- בית המדרש
- מדורים
עין יצחק
סדרה בנושא עין יצחק
חִימוּם תַּבְשִׁיל בְּשַׁבָּת
גליון מספר 296
האם מותר לחמם מאכל צונן מבושל? | מהו החילוק בין תבשיל לח לתבשיל יבש? | האם יש איסור הנאה ממלאכה שהפוסקים נחלקו באיסור עשייתה? | מה דין מאכל מבושל חלקית, שהונח בשבת ובכך גמר את בישולו? | וכן אם על ידי בחישה וכיסוי הקדירה נגמר בישול המאכל? | גמר והשלים תהליך בישול בשבת | על חשיבות ידיעת שיטות כל הפוסקים.
עֵרוּב תַּבְשִׁילִין
גליון 292
מהו טעם עירוב תבשילין לפני יום-טוב שחל בערב שבת? | האם צריך להניח פת ותבשיל, או די בתבשיל בלבד? | מהו שיעור העירוב שיש להניח? | כמה שיעור 'כזית', האם כגודל חצי ביצה, או שליש ביצה? | כשבני המשפחה מרובים, האם יש להגדיל את כמות תבשילי העירוב? | באלו סוגי תבשילים ניתן לערב? | אימתי מערבים? ומהי לשון הברכה ונוסח העירוב?
הֲכָנַת תֵּה בְּשַׁבָּת
מהן האפשרויות ההלכתיות להכנת משקה תה? | באלו אופנים יש איסור בישול במגע התה עם המים החמים? | מהו החילוק בין קליית גרגרי קפה לקליית עלי תה? | האם יש איסור צביעה בתה? | האם מותר למזוג יין אדום לתוך יין לבן, כדי להאדים היין? | האם מותר ליתן עלי מנטה ונענע במים חמים? | האם מותר לסחוט לימון לתוך כוס תה בשבת?
בִּרְכַּת מַאֲפִים מְתוּקִים
מהי ברכת 'פת הבאה בכיסנין'? | אלו סוגי מאפים מוגדרים כ'פת הבאה בכיסנין'? | מהו החילוק לענין הברכה בין טעימה קלה לבין אכילה בקביעת סעודה עליו? | מהו שיעור קביעות סעודה הגורם שינוי ברכה? | והאם שיעור קביעות סעודה נשתנה מזמן הפוסקים שמלפני שנות דור? | מהו שיעור אכילה המחייב ברכת המזון? | מהו שיעור כדי אכילת פרס?
טְבִילַת כְּלֵי אוּלָמוֹת וּמִסְעֲדוֹת
מהו מקור וטעם חיוב טבילת כלי סעודה הנקנים מגוי? | האם חיוב טבילת כלי מתכות מן התורה או מדרבנן? ומה דין כלי זכוכית? | כלים שנקנו מגויים לסחורה ופרנסה להגשת מאכלים ומשקאות באולמות ומסעדות, האם צריך להטבילם? | מי שעבר והשתמש בכלים ללא טבילה, האם המאכל או המשקה נאסרים? | האם יש לקטן נאמנות על טבילת כלים?
בְּרָכָה עַל מַאֲכָל הַמַזִיק
חולה סכרת האוכל מעט דברים מתוקים, האם מברך ברכת הנהנין? | וכן הסובל מרמת כולסטרול גבוהה ואוכל מאכלים שומניים, האם מברך? | מי ששתיית המים מזיקה לו, ופעמים שותה מים להרוות צמאונו, האם חייב לברך על המים? | האם יש חילוק בין היזק הנגרם רק לאחר זמן? | כיצד ינהג מי שאבד לו חוש הטעם והריח?
זְהִירוּת מֵחַרַקִים
כמה איסורי-תורה עובר האוכל תולעים וחרקים שונים? | האם יש איסור בתולעים הנראים לעין לאחר מאמץ? | מהי ההלכה בתולעים שאינם נראים אלא רק באמצעות מיקרוסקופ? | האם מותר לשתות ממי נהרות ללא סינון? | ומה באשר לחיידקים מזעריים הרוחשים במים ובאויר? | עלי-ירק, כחסה ונענע, מגידול מיוחד בחממות, עד כמה נדרשת גם בהן שטיפה ובדיקה?
