ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פתיחת חודש אלול. קול השופר נשמע ברמה בבתי הכנסת מרטיט את הלבבות, מזכיר את הצורך והחובה לחזור בתשובה. אולם נשאלת השאלה - מה היחס שלנו אל עוברי עבירה שאינם שותפים בתהליך החזרה בתשובה איתנו?
"קרם לחוט"
הרב יצחק הלוי שליט"א, רב היישוב קרני שומרון
בשאלה זו אנו מתחבטים בשני צדדים: במיקרו, במסגרת המשפחה המצומצמת: בן, בת, אח, אחות. ובמקרו: עם-ישראל.
נראה שמילת הקסם לפתרון הבעיה היא: 'קרם לחוט' , ונבאר. שמעתי בהתרגשות, מחברה בישוב על אחיה, שהוא כבר אב לשניים, שסוף-סוף קיים בשבוע שעבר חתונה יהודית, כדת משה וישראל. לעניות דעתי, הגורם לכך הוא עובדת הקשר הטוב של אותו אח עם המשפחה. בדרך כלל, אנחנו משתמשים בקרם לחות לשמירה על עור הפנים. גם ה'קרם לחוט' שומר על אור הפנים עם בן, בת, אח, אחות. צריך לשמן את אותו חוט ולשמר אותו. הניסיון מלמד, כי הקשר המיוחד הזה אף מניב תוצאות חיוביות. הקשר החם, האוהב, המחבק ומלטף שומר על גמישות החוט הדק, המחבר בין הבן, הבת לבין המשפחה.
יש אצלנו מספר דוגמאות בישוב של בנים/ות, שחזרו/חוזרים אל המקורות לפני/אחרי הנישואין. ואני זוקף את ההצלחה לקשר המיוחד, שהמשיכו ההורים לקיים עם אותם ילדים.
הרמב"ן (במדבר ט"ו) מבאר שאדם נחשב כשוגג, אם הוא חושב, שזמנן של מצוות התורה עבר. לדאבון לבנו, רוב אלו שעדיין, אינם מוגדרים כשומרי תורה ומצוות הם כאלה הסבורים, לתומם, כי שזמנן של מצוות התורה עבר, חלילה, וכי היא איננה רלוונטית עוד. אנשים כאלה מוגדרים 'שוגגניקים', שיש מצווה לקרבם.
החזון איש (יו"ד ב') כתב: "ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה כמה שידינו מגעת". ובהלכות שביעית (י"ב ה') כתב: "וחייבים אנחנו להחיותם ולהיטיב עמם, וכל שכן, שלא להרבות שנאה ותחרות בינינו וביניהם ועוברים על "לא תשנא" ועוד כמה לאוים שאין איסורם קל מאיסור זה שאנו באים להציל אותם ממנו". ובאבן העזר (קי"ח ו') מביא בשם המהרי"ל שמצוה לאהוב את הרשעים מהטעם שהם בבחינת "תינוקות שנשבו".
אשר על-כן, היום המצווה היא להשתדל לרתק אותם אלינו בעבותות של אהבה בתקווה, שהמאור שבה יחזירם למוטב. וכמובן, לא מתוך כניעה, לא מתוך חנופה ולא מתוך התייפייפות. אדרבה, מתוך עמידה כנה ואיתנה בצדקת דרכנו נמשוך אותם אלינו.
לעשות הכול כדי לקרב
הרב יעקב שמעון שליט"א, ראש מוסדות "נחלת צבי"
בפתח דברי ברצוני לציין כי כדברי מו"ר הרצי"ה קוק: "אין חינוך בשלשות", ולכל אדם ולכל מחלה יחס ותרופה שונים, ודבריי הם רק חומר למחשבה לעורר ולהתעורר, מתוך מעט מניסיוני עם אלפי בני נוער מרמות שונות ובעלי תשובה מסוגים שונים.
הרמב"ם (הלכות ממרים ג') כותב על בני הקראים שהם כאנוסים ואף-על-פי ששומעים ורואים את היהודים הרי הם כאנוסים שגדלו על טעות: "לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה".
לחידודן של דברים מביא החזון איש (יו"ד ב') בשם המהרי"ל שבזמן הזה: "מצוה לאהוב את הרשעים כי אצלנו הם קודם תוכחה שאין אנו יודעים להוכיח ודיינין להן כאנוסים דאין רשאים לשנוא את הרשעים אלא לאחר שאין מקבלים תוכחה".
וכן מובא בחסד לאברהם לר' אברהם אזולאי, סבו של החיד"א, (מעין שלישי, נהר י"ד) שכל מי שנמצא בארץ נקרא צדיק ואף-על-פי שלפי מעשיו נראה כרשע. וכותב בסוף ספרו: "ואפילו הרשעים יאהב אותם בלבו. ובמה יאהב אותם בהיותו מזכיר במחשבתו טובה שבהם, ויכסה מומם ואל יסתכל בכעורם אלא במידות טובות שבהם". והדברים עמוקים ומובאים בהרחבה במקורות שונים כשל"ה, ר' יהונתן אייבשיץ (ב'יערות דבש'), קדושת לוי ועוד.
מהאמור לעיל ודאי שעלינו לעשות הכול לאהוב ולקרב (בסוד יצחק ועשו) את אלו שנראים כרשעים ופושעים אם במשפחתנו או כמורים או ידידים, במיוחד בדורנו שחשוף לכל מרעין בישין אפשריים.
כחומר למחשבה ובירור נוקב אצטט מספרו של הרב חרל"פ (מי מרום, פרק כ"ו): " מי שמוצא חסרונות אצל אחרים עליו לפשפש במעשיו ומידותיו, אולי הוא עצמו במידותיו הרעות גורם לכל זה. מכאן הערבוביא הגדולה שבאחרית הימים והניגודים המרובים שבין אחד לחברו. שכל אחד מאשים את השני ומוצא בו חסרונות ולקויים שונים, ובל ישימו לב ובל ידעו שכל החסרונות שהאחד מוצא אצל השני, הרי הוא עצמו הגורם לכך, ובמקום לפשפש במעשים ולתקן המידות... באים הם בתלונות וצעקות ונדמה להם שעל ידי זה הם קונים את השלמות... לו ידעו להעסיק את כל שכלם ותבונתם ברוממות הטוב לשלול מעצמם כל מיני כעס וקפידה... הרי אז לא היתה שום כפירה בעולם".
נדמה לי כי כאנשים האוחזים בהגה החינוך עלינו להפנים בעומק נשמתנו את הדברים, ובזה יתקיים בנו "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". יודע אני שהדברים לא קלים אך "ישמע חכם ויוסף לקח".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
