ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מצוות לימוד תורה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תשע בבוקר. הרב הרמן מסתגר בחדרו לשעת הלימוד הקבועה שלו. לפתע, דופק על דלת ביתו סוחר ידוע, ומבקש לסגור עימו בדחיפות עסקה גדולה ורווחית. הרבנית, שמודעת למצב העסקי הקשה של בעלה, דופקת על דלת החדר בהיסוס. הרב מפסיק לרגע מלימודו, אולם כשהוא שומע על סיבת ההפרעה, הוא שב מיד ללימודו והסוחר עוזב את הבית כלעומת שבא. בתום שעת הלימוד - מסביר הרב לרעייתו, שלא מפסידים את הזמן הקבוע, אפילו לשם רווח שבזכותו אפשר ללמוד מספר חודשים. קביעות עיתים לתורה - מה? כמה? ולמה?
מה לבחור ללמוד
הרב אברהם וסרמן שליט"א - ר"מ בישיבת רמת גן, ורב קהילה בגבעתיים
אחת השאלות החשובות, שעומדות בפני הקובע עיתים לתורה היא - מה ללמוד בזמן הקצוב העומד לרשותו?
לכאורה התשובה היא פשוטה: אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ. מה שתחפוץ תלמד. יש בכך הגיון רב, מפני שלימוד שמתחברים אליו נותן מוטיבציה, והקשר הנפשי לנושא הנלמד עוזר להתגבר על מכשולים שונים וטרדות העלולות להפריע לקביעות.
אך נראה שיש מספר שיקולים נוספים שעלינו לקחת בחשבון. האחד הוא מידת המעורבות של שאר בני הבית בנושא הנלמד. אם אדם בא הביתה ויכול לשתף את אשתו וילדיו לפחות בחלק מהדברים שלמד, תהיה לכך משמעות גדולה על מידת התמיכה והעידוד שיקבל ממשפחתו להמשיך ולהתמיד. שהרי לעתים הם נדרשים לויתור על עניינים מסוימים כדי שהלומד יוכל להתמיד, וודאי ששיתופם בנלמד יעזור להם להמשיך ולעודד את הלומד. וזאת בנוסף לכך שגם בני הבית מעשירים את עולמם הרוחני, וכך הלימוד מבטא את העיקרון, שהתורה איננה רק עניינו האישי של הלומד, אלא של כל השותפים למצוה ולשכרה.
השיקול השני שיש לקחת בחשבון הוא המשמעות של הנושא הנלמד בחלק של היום לשאר הדברים שאדם עוסק בהם במשך היום. למשל, מי שעיקר עבודתו היא בקשר עם לקוחות ולימודיו מסייעים לו להתנהג עימם בצורה מוסרית, או שבלימודו מתחדשים לו רעיונות אותם הוא משבץ במסגרת שיחותיו עם אנשים - הרי ששאר היום גם כן מתקשר ללימוד, ונמצא האדם שייך גם בשאר היום ללימוד התורה.
השלישי, מתבסס על אמרה חריפה המיוחסת לר' ישראל סלנטר מחולל תנועת המוסר: כשנשאל ר' ישראל, מה יעשה אדם שיש לו רבע שעה בלבד ללימוד תורה? ענה להפתעת השומעים: ילמד מוסר.
הללו ציפו שיאמר ללמוד הלכה, שהרי בכך ניצול אדם מעברות ויודע כיצד לקיים מצוות, או שימליץ ללמוד משנה שהיא הבסיס לתורה שבעל פה וירכוש בכך ידיעות רבות בנושאים רבים ומגוונים בתורה. כששאלו אותו לפשר התשובה המוזרה, ענה להם - כשאדם ילמד רבע שעה מוסר, הוא יבין שיש לו ביום הרבה יותר מרבע שעה... אין ספק שגם זה שיקול שיש לקחת בחשבון - לימודנו צריך לגרום לנו להערכה מחודשת של סדר העדיפויות בחיים, וכך הוא יגרור בעקבותיו הקדשת זמן נכבד יותר ואיכותי יותר ללימוד תורה, בבחינת "מצוה גוררת מצוה".
אשת חיל מי ימצא
הרב ניסים מזרחי שליט"א - רב הישוב גן אור ת"ו
לאישה יש חלק גדול בקביעת העיתים לתורה של בעלה. וכך מצינו את הפרק 'אשת חיל' במשלי, שהגר"א מסביר: אשת היא התורה, ונקראת אשת חיל (בגימטריא 48) שהיא נקנית ע"י מ"ח דברים המפורשים במס' אבות.
ואמנם - אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ואשת חיל היא האישה שעושה חיל עם בעלה. וכפי שהוא בונה איתה את עולמו התורני דרך ארבעים ושמונה דברים, כך היא בונה איתו את ביתם דרך אותם ארבעים ושמונה דברים, ונפרט כמה דוגמאות:
בְּתַלְמוּד - זו הדרך הראשונה, והיא מתייחסת ללימוד מהחיים, ובעיקר לימוד אחד מהשני.
בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן - הקשבה אחד לשני.
בַּעֲרִיכַת שְׂפָתָיִם - אחר ההקשבה של אחד לשני באה ההבנה, והבנה באה דרך הבעת הדברים בקול רם.
בְּבִינַת הַלֵּב - עשה לאשתך טוב על הלב הבע את רגשותיך כלפיה.
בְּאֵימָה - התבטלות של אחד כלפי השני.
בְּיִרְאָה - יראת כבוד הדדי.
בַּעֲנָוָה - דיבור בנחת מדרכי הענוה.
בְּשִׂמְחָה - 'מצוה להיות בשמחה תמיד', ודאי בין שני בני הזוג.
בְּטָהֳרָה - טהרת המחשבה, טהרת העיניים, טהרת המשפחה - תרתי משמע.
בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים - "איזהו חכם הלומד מכל אדם", חשוב מאוד אצל בני זוג בעיקר בתחילת דרכם לראות וללמוד מזוגות אחרים, לאו דווקא בדברים שבין אדם למקום, אלא בדברים פשוטים כגון סידור הבית, בישול וכדו'.
בְּדִקְדּוּק חֲבֵרִים - לכל אחד מבני הזוג יש לו חברים ברווקותו, כאשר "בונים בית" חשוב מאוד לשמור על קשר עם אותם חברים.
בארבעים ושמונה דברים קונה האדם את תורתו. לעומת הכהונה והמלכות שנקנים ב" מעלות ", שינתה המשנה את לשונה בדברה על קניין התורה "ארבעים ושמונה דברים ". ניתן לומר שכוונתה של המשנה לומר לנו את ההבדל בין קניין התורה ע"י אדם כשהוא בגפו, לבין קניין התורה הבא עם קניין הבית. זו תורה אחרת. רק אצל בעל ואישה אלו הם ארבעים ושמונה מעלות, זה סולם הערכים של בני הזוג וזה סולם הערכים של המשפחה היהודית, הפסגה היא כדברי שלמה המלך "אשת חיל" אישה הבונה את ביתה ב"חיל" ע"י ארבעים ושמונה מעלות אלו "מי ימצא" מי -חמישים שערי בינה, "ימצא". אם זכה הבעל ימצא את אותה אישה שעליה אמרו חז"ל בינה יתרה ניתנה באישה, ונזכה שע"י "בניין בתים" כאלה תבוא גאולה לעולם.
קביעות לבני הנעורים
הרב יעקב אידלס שליט"א - ראש ישיבת 'חיצים' איתמר
ביום הראשון למחזור הקודם של לימוד הדף היומי, הודעתי בישיבתנו, שמדי לילה בשעה 22:00 יתקיים בעז"ה שיעור קבוע בדף היומי. באותו לילה התייצב לומד אחד בלבד, אני כבר חשבתי לוותר, אך הוא הקדימני וסיפר על מורו ורבו הרב קרול זצ"ל, רבו של מושב חמד, שהייתה לו קביעות עם חבורת לומדים, ולא ביטל אותה בכל מצב, גם כאשר היה לומד אחד בלבד.
קביעות לא מבטלים ! כמובן, שלאחר הקדמה כזו, נמלכתי בדעתי והתחלנו בלימוד.
חלפו כ-10 שנים. ל"דף היומי" נוספו תלמידים רבים, ותמיד הדברים הללו עומדים לנגד עיני, ומדרבנים אותי לעמוד במשימת הקביעות.
מדוע קביעות העיתים לתורה חשובה כל כך? האם לא חשוב יותר להדגיש את ההספק, או את איכות הלימוד?
"אמר רבה בר בר חנה... בא וראה ... דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי, זו וזו נתקיימה בידן, דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי זו וזו לא נתקיימה בידן" (ברכות ל"ה). חז"ל לא מדגישים כאן את כמות לימוד התורה או את איכות הלימוד שהיה בדורות הראשונים מול הדורות האחרונים, אלא את הקביעות בלימוד.
יש ערך לעצם הקביעות בתורה, כי בכך אנו מבטאים שזהו הציר שמסביבו סובבים חיינו. העובדה ש"על הלימוד הקבוע אני לא מוותר" הופכת את היחס לתורה ליחס המכובד ביותר, ומכיוון שלימוד תורה אינו רק אוסף של ידיעות, אלא הוא קודם כל קרבת ה' ודביקות בה', העיקר הוא היחס הבסיסי לתורה, וזה נבנה ע"י הקביעות.
לכן, עדיף ללמוד פחות, אבל באופן קבוע, מללמוד הרבה, אבל ב-"פּוּלסים". גם כאשר מסיבות שונות לא ניתן לקיים את הלימוד הרגיל, חשוב להקפיד לקיימו, לפחות, באופן סמלי "בשביל הקביעות".
הרגלים טובים נקנים בגיל צעיר . נער המתרגל בקביעות ללימוד תורה מרצונו, גם אם מדובר בזמן לימוד קצר ובאיכות העמקה שאינה מן המשובחות, מסמן בכך את מרכז חייו. המרכז סובב סביב הקבוע. כל השאר רק מתלווה.
נער! רכוש לך קביעות בתורה: משנה יומית, פרק תנ"ך יומי, ואם אפשר - דף יומי. זה ייתן עומק לחייך. אל תוותר, באף יום, בשום מצב, על הקביעות, ואם בטעות פספסת - השלם מיד.
זה יאיר את ימיך, ייתן להם משמעות. גם אם אתה בישיבה תיכונית, ולומד רוב היום תורה - קבע לך תוספת לימוד, אפילו קטנה - אבל שתהיה קבועה, ותהיה שלך . כך תהפוך גם את לימוד התורה שבמערכת לימודי החובה בישיבה, ללימוד בעל ערך גבוה יותר, משום שעצם בחירתך מרצונך בדבקות בתורה, מורה על כך שגם שאר הלימוד במשך היום, נובע בעומקו מתוך רצון לדביקות בה'.
וכאשר תגדל בעז"ה, ותשמור כאיש משפחה על מנהגך הטוב לקבוע עיתים לתורה, ישפיע הדבר על כל הבניין החינוכי של ילדיך, שידעו שלקביעות של אבא בתורה אסור להפריע!
ואל תשכח - השאלה השנייה שישאלו אותך בשמים היא - האם קבעת עיתים לתורה? (שבת ל"א) דאג עכשיו לכך, שתהיה לך תשובה הגונה לשאלה זו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא









