ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני בת טובה
מי מאיתנו לא הביט פעם בעין ביקורתית על חברו ודן אותו לכף חובה?
רבים מאיתנו נוטים גם להצדיק את הגישה הפוסלת, המפלילה את כולם בכך, שלימוד זכות הוא סוג של תמימות, וסופו של התמים להתרסק לקרקע המציאות.
הגיע הזמן שתכיר את העולם, הם יפטירו ברחמים, כשיפגשו מלמד זכות חסר תקנה.
ובאמת - מתי וכיצד נכון ללמד זכות?
רבים מאיתנו נוטים גם להצדיק את הגישה הפוסלת, המפלילה את כולם בכך, שלימוד זכות הוא סוג של תמימות, וסופו של התמים להתרסק לקרקע המציאות.
הגיע הזמן שתכיר את העולם, הם יפטירו ברחמים, כשיפגשו מלמד זכות חסר תקנה.
ובאמת - מתי וכיצד נכון ללמד זכות?
ספיקא דאורייתא לחומרא
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' בת-ים וראש הישיבה
כתוב בתורה: "בצדק תשפוט עמיתך", ופירשו חז"ל שהכוונה היא שאנו מצווים לדון את חברנו לכף זכות. מכאן למדנו, שלימוד זכות הוא מצוה מן התורה וכל כללי המצוות חלים גם על מצוה זו. בכל מצוות התורה, אחד הכללים הוא שיש להחמיר בספק של תורה, וממילא בענייננו - עלינו לדון לכף זכות גם אם ספק בליבנו אם הדבר נכון או לא.
לבירור דין זה, יש להוסיף את דברי המאירי בפירוש הסוגיא, שמחלק בין מצבים שונים, וכותב - כי מי שידוע כצדיק יש ללמד עליו זכות אפילו אם הלימוד זכות נראה דחוק וקשה , שהרי אמרו חז"ל - תלמיד חכם שחטא בלילה אל תהרהר אחריו ביום כי ודאי עשה תשובה. ומי שידוע כרשע גמור יש לדונו לכף חובה אפילו אם יש מקום להפך בזכותו. ומי שהוא בינוני אז אם המעשה שקול יש לדונו לכף זכות ואם לא אין חובה בדבר.
בדורנו ישנו לימוד זכות מיוחד שלימדו רבותינו והוא - שכל החוטאים בחטאים שבין אדם למקום נחשבים כתינוקות שנישבו, שהרי לא למדו תורה ואמונה, ואינם יודעים עד כמה גדולה קדושת השבת, קדושת ארץ ישראל ועוד.
אולם חשוב לדעת, שלימוד זכות זה מטרתו לפטור את החייב מעונש ולהתייחס אליו כזכאי, אבל אין להקל בשום אופן בחומרת העבירה . בדרך משל - אדם שלא למד תורה ובישל בשר בחלב, אין לו עונש בגלל שגגתו, אך המאכל טרף ללא שום ספק וצריך להשליך את המאכל ולא ליהנות ממנו. כך הוא הדבר גם ביחס לעבירות כלפי ארץ ישראל ואחרות, שאין להקל בחומרת האיסור ולשתף פעולה במשהו קרוב או רחוק באותה עבירה. זאת ועוד - כשהעבירה היא בין אדם לחברו ויש סכנה הנוגעת לאדם, חייבים להיזהר בזהירות מופלגת ולא להקל ראש בנושא מפני שדנים לכף זכות. בנקודה זו נכשל גדליה בן אחיקם, שלימד זכות על ישמעאל ולא האמין שישמעאל מתכוון להורגו, ובחוסר זהירות מצדו גרם לרבים מישראל להיהרג, וכיבה את שארית גחלת ישראל בארץ. לימוד זכות כזה לעבירה יחשב ולא למצוה.
ושומר ישראל יפר עצת כל הקמים עלינו לרעה ונזכה לראות בשוב ה' לציון ברחמים.
