- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד בעיון
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
לימוד העיון הוא לימוד שלא מסתפק בהבנת מהלך הגמרא, קושיא ותירוץ וכד', אלא מנסה להבין את המשמעות של הדברים, את מה שעומד מאחוריהם. עיון שווה חשיבה ונסיון להעמיק.
כבר מילדות טבועה באדם תכונת נפש הדוחפת אותו לחקור ולהבין דברים לעומק, כל אחד בתחומי ההתעניינות שלו.
בגמרא המורכבות מקשה יותר על ההעמקה, קשה יותר לבנות את הכלל שעומד מאחורי הפרטים.
הגמרא לא בנויה בצורה מדעית של רשימת כללים, אלא כאוסף פרטים בצורת מהלכים ארוכים, מהם עלינו לגבש את הכללים, וזה יביא אותנו להבנה עמוקה יותר של הפרטים. גיבוש נכון של הכללים, הוא בסיס לפסיקת הלכה , מפני שהוא מאפשר לנו להקיש מן הפרטים הידועים לנו, על פרטים במציאות שלא פגשנו בלימוד הגמרא.
פיתוח והעמקה של התורה ויסודותיה מגלים את השכל והעומק הנפלאים, שטמונים בה, והם מהווים את הבסיס הרציני להפיכת התורה למקור, ממנו שואבים את הפתרונות המעשיים והרוחניים לכל השאלות והאתגרים, שניצבים בכל הדורות, בפני כל יחיד ויחיד ובפני האומה כולה. וכדברי חז"ל: " הפוך בה והפוך בה דכולה בה" .
מדוע בעצם לא נוסחה התורה בצורה של עקרונות כללים? למה היסודות לא מפורשים?
התורה היא נצחית. נצחיות זו מתבטאת בדינמיות ובהתפתחות. קשה לנסח כללים שיוכלו לכלול את הפרטים כולם, גם כאלו שיוולדו בעוד כאלף שנה. הכללים צריכים להיות דינמיים, מתפתחים בהתאם למציאות.
מהי החשיבות של לימוד העיון?
השטחיות היא אויב לאדם הרציני. יותר קל ללמוד לימוד שטחי מאשר לימוד מעמיק. אדם שלומד גמרא בשטחיות, יפתח אישיות שתבונן על כל תחומי החיים מנקודת מבט שטחית.
האדם יכול להתפתות ולהסתפק בקישור רגשי, ואפילו מלא התלהבות לתורה, על חשבון מפגש עם הרבדים העמוקים של התורה. יש חשיבות גדולה להתלהבות נפשית רגשית ללימוד תורה, אך היא צריכה להיות דווקא מנוף להגדלת המוטיווציה ולמאמץ לחדור לרבדים העמוקים יותר של התורה.
האם לימוד העיון מפתח את מידותיו של האדם?
בלימוד העיון האדם מתחבר לשכלו של הקב"ה, לרצונו של הקב"ה, וזה מרומם את האדם. ההתרוממות הרוחנית תלויה בשאיפת האדם בלומדו עיון. כאשר האדם שואף רק לפתח את שכלו - הלימוד יפתח את שכלו, אך לא את אישיותו. השאיפה צריכה להיות - הופעת שם ה' בעולם בכל תחומי החיים, וזה הופך את התורה לדבר נפלא שיש בו התייחסות לכל תחומי החיים. כך נעשית התורה אבן שואבת לעם ישראל ולכל העולם.
אדם שלומד תורה במטרה להופיע את שם ה' בעולם, מתעלה ומתרומם ומגיע למדרגות רוחניות חדשות.
כדי לקנות שאיפות רוחניות אלו, עלינו ללמוד אמונה בעיון ובהעמקה, כשם שאנו לומדים נושאים הלכתיים בעיון.
ישנן דרכים רבות בלימוד עיון. מה נדרש התלמיד לעשות כדי לבחור את דרכו בלימוד?
אמנם יש דרכים רבות, אבל ההבדלים הם רק במינון ולא בעיקרון לימוד העיון. בחור ישיבה בארבע שנותיו הראשונות בישיבה, צריך למצוא לו את הדרך שהוא אוהב ומזדהה איתה.
מה בדבר תורת ארץ ישראל?
תורת ארץ ישראל מחייבת אותנו להעמיק יותר ביסודות של הדברים. הרב כותב, שהתהליך של שיבת ציון יבוא לידי ביטוי בחיבור בין הפרטים לכללים. הרצון לקירבת אלוקים יהיה עמוק יותר, לכן יהיה עיסוק גדול יותר בתורת הסוד.
ככל שמתעמקים יותר בלימוד העיון, כך מתקרבים יותר עולמות ההלכה והאגדה. בעומק - הכל מחובר.
כעת, נבקש להתייחס ללימוד העיון בישיבה. מהו מקומו של השיעור בלימוד העיון?
בשנה א' תפקידו של השיעור הוא בלימוד הטכניקה של לימוד העיון. מלבד הדוגמא האישית שהרב מציג בשיעור, הוא צריך גם להראות את הדרך להגיע לדברים, איך מתמודדים עם הסוגיא, איך לומדים את הגמרא עם הראשונים.
בשנה ב' צריך להעמיק יותר ביסודות של הדברים, להגיע לרובד נוסף של הסוגיא. מגיעים לרבדים נוספים של הסוגיא הן ע"י בירור יותר עמוק של כל שיטה בראשונים, זאת בסיוע ספרי האחרונים, והן ע"י השוואת הראשונים זו לזו.
בשיעור ג', לענ"ד, השיעור צריך להתמקד בעיקר בליבון ובהבהרת הנקודות היסודיות בסוגיא, בסיכום שיטות הראשונים והשוואתן זו לזו, ובכל השאלות המסתעפות מהנושא הנלמד (גם שאלות שלא קיבלו התייחסות מפורשת בראשונים).
השיעור הוא לא רק העברה של מסרים מהרב לתלמידים. התלמידים צריכים להשתתף באופן אקטיבי, לא רק על ידי הקשבה. צריך שתהיה יצירה משותפת של הרב והתלמידים. פיתוח משותף של הנושא. הייתי מוסיף, ששיעור טוב, הוא שיעור שהר"מ לא מכין אותו, אלא מפתח בו את הסוגיא באופן ספונטני בעזרת התלמידים. וזאת בלי לדעת מראש את הסוגיא לפרטי פרטיה. כמובן שזה אידיאלי, אך זה לא תמיד קורה. מה שמאלץ אותנו, הרמי"ם, להכין את השיעור...
איך מסייע הרב לתלמידיו להתקשר ללימוד העיון?
הסיוע לתמידים בלימוד העיון, ובכלל בהתפתחותם, צריך להעשות גם בצורה אישית - שיחה עם כל תלמיד על הישגיו ועל קשייו בלימוד, וגם הדרכה מעשית - בלימוד משותף של הרב עם התלמיד ועם החברותא. בדרך זו ניתן לעמוד על דרכי הלימוד של התלמידים, לפתח את הדרכים והשיטות הנכונות, ולהעיר על טעויות כמו: השקעת זמן ומאמץ בנקודות שוליות בסוגיא, במקום בשאלות היסודיות וכדומה.
אגב, השיעור בעיון מפתח מעגל רחב יותר של הלימוד, מהמעגל הקטן של החברותא. במעגל קטן זה, הר"מ רק "משפץ" אותם, ולא מעניק להם כל כך משהו מאופי הלימוד שלו. בשיעור ניתנת דוגמא אישית ללימוד סוגיא ברמה גבוהה, ואינני יודע למה יש יותר ערך, לשיעור או ללימוד עם החברותות.
הרב רואה בישיבה בעיות בלימוד העיון?
הפוריות בלימוד העיון היא פונקציה של הרמה השכלית של האדם, ולכן לימוד העיון מבטא את הבדלי הרמות, וזה יוצר תסכול ברמות הנמוכות יותר.
בכל זאת, אני מרגיש שבשנים האחרונות יש התקדמות גדולה בלימוד העיון, מבחינת כמות האנשים שרואים את העיון כדבר המרכזי בישיבה, ומקדישים לו הרבה זמן.
מה יחסו של הרב ל"כולל הלכה"?
לימוד הלכה באופן בסיסי הוא דבר חיוני, אך הוא אינו יכול לבוא כתחליף ללימוד מעמיק. אדרבה, העיון והעמקה הם הבסיס ליכולת לפסוק הלכה בצורה מדויקת, וליכולת להתמודד עם שאלות הלכתיות, שמתחדשות בכל דור ודור. התופעה של "כולל הלכה" כפתרון לאי רצון, או לאי הצלחה בלימוד העיון, מעט מכאיבה, אך מה שמכאיב יותר הוא, כשבוחרים בדרך זו מסיבות תכליתיות - פרנסה, תעודה וכו' - גם כאלו, שיכלו להצליח מאוד בלימוד העיון. אנחנו צריכים לגדל תלמידי חכמים שמחוברים לכל חלקי התורה בעומק, אנשים כאלה, שהתרבות שלהם היא התורה. אמנם צריכים גם רבנים פוסקי הלכה שיש להם סמיכה, אבל המינון צריך להיות בהתאם לחשיבות! בדור הזה כבר אין לחץ של ההורים לעסוק דווקא בדברים תכליתיים, ואין סיבה שזה יקרה.
מה אפשר לעשות כדי למנוע מעבר זה, או לפחות לצמצמו?
צריך לעודד מסגרות כמו כולל עיון, שמציבות לאדם אתגרים שהוא צריך לכבוש אותם. זה דבר שמושך את התלמידים, הם יודעים מה צריך לעשות והדברים לא נשארים באויר. אנחנו צריכים להיות ישיבה "משימתית".
מעבר לזה, כמובן, צריך לעסוק בהגברת המוטיבציה הרוחנית, העמקה בהבנת הערך של לימוד התורה, על ידי שיחות ושיעורים בנושאים אלו.
מה הייעוד של תורת הבנים?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מי אתה עם ישראל?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
בריאת העולם בפרשת לך לך
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
כשר קצר ולעניין!
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת