ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב אברהם וסרמן שליט"א - רב קהילה בגבעתיים ור"מ בישיבת ההסדר רמת גן
המשותף לכל האורחים שאנו מזמינים בסוכות הוא מקצועם - רועים. לכאורה פרט שולי וזניח, אך נראה שאין זה מקרה. החמלה על בעלי חיים מיוחדת לרועים אלה, שלפי המדרש נבחרו משום מסירותם לצאנם.
בסדר ההזמנה הנהוג על פי האר"י, ולפיו משה הוא האורח הרביעי, יש טעם גדול, שהרי היום הרביעי הוא אמצעיתו של חג ופנימיותו. משה מכונה "רעיא מהימנא", על שדאג לכל צרכיהם הגשמים והרוחניים ישראל במדבר ארבעים שנה. אף היה מוכן למסור נפשו עליהם: "ועתה אם תישא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת"! הוא גם האיש שביטא את הציפייה האלקית ממנהיג ישראל: "שאהו בחיקך כאשר ישא האומן את היונק על האדמה".
לא לחינם באה הביקורת בפי הנביאים על מנהיגי ישראל בכינוי "רועים", וכך מתאר יחזקאל (פרק ל"ד) מה היו צריכים לעשות רועי ישראל וכיצד הם נוהגים בפועל. בין משפטיו של הנביא כדאי לנסות ולהמחיש אל מי בדורנו היה מתכוון בדברי ביקורתו: "בן אדם הינבא על רועי ישראל ואמרת אליהם לרועים כה אמר ה' אלקים, הוי רועי ישראל אשר היו רועים אותם", וברש"י שם: "את עצמן היו מענגין מממון חבריהם אשר תחתיהם", כלומר לשכות מפוארות, רכבים חדישים, הארנק פתוח והיד מפזרת.
הלא את הצאן צריכים לרעות הרועים! אבל בפועל: "את החֵלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הבריאה תזבחו, הצאן לא תרעו" - את שכבות המצוקה לא חיזקתם, ואת החולה לא ריפאתם, אלא בחזקה רדיתם בהם והטלתם מסים על שכבות חלשות. "ואין דורש ואין מבקש... כה אמר ה' אלקים הנני אל הרועים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאני ולא ירעו עוד הרועים אותם" - וברש"י: "את עצמם", מבשר לנו הנביא כי השחיתות הזו לא תמשך לעולם: "והצלתי צאני מפיהם ולא תהיין להם לאכלה", עד שובו של משיח בן דוד שירעה אותנו בהגינות ובחמלה.
השדכנים
הרב אייל יעקובוביץ' שליט"א, ראש ישיבת ההסדר צפת
פעם אמר הבעש"ט לחסידיו : אראה לכם דבר חידוש ובתנאי שמבטיחים אתם בשום פנים ואופן לא לצחוק. קיבלו זאת עליהם התלמידים. הוציא הבעש"ט ספר תורה מההיכל וקרא: 'לברכת התורה יעמוד כבוד קדושת הכהן הגדול אהרון בן עמרם הכהן', השתוממו החסידים והנה נכנס לבית המדרש יהודי הדור פנים וזקנו יורד לו על מידותיו. לבוש היה בבגדי זהב וכולו הוד והדר. הליטו התלמידים פניהם בידיהם ושמעו את אהרון הכהן מברך על התורה. ללוי העלה הבעש"ט את משה רבנו לאחר מכן את אברהם, יצחק ויעקב. לשישי עלה לתורה יוסף הצדיק, יפה תואר ויפה מראה. לשביעי, אחרון, קרא הבעש"ט בקול חגיגי במיוחד: 'יעמוד מלכא משיחא דוד בן ישי מלך ישראל'. והנה נכנס לחדר דוד המלך מפזז ומכרכר בכל עוז. הוציא מפיו קולות מצחיקים של שמחה פורצת גבולות ופניו קרנו באדמוניות. לא יכלו התלמידים להתאפק ופרצו בצחוק. ספק הבעש"ט כפיו וקרא: 'הלא הבטחתם לי!', ונעלמו כל הקרואים ואינם.
חודש תשרי הוא חודש של אהבה, ראש השנה הוא יום האירוסין בין ישראל לאביהם שבשמים. זהו יום של כריתת ברית, זיכרון לאהבת הקדמונים. ימי התשובה שלאחר ראש השנה הם ימי ההכנה לחתונה הגדולה: "ביום חתונתו זה יום הכיפורים". ביום הכיפורים עצמו, עומדים אנו לפני ה' כשני הכרובים אשר פניהם איש אל אחיו ורוקמים יחדיו את החלומות המשותפים להקמת הבית. אמירת הוידוי היא קבלת החלטות כיצד אמורים יהיו להתנהל חיינו, ואמירת י"ג מידות היא הבעת אמון ואהבה. עד לתפילת הנעילה, חתימת היום הגדול. בנעילה, ננעלת הדלת עלינו ועל ה' ואנו נותרים איתו באינטימיות מעולפת סוד. זהו חדר הייחוד הגדול. בחדר הייחוד מזמין אותנו הקב"ה לביתו, לחסות בצילו, בצל השכינה. שבעת ימי החג שלנו בסוכה, הם בעצם ימי ה'שבע ברכות'.
בכל יום מתקיימת בסוכה סעודת מצוה חדשה. ואולם, בדיוק כמו שאין סעודת שבע ברכות בלי 'פנים חדשות', כך גם בסוכה, כדי לחדש בשמחת סעודת המצוה, אנו מזמינים בכל יום אורח חדש. כמובן, שהאורחים הכי טבעיים לשמוח ולשמח בסעודות אלו, יהיו שבעת הרועים שלנו. ה'שדכנים' הגדולים בינינו לבין אבינו שבשמים. הם בנו את היסודות המוצקים לקשר הזה והם השמחים הראשיים מחתונה זו.
יום שמיני עצרת הוא כבר יום הייחוד הגמור בינינו לבין ה' יתברך. ייחוד המתגלה בתורה המגיעה מלמעלה ומתחדשת מלמטה. חיבוק ונישוק התורה הוא ממש 'חיבוק המלך בלבושיו', כלשונו של 'בעל התניא' וכל ישראל שווים באהבה זו.
צחוקם של תלמידי הבעש"ט ביטא כנראה חוסר יכולת לספוג עדיין הארות גבוהות של משיח. אנו, כתיקון לכך, נשתדל להאמין באמונה שלמה ותמה, שמדרגות עליונות אלו, המתגלות עלינו בחודש האהבה והשמחה, אכן מציאות אמיתית הן. כך גם נזכה שברכת האושפיזין הקדושים תשרה בסוכתנו, אמן כן יהי רצון. חג שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
