ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
הפגנות אלימות על חילול קדושת השבת ועל פגיעה בארץ-ישראל, השחתת פרסומות תועבה, מחאה קולנית בזמן הרצאות ומופעים שאינם לרוח התורה - קנאות רצויה הגוררת אחריה "את בריתי שלום"? בשאלת הקנאות ומתי צריך לפעול בדרך זו נעסוק השבוע.
קנאות - מחזירה העם למוטב
הרב ישראל אריאל שליט"א - ראש 'מכון המקדש'
ראשית, יש להבין מהי קנאות. אדם האוהב באמת ובתמים אדם אחר, גם יקנא לכבודו. אדם מקנא לכבוד אביו, לכבוד רבו, לכבוד אשתו ופעמים שאדם מקנא גם לכבוד עצמו, ככתוב: "ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו". בפרשת פנחס אנו מוצאים קנאה מסוג נוסף - קנאה לכבוד הקב"ה. פנחס רואה את כבוד ה' מושפל, ומתוך נאמנותו ואהבתו המוחלטת לקב"ה, הוא מוכן למסור את נפשו לה' במעשה קנאות, בו יכול היה גם להיפגע בעצמו.
מכאן אנו לומדים כי קנאות היא יציאה מן הכללים הרגילים - כי הרי במעשהו פנחס גם הורה הלכה בפני רבו. בזמן שכבוד ה' מושפל, כבוד כולם בטל ומבוטל - "כל מקום שיש חלול ה' אין חולקים כבוד לרב" (סנהדרין פ"ב). הקנאה אינה מחוץ להלכה, אלא חלק מן ההלכה היהודית. משנה מפורשת קובעת (סנהדרין פרק ט') שיש מקרים שמצוה לנהוג בקנאות. כגון, "הגונב את הקסווה" - הגונב כלי שרת מההיכל. אדם שנכנס למקום בו שורה השכינה, בז לבית ה' וגונב כלי זהב מן המקדש, אין מקום לדון אותו לפי דיני המעילה הרגילים, ולכן הלכה ש"קנאים פוגעים בו", וכל הזריז נשכר.
תפקידה של הקנאות היא להחזיר את העם למוטב. פעמים שיש לעשות מעשה קיצוני כנגד תופעה קיצונית, ותפקיד הקנאות הוא לתת כעין מכת מנע, כדי לבלום את ההידרדרות של הציבור ולהחזיר את הסדר ואווירת הקדושה למקומם. ואכן, לאחר שפנחס פועל, המעשה נקלט בציבור, ההפקרות הסתיימה והמגפה נעצרה.
יש רגעים בהם הכללים הרגילים בטלים, וצריכים לפעול בצורה יוצאת מן הכלל,
ברגע שרואים את העם ברעו, כאשר רואים התנהגות פרועה. כך עשה משה עצמו, אשר שבר את הלוחות! מעשה זה הוא שפקח את עיני העם משיכרון עגל הזהב.
חז"ל אומרים שפנחס למד את הקנאה ממעשה שבירת הלוחות על ידי משה. בפרשת בנות מואב, אנשים פשטו את מלבוש הבושה מעל פניהם, והצניעות היהודית נרמסה בחוצות. זה המקום לקנאות, והיא שהחזירה את העם לשפיותו ולקדושתו.
היו בעבר קנאים אוהבי ארץ ישראל. בדברי חז"ל מצינו כי כאשר רצו ישראל לחזור למצרים מפחד הכנענים ויצאו לדרכם, רדפו אחריהם בני לוי והתפתחה מלחמה שגבתה קרבנות, עד שהנסוגים מצריימה נכנעו וחזרו. על קנאות זו נבחר שבט לוי לעבוד לפני ה' במשכן (ראה רש"י דברים י' ו').
מתברר, כי דווקא מול חולשה ורפיון המנהיגות ומסירת חלקים מארץ ישראל לידי אויב, צומח נוער אוהב ארץ ישראל, המקנא לכבודה של ארץ ישראל. נוער זה, הוא שעתיד להנהיג את האומה בעתיד, כיהושע וכלב אוהבי הארץ, אשר זכו להימנות על הכובשים הגדולים של ארץ ישראל בכל הדורות.
בלי קנאות - אין חזון
הרב יעקב סביר שליט"א - ר"מ בישיבת אלון מורה
קולמוסין רבים נשברו על מעשה הקנאה של פנחס בפרט, והשימוש בקנאה ככלל. מחד, מפני הסכנה הטמונה בקנאות - אי אפשר להשאיר אותה לשיקול דעתו של כל אחד ואחד, כי מי יוכל להחליט האם מעשה מסוים נובע מקנאה אמיתית לה'? ומאידך מפרשתנו נלמדת הקנאה המשובחת כלשון הטור (אבן העזר ט"ז): "קנאים פוגעים בו - פירוש הממהר וזריז להרגו הרי זה משובח".
עלינו לנסות ולברר מה נכלל בשם קנאה. ר' צדוק הכהן מלובלין כותב (פרי צדיק פרשת פנחס): "...שכן מצינו בכל מקום לשון קנאה שהוא בלא חשבון. וכמו שמצינו אצל אברהם אבינו ע"ה, שרדף אחר הארבעה מלכים, שהיה בלא חשבון לרדוף במתי מספר כזה אחר ארבעה מלכים גיבורים כאלו שנצחו חמישה מלכים ולמה היה לו למסור נפשו על זה. רק הוא מפני שבער בו קנאת ה' צבאות על הרשעים האלה".
נראה לפי הגדרתו של ר' צדוק, כי קנאה היא עשיית מעשה ללא הגיון, למרות שהסיכויים מורים עליו שלא יצליח. אדם שבוערת בו קנאה לד' צבאות מוסר את נפשו על המעשה מתוך סערת רוח שאינה מניחה לו להבליג ולעבור לסדר היום, ולא מתוך מחשבה שקולה ומתוכננת.
רבות מן ההחלטות הגורליות בחיי הצבור והיחיד קמות או נופלות על הקנאות הצרופה. במהלך המלחמה בין בריטניה לצרפת של נפוליאון, נשלח צי בריטי לתקוף את הצי הדני בנמל קופנהגן. הצי הבריטי ספג אש כבדה מתותחי החוף הדניים, מפקד הכח, האדמירל פַּרקֶר, אותת לכח לסגת חזרה ללב ים. סגנו, נֶלְסון, שהיה עיוור בעין אחת, הצמיד את המשקפת לעינו הפגועה ואמר לאנשי צוותו: איני רואה כל איתות. המשיך בהתקפה, ניצח, חזר לבריטניה כגיבור לאומי וקיבל את הפיקוד על הצי הבריטי. אך אין צורך להפליג עד לאירופה, גם בארץ-ישראל, באייר תש"ח סברו המומחים כי להכריז עצמאות מול צבאות ערב הסדירים, הוא צעד בלתי אחראי הגובל בהתאבדות. בן גוריון לקח החלטה דרמאטית, הכריז על עצמאות... והשאר היסטוריה.
ככל שההנהגה מתמסדת יותר, במדינה בכלל, ובקרב כל צבור וציבור בפרט, נתפס כל מהלך של קנאות כמעשה שלילי לחלוטין, אינו זוכה לתמיכה ולהבנה, אלא מוקע וסופג גינויים. מי יודע כמה פתחים היו יכולים להיפתח בעקבות מעשים כאלו שלא נעשו, ומי חכם יותר מחז"ל שידעו לפרגן לקנאות כאשר היה צורך בה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









