ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
בחירות. גל של התרגשות חולף בי ומרעיד את גווי, קיבתי מתכווצת וגרוני נחנק. מי יודע - מה תהא ההכרעה ולאן פני המדינה/העיר?
נשמע מרגש ובומבסטי, לא? אך בינינו, היום כשכמעט כל המועמדים אומרים אותו דבר, והתחושה הציבורית היא ש'מה שהיה הוא שיהיה', מי מתרגש כך מבחירות מלבד המועמדים?!
ובכל זאת, יודעים אנו שהייאוש מהמצב הקיים הוא המבוא לפריצת דרך חדשה. ואנו, הציבור הדתי, החש יותר ויותר שבידיו המפתח לאותה דרך חדשה, עלינו לתור בעת בחירות ולשאול - כיצד?
נשמע מרגש ובומבסטי, לא? אך בינינו, היום כשכמעט כל המועמדים אומרים אותו דבר, והתחושה הציבורית היא ש'מה שהיה הוא שיהיה', מי מתרגש כך מבחירות מלבד המועמדים?!
ובכל זאת, יודעים אנו שהייאוש מהמצב הקיים הוא המבוא לפריצת דרך חדשה. ואנו, הציבור הדתי, החש יותר ויותר שבידיו המפתח לאותה דרך חדשה, עלינו לתור בעת בחירות ולשאול - כיצד?
עצת הזקנים
הרב שמואל יניב שליט"א - מחבר סדרת הספרים 'צפונות בתורה'
הכלל הוא, שככל שאנו מתאחדים במחנה, הרי ברכת ה' עלינו כפולה. ראשית, מפני שאין אנו מגנים איש את רעהו, ושנית שאנו יוצאים מכך מחוזקים פוליטית, שהרי לא הולכים קולות לאיבוד.
אולם, לעיתים הפירוד הוא יותר משמעותי וראוי, שכן אנשים כוחניים שאין דעת חכמים נוחה מהם, מבקשים להיות הראשונים ברשימה, ואין מטרתם לקדש את ה'. במקרים כאלו הנזק מבחירתם גדול מהתועלת, שכן אנשים אלו לא כופפים עצמם לדעת תורה, ועלינו לקיים כלפיהם את הפסוק: "היפרד נא מעלי, אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה".
אם כן - כיצד נדע איזו מפלגה ראויה להיבחר?
אומרת לנו התורה לשאול בעצת החכמים והזקנים שבאותו מקום, "ועשית ככל אשר יורוך". הזקנים אין הכוונה זקנים בגיל אלא זקנים בחכמת התורה, והנבונים אינם הנבונים רק בדעת רש"י, מהר"ם שיף ומשנה ברורה, כי אם האנשים שיחד עם חוכמתם בתורה מצויים גם בנבכי הפוליטיקה, חיי המקום, מעלותיהם של המתמודדים השונים, ועיקר העיקרים - על הזקנים להיות אנשים שאינם מפחדים להילחם מלחמות ה' והשוחד לא מעוור את עיניהם.
כך בכל מקום נמצא את יראי ה', ויהיה קידוש ה' גדול בכך שבשעה כזו מתאחדים יראי ה' ואוהבי שמו, ומבקשים את התורה והקדושה בהתאגד מסביב לאישיות המבקשת באמת את התורה הגואלת.
עלינו להפנות קריאה לכל החברים - זכרו! גם אנשים קדושים כמו הגאון מווילנא היו מעורבים בענייני ציבור (כנראה, שהגאון נאסר שלוש פעמים בעסקי הציבור), וכן הרב קוק עסק בפוליטיקה של מינוי הרבנות ולא פרשו למגדל שן ולא התרחקו מהעולם הזה על בעיותיו ומעלותיו .
זה הזמן לכתת את הרגליים מבית לבית, ולפעול למען בחירתם של אלו שראויים להיות נושאי דבר ה' ובזה יתקדש שם שמיים.
