ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
היום, בִּתי חזרה מהאולפנה בעיניים בורקות. עוד לפני שהיא הניחה את התיק על הרצפה, היא אמרה לי בהתלהבות: "אמא, אל תשאלי איזה יום מהמם היה לנו היום. לכבוד חודש אלול, היו הרצאות ופעילויות מסביב לנושא שמירת הלשון. זהו, אני השתכנעתי, יותר לא אדבר לשון הרע".
חייכתי חיוך קטן לעצמי, נזכרת בכל ההרצאות וההחלטות שלי בעבר. בִּתי צריכה להתבגר. תכל'ס, זה נראה בלתי אפשרי, איך אפשר לשמור על הלשון?
חייכתי חיוך קטן לעצמי, נזכרת בכל ההרצאות וההחלטות שלי בעבר. בִּתי צריכה להתבגר. תכל'ס, זה נראה בלתי אפשרי, איך אפשר לשמור על הלשון?
להיעזר ביצר הרע
1.הרב שמואל יניב שליט"א - גבעת שמואל
בחטא הלשון אשר איננה טובה, אומרים חז"ל, נלכדים גם הטובים והיפים ולא רק פחותי העם. לפיכך, זקוקים אנו לעורמה רבה כדי להתגבר על קלקול זה. ולכן, רק אם נשתף את יצר הרע במלחמה מול הרשע שבאמירות רעות , נוכל להתגבר על המכשול. הכיצד?
מלשונו של האדם, הבריות עומדות על טיבו, מעקימת שפתיו ניכר לאיזה מעלה הוא שייך. הכתוב מספר על שלמה המלך, שחזר על דברי שתי הנשים במשפט שלמה המפורסם, ומתוך לשונם הבחין מיהי הנקיה ומיהי המקנאת והקנאית:
האחת אמרה: זה בני החי וזה בנך המת, ואילו השניה אמרה: לא, זה בנך המת וזה בני החי. הראשונה הקדימה את החי למת, ומכאן שהיה חשוב לה הבן החי, ואילו לשניה שהקדימה את המת לחי היה חשוב בעיקר, שלחבירתה לא יהיה בן. מהשינוי הקל בלשונם הבין שלמה את האמת.
על יצר הכבוד שלנו להפנים, שבשעה שהבריות שומעות אותנו מדברים דברים רעים, מיד הם אומרות בלבבם - מי שמדבר דברים אלו הוא בעצמו רע.
כל אחד צריך לומר לעצמו: מה אתה מרוויח מלשון הרע? הרי יחשבו אותך או לשוטה או לרשע. הסתכל מסביבך וראה, שבמילים רעות אינך מרומם את עצמך ומשפיל את זולתך, אלא משפיל גם את עצמך וגם את זולתך. לכן, אם ברצונך לשמור על שמך הטוב (ושלא יהיו לך אויבים...), שמור על פיך ולשונך. כך, באמצעות היצר הרע, זה שמנסה לעשות "רושם" גדול על כל העולם, נוכל להתגבר על חטא הלשון.
אולם, זהו רק צד אחד של המטבע. מחובתנו לפעול גם באפיק החיובי - להרבות באמירת לשון הטוב. תשובת המשקל, ויותר מזה - תיקון חטא לשון הרע הוא באמירת לשון טובה . כאשר אדם מדבר טוב - הוא רואה טוב, בונה טוב, חי טוב והופך את עבודת היראה לעבודת האהבה. עבודת היראה מלמדת אותנו, שלא כדאי לעשות דברים רעים, אבל עבודת האהבה מגלה לנו שהרע הוא רע ולא כדאי לנו לעסוק בו.
כאשר האדם מתרגל לדבר טוב, הוא מתעדן בעדינות הנשמה, וטוב לו באווירה היפה שהוא מכונן מסביבו - אווירה של כבוד, משמעות, מילה זו מילה, וכך הוא מטיב לעצמו.
נמצאת אומר, שהשב בתשובה ומדבר לשון הטוב, לא רק מכפר על עצמו, כי אם מכפר ומטיב בלשונו לעולם כולו.
אוהב ימים לראות טוב
2. הרב ארז משה דורון שליט"א
כולנו יודעים שעוון לשון הרע מעכיר את האווירה ופוגם את הנפש. אבל גם אחרי לימוד ההלכות, עדיין עולה תמיד השאלה: "אבל איך בעצם עושים את זה"?
מעניין, שהתשובה מסתתרת בדיוק בפסוק המפורסם: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה". עוד לפני ההוראה: "נצור לשונך מרע", קודמת הוראה נסתרת: "לראות טוב"! אם נראה טוב, אם נחשוב טוב, על כל יהודי, ממילא לא נרצה לדבר עליו רע.