'הַגּוֹמֵל' אַחֲרֵי שַׁפַּעַת
מהי דרגת החולי המצריכה ברכת 'הגומל'? | מי שנחלה בשפעת, חש בעיניו, בראשו או בגרונו, ונתרפא, האם מברך? | ומי שברשלנותו גרם צינון וחולי? | האם יצחק אבינו שניצול מהעקידה, נתחייב בברכת 'הגומל'? | וכהן גדול ביום הכפורים שיצא בשלום מקודש הקדשים? | מי שניסה לאבד עצמו לדעת וניצל ונתרפא, האם יברך 'הגומל'? | 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'.
שֶׁהֶחֱיָנוּ' עַל פֵּרוֹת חֲדָשִׁים
גליון מספר 274
האם ברכת 'שהחיינו' אחת יכולה לפטור שתי ברכות? | כגון: ברכה על פרי חדש, האם פוטרת מיני פירות חדשים נוספים? | ומהו החילוק בין אם מונחים שניהם לפניו? | בליל שני של ראש השנה, האם הבאת פרי חדש מעכב לברכת 'שהחיינו'? | מהו המנהג בברכת 'שהחיינו' בהכנסת ספר-תורה, ובחנוכת הבית? | כיצד ינהג הלובש כמה בגדים חדשים, והפוגש מספר חברים?
קָטָן בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה
גליון 264
האם קטן רשאי לעלות לתורה? והאם עלייתו מצטרפת למנין שבעת העולים? | האיך יוצאים הציבור ידי חובתם בקריאת הקטן בתורה, וכן בברכת-התורה שמברך? | במה שונה תפילה וקריאת שמע, קידוש והבדלה וכיו"ב, בהם צריך גדול בר-חיובא שיוציא את הרבים ידי חובתם? | מהו המנהג בענין עליית הקטן לתורה?
שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם
גליון 263
מהו גדר חיוב קריאת שנים מקרא ואחד תרגום? ומהו שכר המצוה? | תלמידי-חכמים העוסקים וטרודים בלימודים, האם גם הם חייבים בקריאה זו? | מה אמר 'המגיד' למרן הבית יוסף אודות חשיבות הקריאה בהבנה? | מהו סדר הקריאה הראוי והנכון? | האם מצוה לחנך קטן בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום? | קריאה בטעמי המקרא | כיצד ינהג מי שחיסר קריאת פרשה?
חוֹלֶה קוֹרוֹנָה בְּיוֹם-הַכִּיפּוּרִים
גליון 258
מי שנדבק בחולי הקורונה, האם חייב לצום ביום-הכיפורים? | חולה האוכל ביום-הכיפורים, האם תיקנו מברך ברכת הנהנין? | האם חולה רשאי להחמיר על עצמו ולצום? | חולה שאינו צם, צריך לקדש קודם שיאכל? | האם צריך לערב דבר מר במאכל כדי שלא יהנה? | האוכל שיעור המחייב בברכת המזון, האם מזכיר 'יעלה ויבוא'?
אֲכִילָה קוֹדֶם תְּקִיעַת שׁוֹפָר
גליון 257
מנהג הפסקה לקידוש לפני תקיעת שופר, האם הוא מוסכם לכל הפוסקים? | אימתי חל חובת קידוש ביום שבת ויום-טוב, אחרי תפילת שחרית או מוסף? | מהו שיעור טעימה המותר, ובאיזה דבר אין שיעור? | האוכל לפני קידוש, האם קיים מצוות סעודת שבת? | איזו קבלה טובה יקבל כל אחד לקראת השנה החדשה? | תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה
שֵׁינָה בְּרֹאשׁ הַשָׁנָה
גליון 256
מהו המקור למניעה משינה ביום ראש השנה? | מאיזו שעה ושלב ביום ניתן להקל? | האם יש להקפיד להתעורר משינת הלילה מיד בעלות השחר? | האם ראוי להחמיר גם לענין שינה ביום בעשרת ימי תשובה? | עד כמה צריך לטרוח בהשכמה לתפילה בהנץ החמה, ובפרט אם זה על חשבון איכות התפילה? | ומהי הקולא בעקבות שינויי הרגלי זמני השינה?
