- בית המדרש
- מדורים
עין יצחק
סדרה בנושא עין יצחק
חִימוּם תַּבְשִׁיל בְּשַׁבָּת
גליון מספר 296
האם מותר לחמם מאכל צונן מבושל? | מהו החילוק בין תבשיל לח לתבשיל יבש? | האם יש איסור הנאה ממלאכה שהפוסקים נחלקו באיסור עשייתה? | מה דין מאכל מבושל חלקית, שהונח בשבת ובכך גמר את בישולו? | וכן אם על ידי בחישה וכיסוי הקדירה נגמר בישול המאכל? | גמר והשלים תהליך בישול בשבת | על חשיבות ידיעת שיטות כל הפוסקים.
עֵרוּב תַּבְשִׁילִין
גליון 292
מהו טעם עירוב תבשילין לפני יום-טוב שחל בערב שבת? | האם צריך להניח פת ותבשיל, או די בתבשיל בלבד? | מהו שיעור העירוב שיש להניח? | כמה שיעור 'כזית', האם כגודל חצי ביצה, או שליש ביצה? | כשבני המשפחה מרובים, האם יש להגדיל את כמות תבשילי העירוב? | באלו סוגי תבשילים ניתן לערב? | אימתי מערבים? ומהי לשון הברכה ונוסח העירוב?
הֲכָנַת תֵּה בְּשַׁבָּת
מהן האפשרויות ההלכתיות להכנת משקה תה? | באלו אופנים יש איסור בישול במגע התה עם המים החמים? | מהו החילוק בין קליית גרגרי קפה לקליית עלי תה? | האם יש איסור צביעה בתה? | האם מותר למזוג יין אדום לתוך יין לבן, כדי להאדים היין? | האם מותר ליתן עלי מנטה ונענע במים חמים? | האם מותר לסחוט לימון לתוך כוס תה בשבת?
בִּרְכַּת מַאֲפִים מְתוּקִים
מהי ברכת 'פת הבאה בכיסנין'? | אלו סוגי מאפים מוגדרים כ'פת הבאה בכיסנין'? | מהו החילוק לענין הברכה בין טעימה קלה לבין אכילה בקביעת סעודה עליו? | מהו שיעור קביעות סעודה הגורם שינוי ברכה? | והאם שיעור קביעות סעודה נשתנה מזמן הפוסקים שמלפני שנות דור? | מהו שיעור אכילה המחייב ברכת המזון? | מהו שיעור כדי אכילת פרס?
טְבִילַת כְּלֵי אוּלָמוֹת וּמִסְעֲדוֹת
מהו מקור וטעם חיוב טבילת כלי סעודה הנקנים מגוי? | האם חיוב טבילת כלי מתכות מן התורה או מדרבנן? ומה דין כלי זכוכית? | כלים שנקנו מגויים לסחורה ופרנסה להגשת מאכלים ומשקאות באולמות ומסעדות, האם צריך להטבילם? | מי שעבר והשתמש בכלים ללא טבילה, האם המאכל או המשקה נאסרים? | האם יש לקטן נאמנות על טבילת כלים?
בְּרָכָה עַל מַאֲכָל הַמַזִיק
חולה סכרת האוכל מעט דברים מתוקים, האם מברך ברכת הנהנין? | וכן הסובל מרמת כולסטרול גבוהה ואוכל מאכלים שומניים, האם מברך? | מי ששתיית המים מזיקה לו, ופעמים שותה מים להרוות צמאונו, האם חייב לברך על המים? | האם יש חילוק בין היזק הנגרם רק לאחר זמן? | כיצד ינהג מי שאבד לו חוש הטעם והריח?
זְהִירוּת מֵחַרַקִים
כמה איסורי-תורה עובר האוכל תולעים וחרקים שונים? | האם יש איסור בתולעים הנראים לעין לאחר מאמץ? | מהי ההלכה בתולעים שאינם נראים אלא רק באמצעות מיקרוסקופ? | האם מותר לשתות ממי נהרות ללא סינון? | ומה באשר לחיידקים מזעריים הרוחשים במים ובאויר? | עלי-ירק, כחסה ונענע, מגידול מיוחד בחממות, עד כמה נדרשת גם בהן שטיפה ובדיקה?
