראל. תורה זו כוללת את אהבת העם הסגולי, אהבת הארץ הקדושה ואהבת התורה וכל מצוותיה והכל מתוך אהבת ד' הגדולה. אלו הנושאים את כל הגודל הזה מעוררים קנאה. קשה לראות את מסירות הנפש השלימה הזו למען כל אלה, המשדרת מחויבות גם לאחרים. הם לא רוצים או לא יכולים להרים משא גדול שכזה, ומצב זה גורם לכך שמקנאים, מזלזלים ושונאים אותנו. אוהבי ד' אלו נמצאים בבדידות הזו, "עם לבדד ישכון" (במדבר כג, ט), בדידות בתוך בדידות, בדידות של העם בין העמים ובדידות של הלב שבעם בין שאר חלקיו.
וכך יש אומרים שהמתנחלים הם 'מכשול לשלום'; אילולי שהם התיישבו ברחבי יהודה ושומרון וחבל עזה, יתכן מאד ולא היו פעולות טרור. להם נשיב: ולפני כן מי גרם למסתננים ולפדאיונים, ולטרור שהיה מקודם למלחמת ששת-הימים? בלי כל ספק, מצוקת הפליטים הערבים שברחו מבתיהם במלחמת השחרור; הקמת המדינה גרמה לבעיית הפליטים ולטרור! ומקודם לכן מה גרם את הפרעות, לפני הקמת המדינה, בראשית ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל? ההתיישבות היהודית הציונות, היא שיצרה את הסכסוך היהודי-ערבי המתמשך זה למעלה ממאה שנה. ומי גרם לשואה הנוראה באירופה? ההתגרות היהודית בעמי העולם, הסכנה של השתלטות יהודית על הכלכלה ועל הפוליטיקה העולמית! ומקודם לכן מי גרם למעשי האינקוויזיציה? הדבקות היהודית באמונתם וקריאת התגר על הנצרות!
התעצמות האור מתוך החושך
ישנם הרבה המתלבטים כיצד להתבונן במציאות העכשווית, מהי ההסתכלות הנכונה. האם תהליך הגאולה נמשך? האם נעצר? או האם, חלילה, אפילו נסוג במידה מסוימת? שאלה זו איננה חדשה. גם במצרים שאלו זאת לאחר שבא משה רבנו (ראה שמות ה, כה). ועוד לפני כן שאלו זאת כאשר העינויים גברו "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" (שמות א, יב). אם-כן העינויים מתגברים אך מאידך העם מתרבה ופורץ. זו התקדמות או שמא נסיגה? כור הברזל שבמצרים (ע"פ דברים ד, כ) שורף ומכאיב או מטהר ומזכך? גם כעת אנו רואים התגברות של ריחוק מאמונה ותעוזה של כפירה מחד, ותופעה של התרַבּות תלמידים הלומדים במוסדות דתיים, כן ירבו, מאידך. המסתכל בעומק של אמונה יודע שאמנם מבחוץ החושך בולט יותר אך מבפנים הטהרה והאור הולכים מתעצמים ומתגברים.
ואם יאמר אדם: הקשיים שעם ישראל סובל מהם הינם בלתי עבירים. מה נעשה עם הנכרים הרבים הדרים בארץ ישראל? כיצד ניתן להתגבר על הסכסוך עם אויבינו הסובבים אותנו? היש לנו תשובה מלאה לפתרון הבעיה? אכן, מצב זה יכול מאד לתסכל. אך אם אמנם איננו יודעים להשיב, יודעים אנו שעמדנו במצבים קשים מאלו ויכולנו להם בעז"ה. האם היה איזה פתרון לשאלה איך נחזור לירושלים לפני מלחמת ששת הימים? ועוד שאלנו, האם האומות יתנו לנו אפשרות לפתוח במלחמה אם נרצה? בשנים שלפני נפילת חומת מסך הברזל מעל מדינות רוסיה, מישהו העלה בדעתו שהמסך הזה יכול ליפול בבת אחת כלא היה, וזרם של יהודים יעלו לארץ? האם לפני מאה וחמישים שנה מישהו העלה בדעתו איך תקום המדינה היהודית בארץ ישראל? רבש"ע מגלגל את המאורעות ומפתיע אותנו בכל פעם מחדש.
דרשו חז"ל (בראשית רבה פח, ז):
מי היה מחכה לאברהם ושרה שהיו זקנים שיולד להם בן, מי מחכה ליעקב שעבר במקלו הירדן שיפרוץ ויעשיר, מי היה מחכה ליוסף שעברו עליו כל הצרות האלו שיהיה מלך, מי היה מחכה למשה שהושלך ליאור שיהיה כמו שנהיה, מי מחכה לרות שהיתה גרה שחזרה למלכות ישראל, מי מחכה לדוד שיהיה מלך עד סוף הדורות, מי מחכה ליהויכין שיצא מבית האסורים, מי מחכה לחנניה מישאל ועזריה שיצאו מתוך האש, מי מחכה לישראל בימי המן שיצילם הקב"ה, מי מחכה לגליות שיהיו לשם ולתהלה?.
ויכולים אנו להוסיף על לשון המדרש: מי מחכה לתקומת מדינת ישראל, מי מחכה למלחמת ששת הימים, מי מחכה שמסך הברזל יפול?
ומסיים המדרש:
מי מחכה לסוכת דוד הנופלת שיקימנה הקב"ה, שנאמר: "ביום ההוא אקים את סוכת דוד" (עמוס ט, יא), שיהיו כל העולם אגודה אחת, שנאמר: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד" (צפניה ג, ט).
יהי רצון שנזכה לראות בכך. האמונה וההסתכלות הגדולה הזו נוסדה ביציאת-מצרים בליל-הסדר, אז נהיינו לעם. ביציאת-מצרים, בלילה הזה, נולדנו להיות לעם ד', ומאז ועד היום אנו ממשיכים בדרך הזו. בלילה הזה אנו אומרים: "שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, והקב"ה מצילינו מידם". בליל-הסדר יספרו אבות לבנים על יציאת-מצרים ועל כל הניסים והנפלאות שהיו אז, ועל כל ההיסטוריה הגדולה של עמינו. מכך נשאב כוח להמשיך בדרכנו, להתקדם, לבנות ולהבנות, ולהאיר את אור ד' אלקינו בעולם. אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו. לשנה הבאה בירושלים הבנויה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