סְּלִיחוֹת בְּיחִידוּת
מה הטעם שאין היחיד מתפלל בלשון ארמית? | מה שונה בתפילה הנאמרת בציבור, וכן אצל חולה, שמתפללים בלשון ארמית? | מהו הטעם שייסדו בסליחות בקשות בלשון ארמית? | האם היחיד רשאי לומר תפילת 'יקום פורקן' ביחידות? | מהן חילוקי הדרגות בהשראת השכינה במקומות השונים? | כיצד לנהוג באמירת הסליחות כשאין עשרה אנשים בבית הכנסת?
הַסְּלִיחוֹת בִּימֵי הָרַחֲמִים
גליון 252
מהו טעם המנהג שנהגו לומר סליחות דוקא באשמורת הבוקר? | אימתי הזמן הראוי ביותר לאמירת הסליחות וי"ג מידות של רחמים? | האם נכון לומר סליחות קודם חצות הלילה? ומהו טעם אמירת סליחות בליל יום הכיפורים? | מתי תחילת השפעת עת רצון בחוץ-לארץ? | מהי דעת האריז"ל בענין נתינת צדקה בלילה?
הַחוּפָּה וכִּיסּוּי הָרֹאשׁ
גליון 244
מהיכן נלמד שחובת כיסוי הראש הוא מן התורה? | נערות טרם הנישואין, האם צריכות לכסות ראשן? ומה הדין בין האירוסין לנישואין? | מהי ה'חופה' הקובעת דין נישואין, ומהו המנהג בזה? | מהו טעם מנהג בני ספרד שלא עושים חדר יחוד תיכף לאחר השבע-ברכות שתחת החופה? | האם מותר ללבוש פאה נכרית?
בְּרָכָה עַל מְעָרַת הַנְטִיפִים- אֲבֵלוּת בְּקָטָן
גליון 243
האם מברכים על יצירת מעשה בראשית ששונתה בידי אדם? | על אלו נהרות מברכים 'עושה מעשה בראשית'? | מהו טעם וענין הברכה על דברים שנבראו בששת ימי המעשה? | מתי נוצרה מערת הנטיפים, והאם מברכים 'עושה מעשה בראשית' בראייתה? | האם מברכים 'עושה מעשה בראשית' בראיית ים המלח? ילד פחות מגיל שלוש-עשרה שנה, האם אבלות נוהגת בו? | קטן שהגדיל באמצע ימי השבעה, כיצד ינהג? | ומה דינו לענין אבלות י"ב חודש? | האם יש מצוות חינוך קטן בדיני אבלות? | קטן שלאחר כחדשיים שאביו שבק חיים, נעשה בר-מצוה, האם מותר להשמיע תזמורת? | וגם: על תופעת רבני הרדיו המשיבים מיידית על כל שאלה כלאחר יד, בכל התורה כולה
נַעֲלָיִם מְהַבְהֶבוֹת בְּשַׁבָּת
גליון 242
האם מותר לצעוד בשבת בנעליים מדליקי-אור? , ניצוצות אש שאינם נראים, איסור הוצאתם בשבת מהתורה או מדרבנן? , בגד סינטטי שבלבישתו ופשיטתו יוצאים הימנו ניצוצות אש, האסור משום הבערה בשבת? , האם יש איסור בישול בתחיבת כף לחה לתפוח-אדמה רותח? , האם מותר להניח קדירה חמה על גבי שַׁיִשׁ רטוב? , האם מותר להשתמש ב'מעלית-שבת'?
מַאֲכָלֵי דָגִים בְּחָלָב
גליון241
האם יש איסור באכילת דגים עם חלב, כמו איסור אכילת דגים עם בשר? | האמנם יתכן שישנה טעות-סופר בדברי מרן הבית יוסף שאסר אכילת דגים עם חלב? | מהי דעת הפוסקים על דברי הרופאים שאומרים כי יש סכנה באכילת דגים עם חלב? | האם יש חילוק בין אכילת דגים עם חלב לבין אכילת דגים עם חמאה?
