ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
אצל ר' אברום הייתה האמונה בתורה חיה ונוכחת בכל רגע, בכל שלב ובכל מצב. הוא חי בכל תודעתו את התורה ומה שהיא אומרת היה עבורו לאמת מוחלטת שליבו שלם איתה ללא היסוס. כשפעם שאל נער צעיר "מי אמר שמה שחז"ל כותבים נכון", הזדעזע הרב וענה: הרי זו התורה שבעל פה! איך אפשר לפקפק בתורה?!"
באחת הפעמים שבהן היה סנדק, ניגש אליו אדם לבקש ברכה ואמר: הרי הרב היה סנדק, וזו סגולה שברכתו מועילה. תגובתו של ר' אברום הייתה נחרצת וספונטנית: "אני כהן, וזה יותר מועיל מאשר סנדק!". למרות שהסגולה להתברך מסנדק מפורסמת ומקובלת, ר' אברום חי את דברי התורה על כח הכהונה, ואלו היו עבורו למציאות נושמת וברורה.
תולדות חייו:
פרק תשיעי: תפקידו כרב ראשי, לצד גדילת תלמידיו ותפוצתם בכל הארץ בתפקידים רוחניים, הפכו את ר' אברום לתל תלפיות. יהודים מכל הסוגים באו להתייעץ עימו, לשאול אותו ולהתברך ממנו, ואת כולם קיבל במאור פנים ובשמחה. גם רבנים ואישי ציבור הגיעו לקבל ממנו הכרעות בשאלות כבדות בענייני התורה, העם והארץ, והוא נשא את משא הדור באהבה.
הוא פעל לביצור הרבנות והגדלת השפעתה ולהאהיבה על כלל הציבור. שלח רבנים לכל העולם לסייע בענייני יהדות ויזם תוכניות רבות לחיזוק התורה והזהות היהודית, חיזק את מערך הכשרות והנישואין, ואת ההסמכות לרבנות. פעל לשיפור החינוך היהודי, הכללי והדתי, סייע לרבנים מכל הארץ ולשיפור מעמדם והוביל את השמעת עמדת התורה בסוגיות רבות ומגוונות שעמדו על סדר היום הציבורי.
כשהחלו בהסכמי אוסלו, פעל ר' אברום בכל כוחו כנגדם, ממשיך את המערכה על ארץ ישראל שבה פתח רבינו הרצי"ה, אשר בסוף ימיו שלח את ר' אברום להמשיכה ולנהלה. יחד עם ידידיו שאר גדולי ישראל כמו הרב שלמה גורן, הרב מרדכי אליהו, הרב משה צבי נריה, הרב שאול ישראלי, הרב נחום אליעזר רבינוביץ, זכר צדיקים לברכה, ועוד.
מתוך נאמנות מוחלטת לקיום ההלכה ואמונה עזה בזכותנו על הארץ, חדור ברוחם הגדולה של מרן הרב והרצי"ה, עמד ר' אברום בחזית המאבק, הקים את 'איחוד הרבנים למען ארץ ישראל' ועמד בנשיאותו יחד עם הרב ישראלי והרב נריה. יחד עסקו ללא הרף במאבק, ארגנו כנסי רבנים, הפגנות ועצרות תפילה, ופרסמו פסק הלכה נחרץ שחייל המקבל פקודה למסור שטח לגוי – אסור לו לקיים אותה, היות והיא נוגדת את ההלכה.
דברים שבלב:
"כל אחד והאמת שלו". מכירים את המשפט הזה?
המשפט הזה הפך להיות מצוי בשנים האחרונות. סוג של שם-נרדף לכבוד הדדי ולהתנהלות חברתית מנומסת. מי שרוצה להחשב ערכי בחברה המערבית צריך להסכים איתו, ומי שלא מסכים איתו הוא ממש חשוך ומדכא, ה' ישמור...
זה קצת דומה לערבוב בין "לכבד אנשים בעלי דעות שונות" לבין "לכבד את הדעות השונות". אבל אולי אתם שואלים עכשיו: מה הוא רוצה מאיתנו? מה באמת ההבדל? בואו נעשה סדר.
יש בעולם מליוני אנשים, ומליוני דעות. ברמה הבסיסית באמת אין סיבה שבגלל דעה של אדם ייפגע היחס אליו, חוץ מבמקרים מאוד יוצאי דופן. אני יודע שכך ה' ברא את העולם, ושהחבר שלי לא חייב לחשוב דווקא כמוני. זה מה שנקרא "לכבד אנשים בעלי דעות שונות". אנחנו אמורים להיות מסוגלים לחיות יחד, לאהוב אחד את השני ולכבד אחד את השני – גם כשיש לנו חילוקי דעות.
אבל שימו לב שזה לא חייב להיות 'עסקת חבילה' עם 'לכבד את הדעות השונות', אני יכול לכבד מאוד אדם שיש לו דעות מסויימות, וזה לא סותר את זה שאני משוכנע במאה אחוז שהדעות שלו הם טעות גמורה!
כמובן, אם מדובר בעמדה פרטית שלי, אין בעיה לחשוב שאולי דווקא הדעה ההפוכה נכונה, ובטח שהיא לגיטימית. אבל כשמדובר בערכים שלנו? בתורה שלנו? אין פה עיגולי פינות... אנחנו יודעים ש"משה אמת ותורתו אמת", ושאמת – יש רק אחת. האמת היא לא 'של' מישהו ולא משתנה בין אנשים, היא אחידה ומוחלטת. מה שאמת – אמת, ומה שלא אמת – שקר.
ואם מישהו יפחיד אותי שאני לא מסוגל לכבד מי שחושב אחרת ממני, אני לא אבהל. אולי אני אנסה להסביר לו שכל החכמה היא לכבד אדם למרות שאני בטוח שהוא טועה. ולא שצריך משום מה לאבד בשביל זה את הביטחון בצדקת דרכי.
ויש דוגמה שתעמוד לי בראש: ר' אברום היה רב ראשי ונפגש עם המון אנשים מכל הסוגים, כולם יצאו ממנו שמחים ומרוצים, מהחיוך שלו ומהכבוד שבו קיבל כל אדם. אבל יחד עם זה הוא היה ממש ראש חץ במאבקים - על התורה, על ארץ ישראל... הוא חי בכל ליבו את האמת של התורה ולא התבייש או הסתיר אותה אפילו לרגע אחד. הוא לימד את כולנו: לכבד אנשים שונים – תמיד. אבל לדעת שאמת יש רק אחת, והיא התורה.
מתורתו:
"תכלית התורה היא אמונה, אמונה מתוך גדלות. האמונה הינה היסוד, השורש, והענף של קיום התורה. אכן, העמל בתורה הנובע מתוך אמונה מכוון אותנו לאמיתה של תורה. כל התורה כולה אמת, אך אמיתה של תורה הינה מתוך קבלת עול מלכות שמיים.
התורה הנלמדת מתוך גישה כזו, אינה 'פולקלור' (-תרבות עממית) ח"ו, אלא ערך חיים. התורה מלמדת אותנו בכל מצב ובכל זמן מה עלינו לעשות וכיצד יש לנהוג."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