'הַגּוֹמֵל' אַחֲרֵי שַׁפַּעַת
מהי דרגת החולי המצריכה ברכת 'הגומל'? | מי שנחלה בשפעת, חש בעיניו, בראשו או בגרונו, ונתרפא, האם מברך? | ומי שברשלנותו גרם צינון וחולי? | האם יצחק אבינו שניצול מהעקידה, נתחייב בברכת 'הגומל'? | וכהן גדול ביום הכפורים שיצא בשלום מקודש הקדשים? | מי שניסה לאבד עצמו לדעת וניצל ונתרפא, האם יברך 'הגומל'? | 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'.
שֶׁהֶחֱיָנוּ' עַל פֵּרוֹת חֲדָשִׁים
גליון מספר 274
האם ברכת 'שהחיינו' אחת יכולה לפטור שתי ברכות? | כגון: ברכה על פרי חדש, האם פוטרת מיני פירות חדשים נוספים? | ומהו החילוק בין אם מונחים שניהם לפניו? | בליל שני של ראש השנה, האם הבאת פרי חדש מעכב לברכת 'שהחיינו'? | מהו המנהג בברכת 'שהחיינו' בהכנסת ספר-תורה, ובחנוכת הבית? | כיצד ינהג הלובש כמה בגדים חדשים, והפוגש מספר חברים?
קָטָן בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה
גליון 264
האם קטן רשאי לעלות לתורה? והאם עלייתו מצטרפת למנין שבעת העולים? | האיך יוצאים הציבור ידי חובתם בקריאת הקטן בתורה, וכן בברכת-התורה שמברך? | במה שונה תפילה וקריאת שמע, קידוש והבדלה וכיו"ב, בהם צריך גדול בר-חיובא שיוציא את הרבים ידי חובתם? | מהו המנהג בענין עליית הקטן לתורה?
שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם
גליון 263
מהו גדר חיוב קריאת שנים מקרא ואחד תרגום? ומהו שכר המצוה? | תלמידי-חכמים העוסקים וטרודים בלימודים, האם גם הם חייבים בקריאה זו? | מה אמר 'המגיד' למרן הבית יוסף אודות חשיבות הקריאה בהבנה? | מהו סדר הקריאה הראוי והנכון? | האם מצוה לחנך קטן בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום? | קריאה בטעמי המקרא | כיצד ינהג מי שחיסר קריאת פרשה?
חוֹלֶה קוֹרוֹנָה בְּיוֹם-הַכִּיפּוּרִים
גליון 258
מי שנדבק בחולי הקורונה, האם חייב לצום ביום-הכיפורים? | חולה האוכל ביום-הכיפורים, האם תיקנו מברך ברכת הנהנין? | האם חולה רשאי להחמיר על עצמו ולצום? | חולה שאינו צם, צריך לקדש קודם שיאכל? | האם צריך לערב דבר מר במאכל כדי שלא יהנה? | האוכל שיעור המחייב בברכת המזון, האם מזכיר 'יעלה ויבוא'?
אֲכִילָה קוֹדֶם תְּקִיעַת שׁוֹפָר
גליון 257
מנהג הפסקה לקידוש לפני תקיעת שופר, האם הוא מוסכם לכל הפוסקים? | אימתי חל חובת קידוש ביום שבת ויום-טוב, אחרי תפילת שחרית או מוסף? | מהו שיעור טעימה המותר, ובאיזה דבר אין שיעור? | האוכל לפני קידוש, האם קיים מצוות סעודת שבת? | איזו קבלה טובה יקבל כל אחד לקראת השנה החדשה? | תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה
שֵׁינָה בְּרֹאשׁ הַשָׁנָה
גליון 256
מהו המקור למניעה משינה ביום ראש השנה? | מאיזו שעה ושלב ביום ניתן להקל? | האם יש להקפיד להתעורר משינת הלילה מיד בעלות השחר? | האם ראוי להחמיר גם לענין שינה ביום בעשרת ימי תשובה? | עד כמה צריך לטרוח בהשכמה לתפילה בהנץ החמה, ובפרט אם זה על חשבון איכות התפילה? | ומהי הקולא בעקבות שינויי הרגלי זמני השינה?