המַעשה והעושה
הרב צבי גולדפישר שליט"א - ראש הכולל בישיבת ההסדר אלון מורה
ההדרכה הבסיסית של חז"ל היא - "הוי דן את כל האדם לכף זכות". כשאדם קובע את יחסו לאדם אחר בהתאם למעשיו הרי הוא כדיין. בנושא זה עלינו לנהוג כשופטים ולדון אם המעשה נעשה בפועל, האם אינו ראוי והאם טיבו תלוי בסיבות ובכוונות. לכן, הראשונים תלו דין זה במדרגת העושה ונטית המעשה לטוב או לרע, ונפרט מעט:
א. גם כשיש היתר לדון מעשה לחובה, אין היתר ליחס שלילי כלפי האדם. במצוות "עזוב תעזוב עמו" מצינו, שאפילו שאתה שונא את מעשיו, מצוה עליך לעזור לפרוק משאו.
ב. ברמב"ם משמע שיש היתר שנאה רק לאחר שהוכיחו ולא חזר בו ממעשהו. מכאן יש אחרונים שקבעו שכיון שבימינו אין מי שיודע להוכיח בצורה טובה, לכן אין היתר לשנוא (מרגניתא טבא, הרב קוק).
ג. גם כשיש היתר לדון לחובה וליחס שלילי אפילו ברשע גמור, יש מצוה גדולה להחזירו בתשובה.
בין על ידי קֵרוב, בין בנזיפה כשיש סיכוי שתועיל, ובין בתפילה עליו.
ד. יש איסור חמור לקטרג על הציבור ובמיוחד על כלל ישראל. כותב הגר"א: "הקב"ה שונא המקטרג על בניו", וכן במרגניתא טבא: "צריך ללמד זכות על כלל ישראל בינו לבין קונו". לכן נזף ה' בישעיהו שכינה את העם: "טמא שפתיים", וכן נענש השליש בזמן אלישע שאמר שמעשי ישראל רעים ואינם ראויים לנס.
ה. על פורקי עול לא מצאנו לימוד זכות ולהיפך מצאנו היתר שנאה "משנאיך ה' אשנא". אך בפועל מצאנו לימוד זכות גם עליהם, ובפרט על יושבי ארץ ישראל בימינו שהוא זמן גאולה. לימוד הזכות נובע ממספר עניינים:
1. כיום אין כוונתם להרע מפני שהם תינוקות שנשבו, שאינם יודעים את חומרת האיסור.
2. נשמת ישראל הפנימית נשארת תמיד קדושה. לכן, גם כשיש היתר לשנוא פורק עול מצד חיצוניותו, הרי יש לאהוב ולרחם על נשמתו (ספר התניא). נשמה זו מתגלית בפועל אצל הפועלים למען ישראל ותחייתו, והפועלים ביושר ובצדק. הסתכלות זו נכונה בפרט בארץ בתקופתינו שהיא תקופת גאולה, שהרי העם נגאל בזכות הסגולה הפנימית ואפילו אם אינו ראוי מצד מעשיו.
אחת המטרות ללימוד זכות על הרשע, היא כדי שלא לזלזל, לשנוא וליצור פירוד בעם, וכדי לקרבו באהבה לתורה, כיון שהרע הוא חיצוני.
יחד עם זאת חשובה ההבחנה הברורה בין טוב לרע, מפני שללא הבחנה כל בנין הטוב יכול להתמוטט. יש חשש שמלמד הזכות יקלוט מהרע ותפגע קדושתו, לכן חשוב שהיחס למעשים הרעים יישאר שלילי. בנוסף - יחס אוהב וחיובי לפורק עול ללא ביקורת על מעשיו הרעים, עלול לחזקו במעשיו הרעים, לכן יש להיזהר שלימוד הזכות לא יהיה מתוך "צדיק מט לפני רשע" וחשש חנופה. עלינו לזכור את דברי הגמרא, שבגלל שהחניפו לאגריפס נתחייבו ישראל כליה, והגר"א כתב שכך יהיה גם בעיקבתא דמשיחא.
