ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יהושע לגם מעט מכוס הקפה המהביל, והניחו על השולחן. בראשו התנגנו הנעימות המרגשות של הסליחות מאמש.מנכ"ל החברה הביט בו בעיניים שואלות - "מה העניינים יהושע, למה אתה רציני כל כך היום"? - "אלול, סליחות", ענה יהושע, "אני מעוניין לקחת מספר ימי חופש מהעבודה, ולהתרכז בהתקדמות רוחנית".- "יהושע, אני זקוק לך בעבודה, אבל יש לי גם הצעה בשבילך - אולי נמצא אפיק שבו תחבר גם אותנו ה'חילונים' לאווירת אלול והימים הנוראים"?
תיקון הפרט אינטרס כללי
הרב מיכאל הרשקוביץ שליט"א - רב הישוב נריה ור"מ בישיבת 'מרכז הרב'
בעבודת כהן גדול ביום הכיפורים נאמר: "וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל" (ויקרא ט"ז). ומבארת הגמרא (יומא מ"ד): "כפרתו קודמת לכפרת ביתו, כפרת ביתו קודמת לכפרת אחיו הכהנים, וכפרת אחיו הכהנים קודמת לכפרת כל קהל ישראל". לכן בתחילה היה הכהן גדול מתוודה על חטאיו וחטאי ביתו ומבקש כפרה עליהם, אחר כך על חטאי כל הכהנים, ובסוף על החטאים של כלל ישראל.
תיקוני הכלל והפרט תלויים זה בזה. על כן הורונו חז"ל, שלעולם לא יתפלל אדם בלשון יחיד אלא ישתף עצמו עם הציבור ויתפלל בלשון רבים, שמתוך כך תפילתו נשמעת (ברכות ל'). וכך פירש מרן הראי"ה קוק זצ"ל בספרו 'עין איה' את דברי אבא בנימין: "שנים שנכנסו להתפלל וקדם אחד מהם להתפלל ולא המתין לחברו, טורפין לו תפילתו בפניו" (ברכות ו'). וזו לשונו: "ההערה בזה, שהמתפלל אין תפילתו רצויה כל זמן שתהיה כוונתו רק הנאת עצמו ותועלתו בתפילה, על כן זה שאינו ממתין על חברו הוא אות ממנו, שלא שם טובת חברו אל לבו כלל בתפילתו, על כן טורפין לו תפילתו בפניו".
אולם, כהשלמה לדבר חשוב לזכור, שבניינו ושכלולו של הכלל מחייב את השלמתם של הפרטים הכלולים בו. אם האדם יימנע מטיפוח עצמו, מתוך חשש שיש בכך התנכרות לכלל, סופו שיפגום בשלמות יכולתו להועיל לכלל וימנע מהכלל את שלמותו.
כך אמרו חז"ל (שבת י'): "'ויעמוד העם על משה מן הבוקר עד הערב', וכי תעלה על דעתך שמשה יושב ודן כל היום כולו, תורתו מתי נעשית?! אלא לומר לך כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית". ופירש הרב קוק זצ"ל, שאכן היעוד העליון הוא להיות פועל למען הכלל, ואולם חלילה לנו לדחות את ההשלמה האישית ולהתנכר לה מפני העשייה למען הכלל . שכן לא רק באותן שעות שהוא עוסק ישירות בענייני הכלל הוא ממלא את ייעודו הרם, אלא אף באותן שעות שבהן האדם משלים את עצמו, אף בכך בשלמת הכלל הוא עוסק. והוא שנאמר במשה רבנו, שאף שבמשך היום עשה גם להשלמתו הרוחנית והגופנית הפרטית, אף עשייה זו הייתה למען הכלל ולכן נאמר שעמד העם עליו מן הבוקר ועד הערב. אין מדת עבודת הציבור נמדדת בכמות הזמן המוקדש לה אלא באיכותה, וטובה פעולה של שעה אחת היוצאת במנוחת נפש ובגוף בריא, מעבודה תדירה המחלשת את הגוף ומבזבזת יותר מדי את הכוח הרוחני.
"ראיית חשבון" במצוות
הרב שמואל אליהו שליט"א - רב העיר צפת
מספרים על סוחר שעלה על רעיון עסקי טוב והחל להרוויח ממנו את פרנסתו. אחרי כמה שנים שעשה והצליח אמר אל ליבו: למה שלא אפעיל פועלים אחרים להגדיל את רווחי? הלך ופתח סניפים לעסק, והכפיל ושילש את הרווחים. לימים עבר הסוחר מעולם העסקים לעולם התשובה, וגם שם הוא פעל באותה דרך כלכלית. למה להרוויח ביום עשרים או שלושים מצוות כשאפשר להפעיל כמה סוכנים ולהכפיל ולשלש את התפוקה?! והחל להפעיל מערך שמשיב אנשים בתשובה. היות וכל אחד מהשבים עושה ביום כמה וכמה מצוות, כולם ירשמו גם על שמו של המשיב, וכך הוא מכפיל ומשלש את רווחיו.
