ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
המפרשים התקשו בהבנת המילה "וילך" - לאן הלך, ומה הצורך בסיפור הליכתו זו? האבן-עזרא מפרש שמשה הלך לכל שבט ושבט כדי לספר להם על מיתתו הקרובה וכדי שלא יפחדו היה צריך ממש ללכת בעצמו לכל שבט ושבט. דעה נוספת אומרת שמשה הלך לכל שבט ושבט לברכו בברכה המיוחדת לו שמופיעה בתורה בהמשך בפרשת וזאת הברכה.
משה אומר לבני-ישראל "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, לא אוכל עוד לצאת ולבוא" ומסביר רש"י שאין הכוונה שאין למשה כוח פיזי להנהיגם שהרי התורה מעידה עליו בהמשך - "לא כהתה עינו, ולא נס ליחו", אלא כוונתו "לא אוכל - איני רשאי - שנטלה ממני הרשות ונתנה ליהושע".
ביום זה, יומו האחרון של משה בעולם הזה, נטלה ממנו המלכות וההנהגה. מה עושה משה רבנו ביום זה כשכבר אינו מנהיג בפועל ביודעו שזהו יומו האחרון?
במדרש רבה (פרשה ט, פסקה ט) מתוארים מעשיו של משה ביומו האחרון: "ד"א, רבנן אמרי - כיון שידע משה שהיה לו למות באותו היום, מה עשה? א"ר ינאי כתב יג' תורות יב' ליב' שבטים ואחת הניח בארון - שאם יבקש לזייף דבר - שיהיו מוצאים אותה שבארון".
משה רבנו - מוסר התורה מהקב"ה לעם ישראל, המנהיג שכל ארבעים שנותיו האחרונות היו כל כולן מסירות ושעבוד למען עם ישראל - גם ביומו האחרון, כשכבר אין לו אחריות ומחוייבות כלפי עם ישראל - לא נח. ולא עוסק אפילו בצרכיו האישיים או הרוחניים. גם ביום זה האחרון בחייו משה עסוק וחושב על האומה כולה, ועל עתידה הרוחני. אומר משה רבנו לעצמו - אין לי רשות להנהיגם, אך אעשה משהו למען העתיד - ויושב וכותב יג' תורות באותו היום [או בדרך נס או שביום זה סיימם וכאילו כתבם באותו יום]. לכל שבט ושבט צריכה להיות תורה וכדי שלא תוצר איזשהי מחלוקת ותפגע האמת - משה כותב ספר נוסף שמונח בארון שלא יוכלו לזייף את האמת.
למדים אנו ממשה, שגם בתקופות בהן בני אדם שאינם אמונים בהכרח על האמת הם המנהיגים, אל לנו להתעצל ולומר נחכה שאנחנו נשלוט ואז נדאג שכולם ידעו את האמת. גם ביומו האחרון של משה הוא מרגיש אחריות ודואג לנצחיות של האמת.
גם כשאין נמצאים ההנהגה, ועדיין לא זכינו שהתורה תאיר ותכוונן את כל ההנהגת עם ישראל תפקיד גדול עוד ממתין לנו - ללמד ולהפיץ את תורת האמת בכל שבטי ישראל ולהיות שמורת הטבע ששומרת על האמת מפני זיופים אפשריים.
ערך עצום יש גם לדברים שאולי כרגע לא ניכרת השפעתם, אך חשיבותם לעתיד ולאמת העתידית גדולים וחשובים.
זוהי מדרגתו המיוחדת של משה שלעולם נחשב הוא ל"הולך" - אפילו ביומו האחרון פועל ועושה. זוהי גם מעלת האדם על פני המלאכים, כפי שאומר הנביא "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה" בניגוד למלאכים שהם קבועים במדרגתם, האדם נקרא מהלך כי הוא כל הזמן מתקדם והולך ממדריגה למדריגה. משה רבנו גם ביומו האחרון עולה מדריגה נוספת ומיוחדת, כשגם ללא התפקיד המוטל עליו משמיים לדאוג לכל ישראל, הוא עושה זאת מעצמו מתוך מסירותו ואהבתו לאומה ודאגתו לעתיד האמת. ולכן דוקא כאן ביומו האחרון באה לדי ביטוי באופן מיוחד מדריגה זו של מהלך, ועל כן " וילך משה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