אין עוד מלבדו והכל בשבילו
הרב גדי בן זמרה שליט"א - רב אולפנת מעלה-לבונה
בשנים האחרונות הולך ונחשף אט אט הויכוח האמיתי בציבור היהודי בארץ. לא מחנה ה'ימין' מול מחנה ה'שמאל', לא מתיחות בין עדתית - אשכנזים מול ספרדים, גם לא הבדלי מעמדות בין עניים לעשירים ואפילו לא בין ציונים לחרדים - כל זה מאחורינו. העימות הטוטאלי הוא בין יראי ה' וחושבי שמו, הבאים בברית, ומייחלים לטובו ולישועתו, לבין אלו הממאנים לבוא בברית . הויכוח סביב הסוגיות הטעונות - 'שטחים' , שלום ובטחון וכדומה - רק 'מלבישות' (כלומר מהוות- היכי תימצי) את הוויכוח העיקרי, שעליו לא ממש אוהבים לדבר, אך בהחלט הוא זה ש'מחיה' את הכל.
נדגיש כי הויכוח המדובר מתנהל רק ב'רמות הגבוהות', קרי - בין ה'אליטות' של שני הצדדים, אך ב'שטח', בשיח האישי ובמפגשים הלא מתוקשרים הלבבות פתוחים, הצימאון גדול והעימות הולך ונמחק בעזרת ה' יתברך.
במצב כזה, הרי חובה קדושה על כל יראי ה' לשלב ידיים: "אז נדברו יראי ה' איש את רעהו ויקשב ה' וישמע..." - "כששמעו יראי ה' דברי הרשעים ההם המעוררים ספיקות ותלונות, נדברו גם הם איש אל רעהו כנושאים ונותנים בדברים האלה" (מצודות דוד מלאכי ג', ט"ז).
לכולם ברור היום, שהבעיה שלנו אינה בנקודה זו או אחרת, אלא עלינו לבנות כאן, בארץ ישראל, מרקם חיים אחר - 'שעור קומה' חדש שלם. עלינו לדעת, ששאיפה זו לחידוש פני חיינו איננה רק רעיון משיחי אלא זהו הכרח גמור, שהרי האפשרות לשמור על קהילות 'סטריליות' נטולות השפעה הולכת ומתרחקת.
אם להיות קונקרטיים נספר, כי בבחירות הכלליות האחרונות חסידות סלונים המונה כאלף בתי אב לא הצביעה לאגודת ישראל בהוראת הרבי. כשנשאל הרבי - והרי הצבעת פתק לבן כמוה כהצבעה ל'קדימה'? ענה - כי הצבעה ל'אגודה' גם היא כמוה כהצבעה ל'קדימה'!
המחויבות למסגרות הפוליטיות הטבעיות אינה כבעבר גם אצל הדתיים וגם אצל החרדים. רצון טוב וחשיבה רעננה יכולים להוביל לחיבורים חדשים, מעניינים והרבה יותר פוריים בין יראי ה' וחושבי שמו. לכן, שיתוף הפעולה עם ר' מאיר פורוש, שכבר הוכיח את חברותו ונאמנותו לצבור הדתי לאומי, בבחירות לעיריית ירושלים, יכול להוביל לשיתוף פעולה הרבה יותר חשוב ועקרוני בבחירות הכלליות בעזרת ה'.
הטבע הפשוט
הרב נתנאל יוסיפון שליט"א - ר"מ בישיבה הגבוהה מצפה-יריחו
מספרים על רבי יהונתן אייבשיץ, שפעם התווכח עימו הגמון אחד בשאלה - מי כוחו גדול יותר, הטבע או האדם? רבי יהונתן סבר שהטבע כוחו גדול יותר, ואילו ההגמון, להבדיל, נקט שכוחו של האדם גדול. סיכמו ביניהם, שכעבור חודש ישובו ויפגשו וכל אחד יביא הוכחות לדבריו.
שקע רבי יונתן בתלמודו ושכח מכל העניין. והנה כעבור חודש, קפץ עכבר על שולחנו של רבי יונתן ונלכד בתוך קופסת הטבק שלו. כעבור דקות מספר, הופיעו שלוחי ההגמון בביתו של רבי יונתן, והבהילוהו אל הארמון להמשך הוויכוח.
בהגיעו לארמון, מצא שם רבי יונתן קבוצה גדולה של מוזמנים לאירוע יושבים וסועדים את ליבם. והנה, מחא ההגמון כף, ואל חדר האוכל נכנס חתול מאולף עוטה בגדי מלצר, בידיו מגש ועליו כוסות ועל ראשו כובע רקום בכתובת: "הטבע או האדם?"
ראה רבי יונתן את הפח שהוטמן לו, קימט את מצחו, ופתח את קופסת הטבק שלו, כדי להריח ולחשוב על פתרון. והנה... מן הקופסה קפץ עכבר מבוהל והחל להימלט. לפתע, נשמע קול נפץ חד, החתול שמט את מגש הכוסות והחל לדלוק אחרי העכבר...
שאלה פילוסופית זו - עומק גדול יש בה, ובתוכה גנוזה התשובה לשאלת הבחירות. אמת, תפקידו של האדם לפתח ולשכלל את העולם - "אשר ברא אלוקים לעשות" . ממילא, מעשיו של האדם נאים מן הטבע הגולמי (עיין תפארת ישראל למהר"ל פ"ב), ובכל זאת הטבע חזק יותר, שהרי הוא מעשה ידי ה'. יותר מזה - אין בכוחו של האדם ליצור יש מאין, לכן כל חידושיו הגדולים של האדם גנוזים כבר בתוך הטבע הפשוט, ומהווים רק רסיס ממנו. למעשה - האדם לא 'ממציא' הוא רק 'מגלה'.
לעיקרון זה יש השלכות רבות בחיינו, לדוגמא: מי שמבין ב'תורת הנפש' יודע שהתשובות והפתרונות למצוקותיו של האדם, ידועות לאדם, אלא שמסיבות שונות הוא מדחיק אמיתות אלו, ותפקידו של הפסיכולוג לסייע ליושב מולו לחשוף בעצמו את שידוע לו. כלומר - בטבע היסודי של האדם כבר גנוז הכל, אלא שהאדם בפלפוליו ודרכי חייו התרחק מטבע זה, אלא שהטבע הזה חזק ממנו ואינו מניח לו לברוח, ומכאן נוצרות בעיות, שהפיתרון להם גנוז בהקשבה לטבע היסודי.
לכן, המבינים בתורת הנפש, בשעת שיחה עם האדם לו הם עוזרים, מטים הם את אוזנם לשמוע את משפט התשובה הראשון לשאלתם, יודעים הם שפעמים רבות במשפט זה גנוז הטבע היסודי והפשוט, טבע אותו מתאמץ האדם להסתיר בהמשך התשובה והשיחה. "אמר רבי יוחנן: השכים ונפל לו פסוק לתוך פיו הרי זו נבואה קטנה" (ברכות נ"ז), הדברים שנאמרים בתחילה, בהשכמת הבוקר, הם הטבע הפשוט - מעשי ה', נבואה קטנה.
וכך בבחירות. בשנים האחרונות, המדינה כולה מחפשת יותר ויותר את ה'חידוש' המיוחל שיגאל אותנו מסבך הבעיות הנוכחיות. הציבור הדתי הולך ומתחזק בדעתו, ש'חידוש' זה מצוי בשיבה לטבעם הפשוט של ישראל - הנחיות התורה כיצד על עם ומדינה להתנהג. אך כאן אנו מוצאים את עצמנו שוב ושוב במבוי סתום - אין בידינו די כוח פוליטי לבטא בחיי המדינה את אותם חידושים.
דומה, שגם בתוך הציבור הדתי עלינו לחתור לשוב בחיים הפוליטיים לטבע הפשוט. טבע זה מצוי בהנחיות התורה: "חבר אני לכול אשר יראוך" - אחדות המחנה הדתי והחרדי, ובהלכה הפשוטה ברמב"ם (מלכים א', ז'): "וכל מי שאין בו יראת שמיים אף על פי שחוכמתו מרובה, אין ממנין אותו למינוי מן המינויים בישראל", כלומר העדפת מועמדים יראי שמיים על פני אחרים. אמת, וודאי שכל מקרה לגופו - לא תמיד אפשר להתאחד ועוד (אישית, שאלתי בעבר שניים מגדולי ישראל מ'ציבורנו' על מקרים הקשורים לרמב"ם הנ"ל, ונעניתי שלמשל - פיקוח נפש יתיר לבחור במי שאינו ירא שמיים, אך וודאי שכעיקרון זו ההלכה), אולם כשאיפה יסודית עלינו לחתור להתחבר יחד כל יראי ה'. וכדברי שמואל לעם: "לכו ונלכה הגילגל (המקום הראשוני של ישראל בארצם) ונחדש שם המלוכה" (שמואל א' י"א, י"ד).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