אולי על כגון זה אמר רבי במסכת אבות "והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה". ואע"פ שחכמינו אמרו "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס". מותר לאדם לפעול בדרך זו, רק אם בגלל זה הוא לא עובד בפחות מרץ.
לפי החשבון הזה עדיף להשקיע בתשובה של אחרים. כך יעבדו רבים להרבות כבוד שמיים. להקים שכינתא מעפרא. להציל את ישראל מידי שלטון הריקים והפוחזים. אולם יש כמה מגבלות בדבר:
א. בתשובה על מצוות לא תעשה שבידו - תשובתו של האדם עצמו קודמת. שאם לא כן יאמרו לו: עד שאתה מטיף לנו, טול קורה מבין עיניך!!
ב. במצוות עשה שהאדם מחויב בהם כמו תפילין וציצית וכד' - חובתו לעצמו קודמת. אבל כשמדובר במצות עשה אחרת שיכול אולי לעשות - "אין מעלה יותר גדולה מהתשובה".
ג. בלימוד תורה - לימודו קודם ובלבד שייתן מעשר זמן לאחרים. טעם העניין הוא כי ככל שהלימוד שלו יהיה יותר רציני ויותר אמיתי, כך התשובה שהוא ישיב אחרים יותר תעשה רושם, שהרי ישנו הכלל "כל אדם שׁיש בו יראת שמים - דבריו נשמעים, שנאמר: (קהלת י"ב) "סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא ואת מִצותיו שמור, כי זה כל האדם".
ד. בתיקון חטאים של העבר - התיקון שלו קודם, כפי הפסוק האמור ביום הכיפורים: "וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל". אבל אם מדובר על מצוות של העתיד - של אחרים קודם. כי כך הוא גורם יותר נחת רוח לבוראו. שרואה את בניו חוזרים אליו באהבה.
תיקון הכלל אינטרס אישי
הרב אריה הנדלר שליט"א - סגן ראש ישיבת ההסדר 'שעלבים'
בזוהר הקדוש דרשו את סיפור אלישע והאישה השונמית (מלכים ב' ד') בהקשר לראש השנה. שאלתו של אלישע - "היש לדבר לך אל המלך"? נדרשת שם כהצעה של אלישע לאישה, שהוא כנביא יזכיר אותה לזכות באופן פרטי בפני בורא עולם בעת המשפט. על הצעה זו השיבה השונמית: "בתוך עמי אנכי יושבת". אין היא רוצה לבלוט ולקבל יחס מיוחד. רוצה היא להיכלל בתוך כלל ישראל.
הזוהר הופך את דברי השונמית הללו להנחיה כללית לכל אדם ואדם, בהכנותיו לקראת עמידתו בדין. על האדם להכליל את עצמו בתוך כלל ישראל. יתכן מצב בו יישפט האדם באופן פרטי ויימצא חייב בדינו, אולם אם יכליל את עצמו יחד עם רבבות עמך בית ישראל, ייכתב וייחתם גזר דינו לטובה, שכן כלל ישראל לעולם יזוכו בדינם.
יתר על כך - בגמרא (ראש השנה י"ח) אמרו, שכל באי עולם עוברים לפניו בדין כחיילות של בית דוד, ופירש רש"י, שהם נספרים אחד אחד. על כך מוסיפה הגמרא שלמרות שכל באי עולם נספרים אחד אחד, בכל זאת הם נסקרים בסקירה אחת. על ההבדל שבין שתי צורות סקירה אלו אמר הרב דסלר זצ"ל - כי יש אפשרות לדון את האדם בצורה פרטית על פי מעשיו, ויש אפשרות לדון את האדם בצורה כללית בהיבטים הרחבים של מעשיו וקישורם אל הכלל, החברה והציבור. כך יתכן שהאדם באופן פרטי ימצא חייב בדין. אולם כשלוקחים את האדם בתוך החברה אליה הוא קשור, ובתוך כלל האנשים הזקוקים לו והנשענים עליו, הרי שקשה לעשות בו את גזר הדין שנחתם לחובה, שכן הדבר יגרום עוול לכל אותם האנשים הקשורים איתו, והם הרי אינם צריכים לסבול. במקרה זה - שופט כל הארץ יעשה את משפט האדם לא רק בהקשר הפרטי שלו, אלא גם בהקשר הציבורי של אותו האדם. לכן, מפציר היה הרב דסלר בתלמידיו לעסוק בענייני הכלל הן בצדדים הרוחניים שלהם והן בצרכים החומריים שלהם, וכך ליצור מצב שהכלל זקוק להם, ומתוך כך יֵצאו זכאים בדינם.
"בתוך עמי אנכי יושבת". ימים אלו, שבטרם עמידת האדם בפני אדון כל הארץ, צריכים שיהיו ימים של תרומה לציבור וקישור מהותי וחזק של האדם עם כלל ישראל. קישור שמכוחו יזכה האדם, ונזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה בתוך מקהלות רבבות עמך בית ישראל.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן חלקו הפוסקים אם מותר לאדם לשבת במסעדה שאינה כשירה ולאכול את מאכלו הכשר
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








