ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני בת טובה
מי מאיתנו לא הביט פעם בעין ביקורתית על חברו ודן אותו לכף חובה?
רבים מאיתנו נוטים גם להצדיק את הגישה הפוסלת, המפלילה את כולם בכך, שלימוד זכות הוא סוג של תמימות, וסופו של התמים להתרסק לקרקע המציאות.
הגיע הזמן שתכיר את העולם, הם יפטירו ברחמים, כשיפגשו מלמד זכות חסר תקנה.
ובאמת - מתי וכיצד נכון ללמד זכות?
רבים מאיתנו נוטים גם להצדיק את הגישה הפוסלת, המפלילה את כולם בכך, שלימוד זכות הוא סוג של תמימות, וסופו של התמים להתרסק לקרקע המציאות.
הגיע הזמן שתכיר את העולם, הם יפטירו ברחמים, כשיפגשו מלמד זכות חסר תקנה.
ובאמת - מתי וכיצד נכון ללמד זכות?
ספיקא דאורייתא לחומרא
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' בת-ים וראש הישיבה
כתוב בתורה: "בצדק תשפוט עמיתך", ופירשו חז"ל שהכוונה היא שאנו מצווים לדון את חברנו לכף זכות. מכאן למדנו, שלימוד זכות הוא מצוה מן התורה וכל כללי המצוות חלים גם על מצוה זו. בכל מצוות התורה, אחד הכללים הוא שיש להחמיר בספק של תורה, וממילא בענייננו - עלינו לדון לכף זכות גם אם ספק בליבנו אם הדבר נכון או לא.
לבירור דין זה, יש להוסיף את דברי המאירי בפירוש הסוגיא, שמחלק בין מצבים שונים, וכותב - כי מי שידוע כצדיק יש ללמד עליו זכות אפילו אם הלימוד זכות נראה דחוק וקשה , שהרי אמרו חז"ל - תלמיד חכם שחטא בלילה אל תהרהר אחריו ביום כי ודאי עשה תשובה. ומי שידוע כרשע גמור יש לדונו לכף חובה אפילו אם יש מקום להפך בזכותו. ומי שהוא בינוני אז אם המעשה שקול יש לדונו לכף זכות ואם לא אין חובה בדבר.
בדורנו ישנו לימוד זכות מיוחד שלימדו רבותינו והוא - שכל החוטאים בחטאים שבין אדם למקום נחשבים כתינוקות שנישבו, שהרי לא למדו תורה ואמונה, ואינם יודעים עד כמה גדולה קדושת השבת, קדושת ארץ ישראל ועוד.
אולם חשוב לדעת, שלימוד זכות זה מטרתו לפטור את החייב מעונש ולהתייחס אליו כזכאי, אבל אין להקל בשום אופן בחומרת העבירה . בדרך משל - אדם שלא למד תורה ובישל בשר בחלב, אין לו עונש בגלל שגגתו, אך המאכל טרף ללא שום ספק וצריך להשליך את המאכל ולא ליהנות ממנו. כך הוא הדבר גם ביחס לעבירות כלפי ארץ ישראל ואחרות, שאין להקל בחומרת האיסור ולשתף פעולה במשהו קרוב או רחוק באותה עבירה. זאת ועוד - כשהעבירה היא בין אדם לחברו ויש סכנה הנוגעת לאדם, חייבים להיזהר בזהירות מופלגת ולא להקל ראש בנושא מפני שדנים לכף זכות. בנקודה זו נכשל גדליה בן אחיקם, שלימד זכות על ישמעאל ולא האמין שישמעאל מתכוון להורגו, ובחוסר זהירות מצדו גרם לרבים מישראל להיהרג, וכיבה את שארית גחלת ישראל בארץ. לימוד זכות כזה לעבירה יחשב ולא למצוה.
ושומר ישראל יפר עצת כל הקמים עלינו לרעה ונזכה לראות בשוב ה' לציון ברחמים.
