ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ביציאת מצרים נבחרנו להיות עם ד' - עם סגולה. מאותו הזמן אנו מיוחדים במעלותינו ובמדרגתנו הרוחנית העליונה, אך גם מבודדים בין העמים. למדונו חז"ל: "מאי הר סיני? הר שירדה שנאה לעכו''ם עליו" (שבת פט ע"א). אנחנו מוסריים ורוחניים יותר וקשה לאומות העולם להתדמות לנו. מידותינו המיוחדות מעוררות בהם קנאה קשה ושנאה עמוקה כלפינו, ובמשך כל הדורות הם עשו ניסיונות לפגוע בנו. כעת, בדורנו, דור הגאולה, כאשר עם ישראל הולך ושב לארצו, השנאה והרצון להכחיד אותו מתרכזים בעיקר כנגד מדינת ישראל. זהו גורלנו המיוחד, להיות "עם לבדד ישכון" (במדבר כג, ט).
אכן קיומו של עם ישראל בכל הדורות מהוה גורם מתסיס בעולם, ומעורר התנגדות. עם ישראל מראשית קיומו קרא תגר על עובדי-אלילים והפריע להם להמשיך בדרכם האווילית, דבר שעורר את חמתם של הגויים. עם ישראל, בתורתו המוסרית, במצוות שבין אדם לחברו, קרא תגר על השחיתות המוסרית בעולם. בהיותו דורש מעצמו דרישות גבוהות, גרם לחץ על אותם שלא היו מוסריים, גרם לקנאה ולשנאה תהומית. אבל עם ישראל לא מוכן לוותר על דרכו, למרות הקשיים שהדרך הזו מעוררת. עם ישראל המשיך להאיר את אור האמונה באל אחד. המשיך להיות לדוגמה של חיים מוסריים, ואכן פעל פעולה משמעותית על כל הסובבים אותו. עלילות הדם האנטישמיות, האינקוויזיציה, השואה, הפרעות והטרור, לא עצרו את דרכו. גם כיום, אין ספק שככל שמדינת-ישראל תתבסס ותתרחב, תתחזק ותתעצם, יגביר הדבר את התסיסה נגדה. אבל המדינה היהודית תמשיך להתקדם למרות הכול. הקשיים לא יעצרו בעדה, להיפך, הם יחשלו אותה. למדינה היהודית ייעוד אלוקי, עולמי. למדינת העם היהודי יש תפקיד היסטורי. גאולת ישראל, גאולת עולמים היא.
בליל הסדר אנו שרים את הפיוט "והיא שעמדה" ובתוכו המילים: "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו". ולכאורה למה אנו שרים מילים אלו, הרי משמעותם כאובה? אלא אנו שרים כי במשמעות המילים טמונה מעלתנו. מכוח היותנו עם ד' מנסים להתנכל לנו, ומחשבה זו משמחת ומעוררת לשירה. ועוד, בטוחים אנו בהמשך קיומנו הכללי ואף שהצרות מכאיבות לנו, אנו יודעים לכאוב ואף יודעים שהכאב בא מאוהבינו, מהקב"ה. מסופר על ר' חיים מצאנז שעמד בתפילה בשבת ותוך כדי תפילתו הודיעו לו שבנו נפטר. כאשר שמע זאת, סובב את ראשו לאחור לרגע וחזר להתפלל כאילו לא ארע דבר. החסידים שראו את התנועה הזאת שאלו אותו מדוע הסתובב? ענה הרב: קבלתי מכה חזקה מאוד והסתכלתי לאחור לראות מי הוא זה שנתן לי את המכה. כשראיתי שזה אוהבי - המשכתי להתפלל.
בדידות בתוך בדידות
כמצבו של עם ישראל בעמים כך מצבו של הצבור שומר המצוות בתוך עם ישראל. הוא ערכי יותר, מוסרי יותר ורוחני יותר ועל כן מקנאים בו ושונאים אותו. גם בתוך הצבור שומר המצוות עצמו ישנן מדרגות. ישנם הנושאים את כל הגודל של התורה, היא תורת ארץ ישראל. תורה זו כוללת את אהבת העם הסגולי, אהבת הארץ הקדושה ואהבת התורה וכל מצוותיה והכל מתוך אהבת ד' הגדולה. אלו הנושאים את כל הגודל הזה מעוררים קנאה. קשה לראות את מסירות הנפש השלימה הזו למען כל אלה, המשדרת מחויבות גם לאחרים. הם לא רוצים או לא יכולים להרים משא גדול שכזה, ומצב זה גורם לכך שמקנאים, מזלזלים ושונאים אותנו. אוהבי ד' אלו נמצאים בבדידות הזו, "עם לבדד ישכון" (במדבר כג, ט), בדידות בתוך בדידות, בדידות של העם בין העמים ובדידות של הלב שבעם בין שאר חלקיו.
וכך יש אומרים שהמתנחלים הם 'מכשול לשלום'; אילולי שהם התיישבו ברחבי יהודה ושומרון וחבל עזה, יתכן מאד ולא היו פעולות טרור. להם נשיב: ולפני כן מי גרם למסתננים ולפדאיונים, ולטרור שהיה מקודם למלחמת ששת-הימים? בלי כל ספק, מצוקת הפליטים הערבים שברחו מבתיהם במלחמת השחרור; הקמת המדינה גרמה לבעיית הפליטים ולטרור! ומקודם לכן מה גרם את הפרעות, לפני הקמת המדינה, בראשית ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל? ההתיישבות היהודית הציונות, היא שיצרה את הסכסוך היהודי-ערבי המתמשך זה למעלה ממאה שנה. ומי גרם לשואה הנוראה באירופה? ההתגרות היהודית בעמי העולם, הסכנה של השתלטות יהודית על הכלכלה ועל הפוליטיקה העולמית! ומקודם לכן מי גרם למעשי האינקוויזיציה? הדבקות היהודית באמונתם וקריאת התגר על הנצרות!
התעצמות האור מתוך החושך
ישנם הרבה המתלבטים כיצד להתבונן במציאות העכשווית, מהי ההסתכלות הנכונה. האם תהליך הגאולה נמשך? האם נעצר? או האם, חלילה, אפילו נסוג במידה מסוימת? שאלה זו איננה חדשה. גם במצרים שאלו זאת לאחר שבא משה רבנו (ראה שמות ה, כה). ועוד לפני כן שאלו זאת כאשר העינויים גברו "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" (שמות א, יב). אם-כן העינויים מתגברים אך מאידך העם מתרבה ופורץ. זו התקדמות או שמא נסיגה? כור הברזל שבמצרים (ע"פ דברים ד, כ) שורף ומכאיב או מטהר ומזכך? גם כעת אנו רואים התגברות של ריחוק מאמונה ותעוזה של כפירה מחד, ותופעה של התרַבּות תלמידים הלומדים במוסדות דתיים, כן ירבו, מאידך. המסתכל בעומק של אמונה יודע שאמנם מבחוץ החושך בולט יותר אך מבפנים הטהרה והאור הולכים מתעצמים ומתגברים.
ואם יאמר אדם: הקשיים שעם ישראל סובל מהם הינם בלתי עבירים. מה נעשה עם הנכרים הרבים הדרים בארץ ישראל? כיצד ניתן להתגבר על הסכסוך עם אויבינו הסובבים אותנו? היש לנו תשובה מלאה לפתרון הבעיה? אכן, מצב זה יכול מאד לתסכל. אך אם אמנם איננו יודעים להשיב, יודעים אנו שעמדנו במצבים קשים מאלו ויכולנו להם בעז"ה. האם היה איזה פתרון לשאלה איך נחזור לירושלים לפני מלחמת ששת הימים? ועוד שאלנו, האם האומות יתנו לנו אפשרות לפתוח במלחמה אם נרצה? בשנים שלפני נפילת חומת מסך הברזל מעל מדינות רוסיה, מישהו העלה בדעתו שהמסך הזה יכול ליפול בבת אחת כלא היה, וזרם של יהודים יעלו לארץ? האם לפני מאה וחמישים שנה מישהו העלה בדעתו איך תקום המדינה היהודית בארץ ישראל? רבש"ע מגלגל את המאורעות ומפתיע אותנו בכל פעם מחדש.
דרשו חז"ל (בראשית רבה פח, ז):
מי היה מחכה לאברהם ושרה שהיו זקנים שיולד להם בן, מי מחכה ליעקב שעבר במקלו הירדן שיפרוץ ויעשיר, מי היה מחכה ליוסף שעברו עליו כל הצרות האלו שיהיה מלך, מי היה מחכה למשה שהושלך ליאור שיהיה כמו שנהיה, מי מחכה לרות שהיתה גרה שחזרה למלכות ישראל, מי מחכה לדוד שיהיה מלך עד סוף הדורות, מי מחכה ליהויכין שיצא מבית האסורים, מי מחכה לחנניה מישאל ועזריה שיצאו מתוך האש, מי מחכה לישראל בימי המן שיצילם הקב"ה, מי מחכה לגליות שיהיו לשם ולתהלה?.
ויכולים אנו להוסיף על לשון המדרש: מי מחכה לתקומת מדינת ישראל, מי מחכה למלחמת ששת הימים, מי מחכה שמסך הברזל יפול?
ומסיים המדרש:
מי מחכה לסוכת דוד הנופלת שיקימנה הקב"ה, שנאמר: "ביום ההוא אקים את סוכת דוד" (עמוס ט, יא), שיהיו כל העולם אגודה אחת, שנאמר: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד" (צפניה ג, ט).
יהי רצון שנזכה לראות בכך. האמונה וההסתכלות הגדולה הזו נוסדה ביציאת-מצרים בליל-הסדר, אז נהיינו לעם. ביציאת-מצרים, בלילה הזה, נולדנו להיות לעם ד', ומאז ועד היום אנו ממשיכים בדרך הזו. בלילה הזה אנו אומרים: "שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, והקב"ה מצילינו מידם". בליל-הסדר יספרו אבות לבנים על יציאת-מצרים ועל כל הניסים והנפלאות שהיו אז, ועל כל ההיסטוריה הגדולה של עמינו. מכך נשאב כוח להמשיך בדרכנו, להתקדם, לבנות ולהבנות, ולהאיר את אור ד' אלקינו בעולם. אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו. לשנה הבאה בירושלים הבנויה.
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