ומי כמו רבי נחמן, בתורת "אזמרה", (ליקוטי מוהר"ן רפ"ב), מדגיש ומעצים כל כך עבודה קדושה זו של עין טובה על עצמנו ועל זולתנו. רבי נחמן מתאר את הנקודות הטובות הטמונות בנו כיהלומים יקרים: " 'משל לאחד שמצא את חברו שהוא עושה כתר. אמר לו: בשביל מי? אמר לו: בשביל המלך. אמר לו: כיוון שהוא לצורך המלך, כל אבן טוב שתמצא תיקבענו בו' (מדרש רבה פרשה ב'). כך כל אחד מישראל הוא בחינת כתר להשם יתברך, וצריך להכניס בו כל מיני אבנים טובות שאפשר למצוא, דהיינו שצריכין להשתדל לחפש ולבקש אחר כל צד זכות ודבר טוב שאפשר למצוא בישראל, ולדון את הכל לכף זכות, כי הם בחינת כתר להשם יתברך".
במהותנו, אין אנו אלא "בן מלך העשוי כולו מאבנים טובות". בכל אבר ובכל תנועה שלנו, מתפאר יוצר כל העולמות. אולם על היופי הזה, על הערך העליון הזה, מוטל כישוף - "ונעשה בן המלך מצורע מאד, והיה לו על חוטמו צרעת ועל פניו ועל שאר גופו".
מבחוץ, בגלל הכישוף, אנו נראים מכוערים, חולים, מלאי פצעים. אבל זה רק כישוף - חזות חיצונית, הסתרה. "שחורה אני ונאווה" - "אל תראוני שאני שחרחורת". אל תסתכלו עלי מבחוץ, "שאין השַחַרוּת משלי". זה רק כישוף, תעתוע חיצוני ותו לא. בפנים אני "נאווה" מאד, כולי מאבנים טובות ויקרות.
אל תראוני! כך אנו צריכים לומר גם לעצמנו: אינני שחור כפי שזה נדמה. ושום יהודי איננו כזה. מעבר לשחרות שלנו יש אבנים טובות. הטילו עלינו כישוף, אבל אסור להתרשם ממנו. מעבר לו מסתתר טוב גדול וקדוש מאד, ובו אנו מאמינים. בנו התייעץ הקדוש ברוך הוא בבריאת עולמו ועם נשמתנו נמלך. עבורנו נברא העולם ונוצרו כל העולמות כולם. מהותנו האמיתית - אור אלוקי, אין סוף טוב, טוב אמיתי, עמוק, טהור. כל מה שנראה חוץ מזה אינו אלא אשליה.
בתחבולות תעשה מלחמה
3. הרב יאיר שחור שליט"א - רב הישוב מעלה לבונה
פעם אמר מאן דהוא שאי אפשר להקפיד על דיני שמירת הלשון, כי אם מקפידים - הדבר היחיד שיהיה אפשר לדבר עליו הוא... מזג האוויר. כמובן, שאמירה כזו היא משוללת יסוד והיא תרגיל נוסף של היצר הרע, היוצר דימוי מחמיר מאוד של דין מדיני התורה, וממילא אחר כך כבר אי אפשר לשמור עליו...
יש שתי עצות מרכזיות שיכולות לעזור לנו לשמור על לשוננו. אך לפני כן יש להגדיר את האיסור של לשון הרע, והוא במילה אחת: השמצה. אסור להשמיץ יהודי, דהיינו לדבר בגנותו.
מכאן נבוא לעצה הראשונה - לימוד זכות . אדם הרואה בחברו דבר גנאי ידון אותו לכף זכות, וממילא לא יהא כאן מעשה רע שאפשר לספר עליו לאחרים. למשל: אם אדם לא בא לתפילת שחרית, ויש בכך גנאי שהוא לא קם לתפילה, וחברו דן אותו לכף זכות, שכנראה הוא הלך להתפלל במניין אחר - אין כאן דבר רע כלל ועיקר. כלומר, ברגע שאדם דן לכף זכות הוא רואה בחבריו רק דברים טובים. בדומה לכך - גם כאשר מישהו מספר לי לשון הרע, הגם שאסור להאמין, מכל מקום, לעיתים קשה מאוד לא להאמין, משום שהמספר הוא אדם נאמן שאינו בודה דברים מליבו. אך לדון לכף זכות תמיד אפשר. לכן, אם למשל יספרו שפלוני הולך בלי כיפה, לא אחליט שהדבר נובע מחיסרון ביראת שמים, אלא אחשוב בליבי שהוא בודאי סומך על הפוסקים שמתירים ללכת בלי כיפה משום צרכי פרנסה, ובכך מתבטל כל הרע שיש בסיפור, שהרי לפי אותם פוסקים מותר ללכת בלי כיפה.
העצה השניה היא - להתרגל לא להזכיר בכלל שמות של אנשים אחרים בין אם אנו מספרים עליהם דברים טובים ובין אם דברים רעים . ברגע שמזכירים שם, אפילו לדבר טוב, יש חשש שנושא השיחה יהיה האישיות המדוברת ולא המעשה, ומסתמא יהיו מי שישבחו ויהיו גם כאלה שיגנו, "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". אפשר לספר הכל אך ללא שמות או פרטים מזהים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