המַעשה והעושה
הרב צבי גולדפישר שליט"א - ראש הכולל בישיבת ההסדר אלון מורה
ההדרכה הבסיסית של חז"ל היא - "הוי דן את כל האדם לכף זכות". כשאדם קובע את יחסו לאדם אחר בהתאם למעשיו הרי הוא כדיין. בנושא זה עלינו לנהוג כשופטים ולדון אם המעשה נעשה בפועל, האם אינו ראוי והאם טיבו תלוי בסיבות ובכוונות. לכן, הראשונים תלו דין זה במדרגת העושה ונטית המעשה לטוב או לרע, ונפרט מעט:
א. גם כשיש היתר לדון מעשה לחובה, אין היתר ליחס שלילי כלפי האדם. במצוות "עזוב תעזוב עמו" מצינו, שאפילו שאתה שונא את מעשיו, מצוה עליך לעזור לפרוק משאו.
ב. ברמב"ם משמע שיש היתר שנאה רק לאחר שהוכיחו ולא חזר בו ממעשהו. מכאן יש אחרונים שקבעו שכיון שבימינו אין מי שיודע להוכיח בצורה טובה, לכן אין היתר לשנוא (מרגניתא טבא, הרב קוק).
ג. גם כשיש היתר לדון לחובה וליחס שלילי אפילו ברשע גמור, יש מצוה גדולה להחזירו בתשובה.
בין על ידי קֵרוב, בין בנזיפה כשיש סיכוי שתועיל, ובין בתפילה עליו.
ד. יש איסור חמור לקטרג על הציבור ובמיוחד על כלל ישראל. כותב הגר"א: "הקב"ה שונא המקטרג על בניו", וכן במרגניתא טבא: "צריך ללמד זכות על כלל ישראל בינו לבין קונו". לכן נזף ה' בישעיהו שכינה את העם: "טמא שפתיים", וכן נענש השליש בזמן אלישע שאמר שמעשי ישראל רעים ואינם ראויים לנס.
ה. על פורקי עול לא מצאנו לימוד זכות ולהיפך מצאנו היתר שנאה "משנאיך ה' אשנא". אך בפועל מצאנו לימוד זכות גם עליהם, ובפרט על יושבי ארץ ישראל בימינו שהוא זמן גאולה. לימוד הזכות נובע ממספר עניינים:
1. כיום אין כוונתם להרע מפני שהם תינוקות שנשבו, שאינם יודעים את חומרת האיסור.
2. נשמת ישראל הפנימית נשארת תמיד קדושה. לכן, גם כשיש היתר לשנוא פורק עול מצד חיצוניותו, הרי יש לאהוב ולרחם על נשמתו (ספר התניא). נשמה זו מתגלית בפועל אצל הפועלים למען ישראל ותחייתו, והפועלים ביושר ובצדק. הסתכלות זו נכונה בפרט בארץ בתקופתינו שהיא תקופת גאולה, שהרי העם נגאל בזכות הסגולה הפנימית ואפילו אם אינו ראוי מצד מעשיו.
אחת המטרות ללימוד זכות על הרשע, היא כדי שלא לזלזל, לשנוא וליצור פירוד בעם, וכדי לקרבו באהבה לתורה, כיון שהרע הוא חיצוני.
יחד עם זאת חשובה ההבחנה הברורה בין טוב לרע, מפני שללא הבחנה כל בנין הטוב יכול להתמוטט. יש חשש שמלמד הזכות יקלוט מהרע ותפגע קדושתו, לכן חשוב שהיחס למעשים הרעים יישאר שלילי. בנוסף - יחס אוהב וחיובי לפורק עול ללא ביקורת על מעשיו הרעים, עלול לחזקו במעשיו הרעים, לכן יש להיזהר שלימוד הזכות לא יהיה מתוך "צדיק מט לפני רשע" וחשש חנופה. עלינו לזכור את דברי הגמרא, שבגלל שהחניפו לאגריפס נתחייבו ישראל כליה, והגר"א כתב שכך יהיה גם בעיקבתא דמשיחא.