ולסיום - חשוב לדעת שמדרגת אהבת הקודש הפנימי, שיש לה הכוח ללמד זכות, ללא החששות מפני הידבקות ברע שהוזכרו לעיל, מתאימה לצדיקים וקדושים ולא לרוב הציבור. ואכן דברי הרב זצ"ל על לימוד זכות היו מכוונים רק לתלמידי חכמים שינהגו כמותו. גם התניא כותב שמדרגה זו מצויה רק אצל אדם שעיקר חייו קדושה ופנימיות, שהוא יכול להתקשר ולאהוב את פנימיות הרשע ללא חשש כשלון. לעומת זאת, רוב הציבור צריך להיזהר מיחס של שנאה ודחייה לחוטאים אך גם להישמר מקרבה ואהבת יתר אליהם, ובעיקר יש להשתדל לקרבם לתורה.
אור וחושך משמשים בערבוביה
הרב שניאור קץ שליט"א - ראש ישיבת 'נחלת ישראל', כפר חסידים
במבט ראשוני - נושא זה הינו נושא הלכתי מובהק , שאינו קשור להלכות דעות והשקפות. ומבחינה הלכתית - כבר פסק הרי"ף, שבעניין זה הדין משתנה בין שלושה סוגים של אנשים:
א. אדם ירא ה', שצריך לדונו תמיד לכף זכות.
ב. בינוני, שאם המעשה שקול יש לדונו לכף זכות ואם לאו אין חובה בדבר.
ג. אדם שהוחזק לעבור על דברי תורה, שיצא מכלל עמיתך ויש לדונו לכף חובה.
אולם כמו דברים רבים בדורנו , שהפכו למורכבים יותר, מפני שדורנו הוא דור שאור וחושך משמשים בו בערבוביה, עלינו לעיין לעומק כיצד ליישם בפועל הלכה זאת. ואולי ניתן לומר, שכל נושא צריך להיבדק לגופו, וכן יש לבחון את הנושא לפי שני מדדים - גוף המעשה והמניעים של המעשה:
א. בגוף המעשה , עקב העובדה שרובו של עם ישראל כיום הם 'תינוקות שנשבו' המושפעים ממחשבות ומעשים מקולקלים, יתכן שיש לשפוט את המעשה הבודד של אותם אנשים לכף חובה, אך את המניע למעשה ואת האדם בכללו לדון לכף זכות, שלא פועל כמורד בה' אלא כמצוות אנשים מלומדה (וכמוסבר באריכות בתורה רפ"ב לר' נחמן זיע"א).
ב. במעשים מוסריים , הנוגעים להנהגה מוסרית וזהירות מוסרית ניתן להתבונן על סתם אדם בימינו כאדם שמעשיו שקולים, אלא אם כן הוחזק כנגוע בעניין זה.
ג. בעניינים לאומיים בהם לימדנו הרב זצ"ל, שבדורנו גם אנשים מקולקלים ביראת שמים יתכן ויש בהם צד לאומי גדול, ובניין הארץ וכבודם של ישראל חשוב להם, יש לדון את מניעיו של האדם הפשוט כמניע של טוב הנובע מהצד של הכבוד הלאומי.
ד. יוצאים מכלל כל הנ"ל, הינם מנהיגי הממשלה ודומיהם , שהוחזקו שגם ביסוד הלאומי וגם מבחינה מוסרית אינם חפצים בטובתו של איש, ולא מעניין אותם דבר מלבד כבודם האישי, ומעשיהם נגועים במניעים אישיים פוליטיים ואף גרוע מכך. אנשים אלה יש לדון לכף חובה בכל שלוש המישורים- יראת שמים, מוסר ולאומיות.
ה. ויהי רצון שנזכה לעיניים קדושות, ונראה את טוב ה' בכל דבר בעולם, ונקבל לב בשר לעבודת ה' יתברך.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








