ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
המפרשים התקשו בהבנת המילה "וילך" - לאן הלך, ומה הצורך בסיפור הליכתו זו? האבן-עזרא מפרש שמשה הלך לכל שבט ושבט כדי לספר להם על מיתתו הקרובה וכדי שלא יפחדו היה צריך ממש ללכת בעצמו לכל שבט ושבט. דעה נוספת אומרת שמשה הלך לכל שבט ושבט לברכו בברכה המיוחדת לו שמופיעה בתורה בהמשך בפרשת וזאת הברכה.
משה אומר לבני-ישראל "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, לא אוכל עוד לצאת ולבוא" ומסביר רש"י שאין הכוונה שאין למשה כוח פיזי להנהיגם שהרי התורה מעידה עליו בהמשך - "לא כהתה עינו, ולא נס ליחו", אלא כוונתו "לא אוכל - איני רשאי - שנטלה ממני הרשות ונתנה ליהושע".
ביום זה, יומו האחרון של משה בעולם הזה, נטלה ממנו המלכות וההנהגה. מה עושה משה רבנו ביום זה כשכבר אינו מנהיג בפועל ביודעו שזהו יומו האחרון?
במדרש רבה (פרשה ט, פסקה ט) מתוארים מעשיו של משה ביומו האחרון: "ד"א, רבנן אמרי - כיון שידע משה שהיה לו למות באותו היום, מה עשה? א"ר ינאי כתב יג' תורות יב' ליב' שבטים ואחת הניח בארון - שאם יבקש לזייף דבר - שיהיו מוצאים אותה שבארון".
משה רבנו - מוסר התורה מהקב"ה לעם ישראל, המנהיג שכל ארבעים שנותיו האחרונות היו כל כולן מסירות ושעבוד למען עם ישראל - גם ביומו האחרון, כשכבר אין לו אחריות ומחוייבות כלפי עם ישראל - לא נח. ולא עוסק אפילו בצרכיו האישיים או הרוחניים. גם ביום זה האחרון בחייו משה עסוק וחושב על האומה כולה, ועל עתידה הרוחני. אומר משה רבנו לעצמו - אין לי רשות להנהיגם, אך אעשה משהו למען העתיד - ויושב וכותב יג' תורות באותו היום [או בדרך נס או שביום זה סיימם וכאילו כתבם באותו יום]. לכל שבט ושבט צריכה להיות תורה וכדי שלא תוצר איזשהי מחלוקת ותפגע האמת - משה כותב ספר נוסף שמונח בארון שלא יוכלו לזייף את האמת.
למדים אנו ממשה, שגם בתקופות בהן בני אדם שאינם אמונים בהכרח על האמת הם המנהיגים, אל לנו להתעצל ולומר נחכה שאנחנו נשלוט ואז נדאג שכולם ידעו את האמת. גם ביומו האחרון של משה הוא מרגיש אחריות ודואג לנצחיות של האמת.
גם כשאין נמצאים ההנהגה, ועדיין לא זכינו שהתורה תאיר ותכוונן את כל ההנהגת עם ישראל תפקיד גדול עוד ממתין לנו - ללמד ולהפיץ את תורת האמת בכל שבטי ישראל ולהיות שמורת הטבע ששומרת על האמת מפני זיופים אפשריים.
ערך עצום יש גם לדברים שאולי כרגע לא ניכרת השפעתם, אך חשיבותם לעתיד ולאמת העתידית גדולים וחשובים.
זוהי מדרגתו המיוחדת של משה שלעולם נחשב הוא ל"הולך" - אפילו ביומו האחרון פועל ועושה. זוהי גם מעלת האדם על פני המלאכים, כפי שאומר הנביא "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה" בניגוד למלאכים שהם קבועים במדרגתם, האדם נקרא מהלך כי הוא כל הזמן מתקדם והולך ממדריגה למדריגה. משה רבנו גם ביומו האחרון עולה מדריגה נוספת ומיוחדת, כשגם ללא התפקיד המוטל עליו משמיים לדאוג לכל ישראל, הוא עושה זאת מעצמו מתוך מסירותו ואהבתו לאומה ודאגתו לעתיד האמת. ולכן דוקא כאן ביומו האחרון באה לדי ביטוי באופן מיוחד מדריגה זו של מהלך, ועל כן " וילך משה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