ולסיום - חשוב לדעת שמדרגת אהבת הקודש הפנימי, שיש לה הכוח ללמד זכות, ללא החששות מפני הידבקות ברע שהוזכרו לעיל, מתאימה לצדיקים וקדושים ולא לרוב הציבור. ואכן דברי הרב זצ"ל על לימוד זכות היו מכוונים רק לתלמידי חכמים שינהגו כמותו. גם התניא כותב שמדרגה זו מצויה רק אצל אדם שעיקר חייו קדושה ופנימיות, שהוא יכול להתקשר ולאהוב את פנימיות הרשע ללא חשש כשלון. לעומת זאת, רוב הציבור צריך להיזהר מיחס של שנאה ודחייה לחוטאים אך גם להישמר מקרבה ואהבת יתר אליהם, ובעיקר יש להשתדל לקרבם לתורה.
אור וחושך משמשים בערבוביה
הרב שניאור קץ שליט"א - ראש ישיבת 'נחלת ישראל', כפר חסידים
במבט ראשוני - נושא זה הינו נושא הלכתי מובהק , שאינו קשור להלכות דעות והשקפות. ומבחינה הלכתית - כבר פסק הרי"ף, שבעניין זה הדין משתנה בין שלושה סוגים של אנשים:
א. אדם ירא ה', שצריך לדונו תמיד לכף זכות.
ב. בינוני, שאם המעשה שקול יש לדונו לכף זכות ואם לאו אין חובה בדבר.
ג. אדם שהוחזק לעבור על דברי תורה, שיצא מכלל עמיתך ויש לדונו לכף חובה.
אולם כמו דברים רבים בדורנו , שהפכו למורכבים יותר, מפני שדורנו הוא דור שאור וחושך משמשים בו בערבוביה, עלינו לעיין לעומק כיצד ליישם בפועל הלכה זאת. ואולי ניתן לומר, שכל נושא צריך להיבדק לגופו, וכן יש לבחון את הנושא לפי שני מדדים - גוף המעשה והמניעים של המעשה:
א. בגוף המעשה , עקב העובדה שרובו של עם ישראל כיום הם 'תינוקות שנשבו' המושפעים ממחשבות ומעשים מקולקלים, יתכן שיש לשפוט את המעשה הבודד של אותם אנשים לכף חובה, אך את המניע למעשה ואת האדם בכללו לדון לכף זכות, שלא פועל כמורד בה' אלא כמצוות אנשים מלומדה (וכמוסבר באריכות בתורה רפ"ב לר' נחמן זיע"א).
ב. במעשים מוסריים , הנוגעים להנהגה מוסרית וזהירות מוסרית ניתן להתבונן על סתם אדם בימינו כאדם שמעשיו שקולים, אלא אם כן הוחזק כנגוע בעניין זה.
ג. בעניינים לאומיים בהם לימדנו הרב זצ"ל, שבדורנו גם אנשים מקולקלים ביראת שמים יתכן ויש בהם צד לאומי גדול, ובניין הארץ וכבודם של ישראל חשוב להם, יש לדון את מניעיו של האדם הפשוט כמניע של טוב הנובע מהצד של הכבוד הלאומי.
ד. יוצאים מכלל כל הנ"ל, הינם מנהיגי הממשלה ודומיהם , שהוחזקו שגם ביסוד הלאומי וגם מבחינה מוסרית אינם חפצים בטובתו של איש, ולא מעניין אותם דבר מלבד כבודם האישי, ומעשיהם נגועים במניעים אישיים פוליטיים ואף גרוע מכך. אנשים אלה יש לדון לכף חובה בכל שלוש המישורים- יראת שמים, מוסר ולאומיות.
ה. ויהי רצון שנזכה לעיניים קדושות, ונראה את טוב ה' בכל דבר בעולם, ונקבל לב בשר לעבודת ה' יתברך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