סְּלִיחוֹת בְּיחִידוּת
מה הטעם שאין היחיד מתפלל בלשון ארמית? | מה שונה בתפילה הנאמרת בציבור, וכן אצל חולה, שמתפללים בלשון ארמית? | מהו הטעם שייסדו בסליחות בקשות בלשון ארמית? | האם היחיד רשאי לומר תפילת 'יקום פורקן' ביחידות? | מהן חילוקי הדרגות בהשראת השכינה במקומות השונים? | כיצד לנהוג באמירת הסליחות כשאין עשרה אנשים בבית הכנסת?
הַסְּלִיחוֹת בִּימֵי הָרַחֲמִים
גליון 252
מהו טעם המנהג שנהגו לומר סליחות דוקא באשמורת הבוקר? | אימתי הזמן הראוי ביותר לאמירת הסליחות וי"ג מידות של רחמים? | האם נכון לומר סליחות קודם חצות הלילה? ומהו טעם אמירת סליחות בליל יום הכיפורים? | מתי תחילת השפעת עת רצון בחוץ-לארץ? | מהי דעת האריז"ל בענין נתינת צדקה בלילה?
הַחוּפָּה וכִּיסּוּי הָרֹאשׁ
גליון 244
מהיכן נלמד שחובת כיסוי הראש הוא מן התורה? | נערות טרם הנישואין, האם צריכות לכסות ראשן? ומה הדין בין האירוסין לנישואין? | מהי ה'חופה' הקובעת דין נישואין, ומהו המנהג בזה? | מהו טעם מנהג בני ספרד שלא עושים חדר יחוד תיכף לאחר השבע-ברכות שתחת החופה? | האם מותר ללבוש פאה נכרית?
בְּרָכָה עַל מְעָרַת הַנְטִיפִים- אֲבֵלוּת בְּקָטָן
גליון 243
האם מברכים על יצירת מעשה בראשית ששונתה בידי אדם? | על אלו נהרות מברכים 'עושה מעשה בראשית'? | מהו טעם וענין הברכה על דברים שנבראו בששת ימי המעשה? | מתי נוצרה מערת הנטיפים, והאם מברכים 'עושה מעשה בראשית' בראייתה? | האם מברכים 'עושה מעשה בראשית' בראיית ים המלח? ילד פחות מגיל שלוש-עשרה שנה, האם אבלות נוהגת בו? | קטן שהגדיל באמצע ימי השבעה, כיצד ינהג? | ומה דינו לענין אבלות י"ב חודש? | האם יש מצוות חינוך קטן בדיני אבלות? | קטן שלאחר כחדשיים שאביו שבק חיים, נעשה בר-מצוה, האם מותר להשמיע תזמורת? | וגם: על תופעת רבני הרדיו המשיבים מיידית על כל שאלה כלאחר יד, בכל התורה כולה
נַעֲלָיִם מְהַבְהֶבוֹת בְּשַׁבָּת
גליון 242
האם מותר לצעוד בשבת בנעליים מדליקי-אור? , ניצוצות אש שאינם נראים, איסור הוצאתם בשבת מהתורה או מדרבנן? , בגד סינטטי שבלבישתו ופשיטתו יוצאים הימנו ניצוצות אש, האסור משום הבערה בשבת? , האם יש איסור בישול בתחיבת כף לחה לתפוח-אדמה רותח? , האם מותר להניח קדירה חמה על גבי שַׁיִשׁ רטוב? , האם מותר להשתמש ב'מעלית-שבת'?
מַאֲכָלֵי דָגִים בְּחָלָב
גליון241
האם יש איסור באכילת דגים עם חלב, כמו איסור אכילת דגים עם בשר? | האמנם יתכן שישנה טעות-סופר בדברי מרן הבית יוסף שאסר אכילת דגים עם חלב? | מהי דעת הפוסקים על דברי הרופאים שאומרים כי יש סכנה באכילת דגים עם חלב? | האם יש חילוק בין אכילת דגים עם חלב לבין אכילת דגים עם חמאה?