טִיל בְּשַׁבָּת וְאַזְעָקָה בַּתְּפִילָה
גליון 240
כיצד יש לנהוג בשבת כאשר זיהו פגיעת טיל סמוך לבית? | האם מותר לחולה להחמיר בעצמו שלא יחללו עליו את השבת? | מי שחילל את השבת לצורך פיקוח נפש, האם צריך תשובה וכפרה? | כיצד יש לנהוג בהישמע אזעקה בתפילת שמונה-עשרה וקריאת התורה? | הימנעות מסכנה במקום פרעות ארגוני הטרור | לקח ומוסר בתקופה הקשה
'הַגּוֹמֵל' לְנִיצוֹלֵי אָסוֹן מִירוֹן
גליון239
הניצולים מתוך מקום האסון הנורא במירון, בליל ל"ג בעומר, כיצד יברכו ויודו על נס הצלתם? | על איזו הצלה מברכים ברכת 'הגומל'? | האם הניצול יברך 'שעשה לי נס במקום הזה' בכל פעם שיגיע לשם? | מי שפרצו לו שודדים לביתו, או מי שהיה בתוך פיגוע, או במלחמה ושב בשלום, האם יברך בשם ומלכות? | על ההבדל בין נס מיוחד שיצא מגדרו של עולם.
לַ"ג בָּעוֹמֶר בְּמִירוֹן
מהו מקור וטעמי מנהג הדלקת מדורות בליל ל"ג בעומר? | כיצד ינהגו אברכים ובני ישיבות בענין העליה למירון? | האם מברכים 'אשר יצר אתכם בדין' בכניסה לציון הרשב"י, כשם שמברכים בכניסה לבית-הקברות? | האם מותר ללמוד תורה ולהתפלל על ציון הרשב"י? | האם צריך ליטול ידיים ביציאה מציוני הצדיקים? | האם מותר לכהנים לעלות לקברי צדיקים?
דירה חדשה בימי העומר
גליון 236
מהו המקור והטעם למנהגי אבלות בימי ספירת העומר? , האם מותר להעתיק דירתו למקום מגורים חדש בימי העומר? , האם מותר להרחיב את הבית ולערוך בו שיפוצים ותיקונים בימים אלו? , האם מותר לברך 'שהחיינו' על פרי או בגד חדש בימים אלו? וכיצד נוהגים בברכה זו על דירה או רכב חדש? , סעודה הנערכת לרגל חנוכת הבית, האם חשובה סעודת מצוה?
ספירת העומר טרם הלילה
עין יצחק
האם מותר לספור ספירת העומר לפני צאת הכוכבים? מצוות ספירת העומר בזמן הזה, מן התורה או מדרבנן? מהו הנוסח הראוי באמירת 'לשם יחוד' לפני ספירת העומר? האם יוצא ידי חובת ספירת העומר בלשון שאינו מבין? מדוע בני חוץ- לארץ אינם סופרים יום נוסף מספק, כדין יום-טוב-שני של גלויות? המסופק כמה המספר היום, האם מועילה ספירת ספק?
הַזְהִירוּת מֵחַרַקִים
עין יצחק
כמה איסורי-תורה עובר האוכל תולעים וחרקים שונים? | האם יש איסור בתולעים הנראים לעין לאחר מאמץ? | מהי ההלכה בתולעים שאינם נראים רק באמצעות מיקרוסקופ? | האם מותר לשתות ממי נהרות ללא סינון? | ומה באשר לחיידקים מזעריים הרוחשים במים ובאויר? | עלי-ירק, כחסה ונענע, מגידול מיוחד בחממות, עד כמה נדרשת גם בהן שטיפה ובדיקה?
אַלְכּוֹגֶ'ל בְּשַׁבָּת
גליון 214
האם יש בשימוש בסבון משום איסור מוליד בשבת? | באלו פירות ישנה גזירת איסור סחיטה בשבת? | מהו ההבדל בין שימוש בסבון לריסוק שלג וברד? | האם יש איסור בעשיית קצף ובועות סבון בשבת? | האם יש איסור 'מְמָרֵחַ' בשימוש בסבון? | מהי ההלכה לאחר שנתגלה כתב-יד הרמב"ם? | הצורך המיוחד בתקופה זו בנקיון וחיטוי הידיים בסבון ואלכוג'ל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
