ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
חלק מייחודנו הלאומי
הרב רחמים שר-שלום, מחבר הספר 'שערים ללוח העברי'
לא מקרה הוא, שמצוות "קידוש החודש" (אותה קורא המפטיר בשבת זו "שבת החודש", בספר התורה השני) היא המצווה הראשונה בה נצטווה עם ישראל ערב יציאתם ממצרים. במצווה זו רצה בורא עולם לנתק אותנו מתרבות מצרים האלילית וגם לייחד אותנו ולהבדילנו מן העמים.
לפי מדרש המובא בפרקי דר' אליעזר ובעוד מקומות, תורת העיבור שלנו היא מאדם הראשון במסורת שעברה לאבותינו הראשונים מדור לדור. לפי אותה מסורת "יעקב מסר ליוסף ונכנס בסוד העיבור" אבל אחרי מותו של יוסף "נתמעטו העיבורים", כלומר, במצרים הושפע העם מלוח השנה והתרבות המצרית ונשתכחה מסורת העיבור מעם ישראל. לכן ערב היציאה ממצרים מצווה אותנו נותן התורה את מצוות קידוש החודש כדי להשיב אותנו למסורת העיבור של אבותינו ולהרחיק אותנו מהתרבות המצרית, לקיים את צו התורה: "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו".
חיי יום-יום של העם, המסורת והמנהגים שלו מוצאים את ביטויים בלוח השנה. דרך לוח השנה ניתן להשפיע על תרבותו של העם ועל אורחות חייו. לדאבוננו הרב אנו עדים היום להשפעה השלילית שיש ללוח השנה הנוצרי המושך רבים מבני עמנו ל'חינגאות' שלהם, וכדי בזיון וקצף.
בימינו מפותחים מאוד קשרי התרבות והכלכלה בין העמים וקשה מאוד לעמוד בפני השפעותיהן הזרות. הלוח הנוצרי משמש בימינו כלוח בינלאומי וגם במדינת היהודים הוא השתלט כמעט על כל שטחי חיינו ולדאבוננו הלוח היהודי נדחק לפינה והוא תובע מאתנו את עלבונו.
אנו חייבים לשוב ללוח שלנו ולהשיב לו את כבודו. נלמד להכיר את מבנהו הנפלא ואת מעלותיו המיוחדות ונשכיל להשתמש בו בחיי יום יום הן לחיזוק התודעה היהודית בעם והן לשמירה על ייחודנו הלאומי.
לתגובות : [email protected]
מותר במקרה הצורך
הרב שי ואלטר, מנהל המכון ללימודי קידוש החודש ע"ש דרייזין בישיבת כרם ביבנה
השימוש בלוח העברי נגזר מהמצווה המיוחדת "החודש הזה לכם ראש חודשים", שעליה אנו קוראים בפרשת החודש. בציווי זה יש מצווה מיוחדת לעם-ישראל למנות במניין משלהם המבוסס על קידוש החודש, בניגוד לבני עשיו המונים לחמה, כפי שמציינים חז"ל.
למרות זאת, אפשר לראות שכבר בזמן חז"ל היה שימוש בלוח שנה שמשי לשם ידיעת התקופה המשפיעה על כמה תחומים הלכתיים כברכת החמה, שאלת הגשמים, עיבור השנה ודינים נוספים. כך שאפשר לומר שהלוח היהודי במהותו מונה לירח אך יש גם התחשבות בשמש, וזה נותן את האופי של לוח שנה ירחי-שמשי. אמנם אנו מקדשים את החודש לפי הירח אבל יש הקפדה שחודשי הירח לא יתחילו יותר ויותר מוקדם כמו המוסלמים, ובכך מסייעת הספירה לפי השמש.
פרט למניין לפי השמש, הלוח הנוצרי שנקרא כיום הלוח האזרחי, מונה ללידתו של 'אותו האיש', ולכן היו מחכמי ישראל שהתנגדו לספירה הנוצרית כי בכך שאנו מונים לו, אנו מזכירים את שמו. יש להעיר כי חוקרים משוכנעים היום כי 'אותו האיש' נולד ארבע שנים לפני תחילת המניין שהנוצרים מונים כיום ללידתו.
אך רוב הפוסקים התירו את השימוש במניין הנוצרי. וכך גם רואים ממנהגם של גדולי ישראל במקרים של מכתבים לשלטונות, כמכתבו של החפץ-חיים המובא באגרות החפץ-חיים שכתב לשר החינוך במדינתו, ובו השתמש בתאריך לועזי. כך גם לא נמנעו חכמים מלהשתמש בתאריך לועזי לצרכי מסחר, וגם חכמים שעסקו בכרונולוגיה כר' אברהם זכות בעל ספר יוחסין ור' דוד גנז בעל צמח דוד השתמשו בספירת הנוצרים.
אך ישנם חילוקים בדרך הפסיקה. הרב עובדיה יוסף בתשובה שהתירה את השימוש בתאריך הלועזי (יביע אומר ג, ט), העדיף את השימוש בשמות של החודשים הלועזיים על פני המספור (הנוגד את מניין חודשי התורה מניסן), ובציץ אליעזר פסק להיפך (ח, ח), והתיר את השימוש בשנה אך העדיף את השימוש בחודש במספר, אך ה'ציץ אליעזר' מתנגד לאמירת הביטוי 'לספירתם' שנותן חשיבות למניינם. ובכל אופן ברור שנמנעו מלהשתמש בתאריך לועזי במקומות שיש להם משמעות יהודית מובהקת כגון כתיבה במצבות.
לכן לסיכום, א. בעניינים יהודיים שורשיים כמצבות, שטרות וכו', מגונה להשתמש בתאריך לועזי. ב. אדם צריך להרגיל את עצמו לשימוש בתאריך עברי על-ידי ידיעת התאריך וחתימה בתאריך עברי על-גבי המחאות וחוזים עד כמה שאפשר. ג. כאשר יש הכרח להשתמש בתאריך לועזי ראוי לכתוב לידו או מעליו גם את התאריך העברי כדי לתת ביטוי לעובדה שזה התאריך המרכזי של עם-ישראל ועל-פיו אנו מונים, וכך גם נראה שמחשיב ומראה שמעדיף אותו על פני התאריך הנוצרי.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








