ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עפרה מרמלשטין
אמר רבי ענני בר ששון: למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה 2 ? לומר לך: מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין.
כותונת מכפרת על שפיכות דמים, שנאמר: וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכותונת בדם.
מכנסים מכפרים על גילוי עריות, שנאמר: ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערווה.
מצנפת מכפרת על גסי הרוח. מנין? אמר רבי חנינא: יבא דבר שבגובה ויכפר על גובה.
אבנט מכפר על הרהור הלב, מקום האבנט – כנגד הלב.
חושן מכפר על הדינין, שנאמר: ועשית חושן משפט.
אפוד מכפר על עבודת כוכבים, שנאמר: אין אפוד ותרפים.
מעיל מכפר על לשון הרע. מנין? א"ר חנינא: יבוא דבר שבקול, ויכפר על קול הרע.
וציץ מכפר על עזות פנים, בציץ כתיב: והיה על מצח אהרן, ובעזות פנים כתיב: ומצח אשה זונה היה לך.
הכהן הגדול, הרי הוא שלוחם של ישראל כולם. בגדיו, הרי הם בגדי עם ישראל.
בשעה שהכהן לובש על פי ציווי ה' מכנסיים, מכנסיים אלו, המכסות בשר ערווה, מכפרות על גילוי עריות בעם ישראל כולו.
בשעה שהכהן לובש מצנפת, דבר המביא לידי שפלות הרוח ויראת שמיים, הרי לבישה זו מכפרת על גסות הרוח.
וכן על זה הדרך, כדברי רבי ענני בר ששון.
אך יש לשאול על הכותונת של הכהן הגדול:
מה הקשר בין שפיכות דמים ללבישת הכותונת, ומה הראיה מאחי יוסף שניסו להוליך שולל את אביהם וטבלו את הכותונת בדם?
הכותונת, היא הלבוש העיקרי של הכהן, מעין גלימה המכסה את כל גופו, מצווארו עד כפות רגליו. הבגדים הם כבודו ודמותו של האדם. רבי יוחנן 3 היה קורא לבגדים כבוד, אדם ערום מוגדר ללא כבוד. 4
אומר רבי ענני שפגיעה בכבודו של אדם היא תחילת רציחתו. לכן, אחי יוסף הפשיטו את יוסף לפני שזרקו אותו לבור וכך היה להם "קל" יותר [נפשית] להשליכו אל הבור 5 .
הלבוש המכובד של הכהן הגדול, הכותונת, שהיא הבגד העיקרי, מכפרת על שפיכות הדמים שכמעט תמיד מתחילה בזלזול האדם ורמיסת כבודו.
כלפי מה דברים אמורים?
עברנו כעת ימי בחירות ואנו מצויים עדיין בתוך מערכה פוליטית חמה.
לעתים, יש מחשבה פסולה, האומרת שנציגי צבור הם מרמס לגיטימי ללשונו של כל אחד. עדות לכך הוא הביטוי: "חיה פוליטית".
אמרת: פלוני הוא "חיה פוליטית", אמרת שממילא אפשר להשתלח ולדבר בו כל מה שעולה על הדעת.
כיוצא בזה קריקטורות המציגות באופן נלעג ומבזה חברי כנסת, לעתים הם מוצגים כחיות ולעתים כדמויות המזכירות עיתונות באירופה מלפני שבעים שנה. 6
ההיפך הוא הנכון! נציג צבור הוא אדם מכובד ביותר. כבודו הוא כבוד הצבור אותו הוא מייצג. אין אף חבר כנסת, ראש עיר וכיוצא בזה המסכים שידמו אותו לחיה 7 ואין צבור המוכן שכך יבזו את שליחיו!
נבחר צבור הוא בשר ודם, אדם ככל האדם, והוא נפגע כאשר מבזים אותו בעיתונות ובאמצעי התקשורת השונים, אין אדם עם "עור של פיל".
בנוסף, רוב מוחלט של משרתי הצבור יש בעברם עשייה חשובה למען עם ישראל, והתייחסות מבזה מחטיאה את האמת הכוללת של האישיות.
איזהו מכובד? המכבד את הבריות! שנאמר: כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו 8 :
כבוד הבריות הרי הוא כבוד השכינה!
בקורת על מעשים דעות ומדיניות - טוב שתהיה. גלישה לביזיונות אישיים – פסולה.
בעבר, אמירה לא מכובדת כלפי המלך הייתה מוגדרת כמרידה במלכות שניתן להרוג עליה בבחינת "מורד במלכות".
לטעמי, היה ראוי לחוקק חוק של כבוד נציגי הצבור, ואם יש חוק, אזי יש להקפיד עליו שבעתיים.
אמנם ברור שלא החוק הוא הפתרון אלא חינוך הוא הפתרון.
חינוך לכבוד האדם, לכבוד האיש הישראלי, לכבוד האומה הישראלית, וממילא כבוד לנציגי חלקיה השונים והמגוונים של האומה!
נתבונן מעט על התנהלותו של דוד לפני היותו מלך:
דוד מציל את שאול ופועל לטובתו פעמים רבות. מנגד, שאול מנסה פעם אחר פעם להרוג את דוד. כתגובה, דוד כורת את כנף מעילו של שאול.
מיד אחר כך דוד חוזר בו ומתחרט:
וַֽיְהִי֙ אַֽחֲרֵי־כֵ֔ן וַיַּ֥ךְ לֵב־דָּוִ֖ד אֹת֑וֹ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר כָּרַ֔ת אֶת־כָּנָ֖ף אֲשֶׁ֥ר לְשָׁאֽוּל:
סברות רבות יכולות להיות לדוד, מדוע יש לבזות או להרוג את שאול, ואכן סברות אלו אומרים לו אנשיו, ואף מגדילים ואומרים לו לדוד שכך הקב"ה סובר!
וַיֹּאמְרוּ֩ אַנְשֵׁ֨י דָוִ֜ד אֵלָ֗יו הִנֵּ֨ה הַיּ֜וֹם אֲֽשֶׁר־אָמַ֧ר ה' אֵלֶ֗יךָ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י נֹתֵ֤ן אֶת אֹֽיִבְךָ֙ בְּיָדֶ֔ךָ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר יִטַ֣ב בְּעֵינֶ֑יךָ 9 .
דוד ממאן להקשיב להם. דוד מבין שלא הקב"ה מדבר מגרונם של אנשיו אלא יצר הרע של שנאת חינם מדבר מגרונם.
יש לכל אחד ואחת מאתנו ללמוד מאדוננו דוד המלך, כיצד לנהל מאבק פנימי כיצד להתבטא וכו', ורק על יסודות ישרים ועמוקים אלו תבנה מלכות ישראל.
^ 1.זבחים פח ע"ב.
^ 2.ויקרא פרקים ו ז ח
^ 3.בבא קמא צא ע"ב.
^ 4.בבא קמא פו ע"ב
a class="footnote" name="5b" href="#5a">^ 5.
^ 6.יש להעיר של"פתרון הסופי" קדמו שנים של בזיון היהודים והיהדות, ושנים אלו היו הכשרת דעת הקהל למה שהתרחש אחר כך.
^ 7.לבד מדמויי כבוד כגון גור אריה יהודה וכו'.
^ 8.אבות ד א.
^ 9.שמואל א כד ד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
