ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ב. תחילת פרק יציאות השבת – ג. באמצע)
המשנה –
מבוי גבוה מ20 -
רבנן – ימעט, ר"י – לא צריך.
(בגמרא – אם יש אמלתרא אינו צריך).
מבוי רחב מ10 –
רבנן – ימעט.
ואם יש צורת הפתח – אינו צריך.
א. שאלת ניסוח -
למה כאן נאמר התיקון ובסוכה פשוט נאמר שפסול?
- 1.כאן זה דרבנן, שם דאורייתא.
- 2.שם יש הרבה סוגים של תיקונים, וזה ארוך מדי.
ב. הסבר המחלוקת
- 1.רב ורב חסדא -
רבנן לומדים מפתחו של היכל,
ר"י – רב: לומד מפתחו של אולם, רב חסדא – מפתחי ארמונות מלכים. - 2.רב נחמן בי"צ -
רבנן – עד 20 אמה הקורה ניכרת לעין,
ר"י – גם מעבר לכך ניכרת.
A. דיונים שיטת ההיכל:
ראיה: ברייתא (סוף ע"ב) – "מבוי שהוא גבוה מ-כ' אמה, יותר מפיתחו של היכל, ימעט".
קושיות:
על שניהם
- 1.על עצם הלימוד –
והרי הפסוק נאמר על המשכן ולא על המקדש?
תשובה – משכן נקרא מקדש ומקדש נקרא משכן.
- 1.הראיה – שלומדים מהפסוק שצריך לשחוט את הלשמים כשדלתות ההיכל פתוחות.
- 2.איפה בפסוקים:
מקדש נקרא משכן – "ונתתי את משכני בתוככם".
משכן נקרא מקדש – "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
- 2.שילמדו מפתח החצר שהוא רוחב 20 אמה? ("פתח שער החצר")
a. הוא לא נקרא "פתח"אלא "פתח שער".
b. הרוחב לא היה 20 אמה.
על ר"י (רק לשיטת רב שלמד מהאולם) – (ב: שליש עליון)
- 3.הרי הפסוק על ההיכל?
- a.קדושת ההיכל והאולם אחת היא, ממילא זה כאילו כתוב גם פתח האולם.
- b.יש שני פסוקים "פתח הבית" + "אולם הבית", מכאן שפתח הבית = פתח האולם.
- 4.למה לא מאפשר גם רחב מ10 אמות? (20, כמו באולם)
תשובה – אכן מאפשר. - 5.למה לא מגביל את הגובה ב40?
אכן מגביל.
קשה מברייתות אלו:
a. עד 100. תשובה – גוזמה.
b. עד 40-50. קשה.
על רבנן (ב: שליש תחתון)
- 6.שפתח יצריך דלתות כמו בהיכל?
הדלתות רק לצניעות. - 7.מניין שבצורת הפתח אפשר גם רחב מ-10? (הרי בהיכל היתה צורת הפתח).
אכן צורת הפתח לא מועילה.
- 8.מניין שאמלתרא מועילה שיהיה גבוה מ-20? (הרי בהיכל היתה אמלתרא)
והרי רב עצמו אמר שאמלתרא מועילה?
אכן לרב אמלתרא לא מועילה, וזה לא רב אלא ברייתא של רב חמא.
ואמנם קשה על רב מהברייתא, אך לרב יש ברייתא אחרת שעליו הסתמך, כך שזו מחלוקת תנאים.
[הרחבה על האמלתרא:
- 1.(ג. שורה 3) משנה במידות – חמש אמלתראות היו זו על גבי זו.
ואמנם מדובר שם על האולם, אך "תבנית היכל כתבנית אולם". - 2.(ג. שליש תחתון) מה זה אמלתרא?
רב חמא – קיני.
רב דימי – גם פסקי דארזא (1. כי ארוכים (דחייה – גם הסכך ארוך...). 2. כי חשובים ויש להם "קול").
(ג. שליש עליון)
B. שיטת ההיכר (רב נחמן בי"צ)
קושיות:
- 1.מה עם הברייתא הנ"ל?
ההשוואה להיכל אינה המקור אלא סימנא בעלמא כדי שנזכור. - 2.למה נחלקו גם כאן וגם בסוכה?
כי כאן (שמהלך) יותר סביר לומר כרבנן, ושם (שיושב) יותר סביר לומר כר"י, ולכן צריך להשמיע שנחלקו בשניהם.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.