טִיל בְּשַׁבָּת וְאַזְעָקָה בַּתְּפִילָה
גליון 240
כיצד יש לנהוג בשבת כאשר זיהו פגיעת טיל סמוך לבית? | האם מותר לחולה להחמיר בעצמו שלא יחללו עליו את השבת? | מי שחילל את השבת לצורך פיקוח נפש, האם צריך תשובה וכפרה? | כיצד יש לנהוג בהישמע אזעקה בתפילת שמונה-עשרה וקריאת התורה? | הימנעות מסכנה במקום פרעות ארגוני הטרור | לקח ומוסר בתקופה הקשה
'הַגּוֹמֵל' לְנִיצוֹלֵי אָסוֹן מִירוֹן
גליון239
הניצולים מתוך מקום האסון הנורא במירון, בליל ל"ג בעומר, כיצד יברכו ויודו על נס הצלתם? | על איזו הצלה מברכים ברכת 'הגומל'? | האם הניצול יברך 'שעשה לי נס במקום הזה' בכל פעם שיגיע לשם? | מי שפרצו לו שודדים לביתו, או מי שהיה בתוך פיגוע, או במלחמה ושב בשלום, האם יברך בשם ומלכות? | על ההבדל בין נס מיוחד שיצא מגדרו של עולם.
לַ"ג בָּעוֹמֶר בְּמִירוֹן
מהו מקור וטעמי מנהג הדלקת מדורות בליל ל"ג בעומר? | כיצד ינהגו אברכים ובני ישיבות בענין העליה למירון? | האם מברכים 'אשר יצר אתכם בדין' בכניסה לציון הרשב"י, כשם שמברכים בכניסה לבית-הקברות? | האם מותר ללמוד תורה ולהתפלל על ציון הרשב"י? | האם צריך ליטול ידיים ביציאה מציוני הצדיקים? | האם מותר לכהנים לעלות לקברי צדיקים?
דירה חדשה בימי העומר
גליון 236
מהו המקור והטעם למנהגי אבלות בימי ספירת העומר? , האם מותר להעתיק דירתו למקום מגורים חדש בימי העומר? , האם מותר להרחיב את הבית ולערוך בו שיפוצים ותיקונים בימים אלו? , האם מותר לברך 'שהחיינו' על פרי או בגד חדש בימים אלו? וכיצד נוהגים בברכה זו על דירה או רכב חדש? , סעודה הנערכת לרגל חנוכת הבית, האם חשובה סעודת מצוה?
ספירת העומר טרם הלילה
עין יצחק
האם מותר לספור ספירת העומר לפני צאת הכוכבים? מצוות ספירת העומר בזמן הזה, מן התורה או מדרבנן? מהו הנוסח הראוי באמירת 'לשם יחוד' לפני ספירת העומר? האם יוצא ידי חובת ספירת העומר בלשון שאינו מבין? מדוע בני חוץ- לארץ אינם סופרים יום נוסף מספק, כדין יום-טוב-שני של גלויות? המסופק כמה המספר היום, האם מועילה ספירת ספק?
הַזְהִירוּת מֵחַרַקִים
עין יצחק
כמה איסורי-תורה עובר האוכל תולעים וחרקים שונים? | האם יש איסור בתולעים הנראים לעין לאחר מאמץ? | מהי ההלכה בתולעים שאינם נראים רק באמצעות מיקרוסקופ? | האם מותר לשתות ממי נהרות ללא סינון? | ומה באשר לחיידקים מזעריים הרוחשים במים ובאויר? | עלי-ירק, כחסה ונענע, מגידול מיוחד בחממות, עד כמה נדרשת גם בהן שטיפה ובדיקה?
אַלְכּוֹגֶ'ל בְּשַׁבָּת
גליון 214
האם יש בשימוש בסבון משום איסור מוליד בשבת? | באלו פירות ישנה גזירת איסור סחיטה בשבת? | מהו ההבדל בין שימוש בסבון לריסוק שלג וברד? | האם יש איסור בעשיית קצף ובועות סבון בשבת? | האם יש איסור 'מְמָרֵחַ' בשימוש בסבון? | מהי ההלכה לאחר שנתגלה כתב-יד הרמב"ם? | הצורך המיוחד בתקופה זו בנקיון וחיטוי הידיים בסבון ואלכוג'ל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
