ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב אברהם וסרמן שליט"א - רב קהילה בגבעתיים ור"מ בישיבת ההסדר רמת גן
המשותף לכל האורחים שאנו מזמינים בסוכות הוא מקצועם - רועים. לכאורה פרט שולי וזניח, אך נראה שאין זה מקרה. החמלה על בעלי חיים מיוחדת לרועים אלה, שלפי המדרש נבחרו משום מסירותם לצאנם.
בסדר ההזמנה הנהוג על פי האר"י, ולפיו משה הוא האורח הרביעי, יש טעם גדול, שהרי היום הרביעי הוא אמצעיתו של חג ופנימיותו. משה מכונה "רעיא מהימנא", על שדאג לכל צרכיהם הגשמים והרוחניים ישראל במדבר ארבעים שנה. אף היה מוכן למסור נפשו עליהם: "ועתה אם תישא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת"! הוא גם האיש שביטא את הציפייה האלקית ממנהיג ישראל: "שאהו בחיקך כאשר ישא האומן את היונק על האדמה".
לא לחינם באה הביקורת בפי הנביאים על מנהיגי ישראל בכינוי "רועים", וכך מתאר יחזקאל (פרק ל"ד) מה היו צריכים לעשות רועי ישראל וכיצד הם נוהגים בפועל. בין משפטיו של הנביא כדאי לנסות ולהמחיש אל מי בדורנו היה מתכוון בדברי ביקורתו: "בן אדם הינבא על רועי ישראל ואמרת אליהם לרועים כה אמר ה' אלקים, הוי רועי ישראל אשר היו רועים אותם", וברש"י שם: "את עצמן היו מענגין מממון חבריהם אשר תחתיהם", כלומר לשכות מפוארות, רכבים חדישים, הארנק פתוח והיד מפזרת.
הלא את הצאן צריכים לרעות הרועים! אבל בפועל: "את החֵלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הבריאה תזבחו, הצאן לא תרעו" - את שכבות המצוקה לא חיזקתם, ואת החולה לא ריפאתם, אלא בחזקה רדיתם בהם והטלתם מסים על שכבות חלשות. "ואין דורש ואין מבקש... כה אמר ה' אלקים הנני אל הרועים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאני ולא ירעו עוד הרועים אותם" - וברש"י: "את עצמם", מבשר לנו הנביא כי השחיתות הזו לא תמשך לעולם: "והצלתי צאני מפיהם ולא תהיין להם לאכלה", עד שובו של משיח בן דוד שירעה אותנו בהגינות ובחמלה.
השדכנים
הרב אייל יעקובוביץ' שליט"א, ראש ישיבת ההסדר צפת
פעם אמר הבעש"ט לחסידיו : אראה לכם דבר חידוש ובתנאי שמבטיחים אתם בשום פנים ואופן לא לצחוק. קיבלו זאת עליהם התלמידים. הוציא הבעש"ט ספר תורה מההיכל וקרא: 'לברכת התורה יעמוד כבוד קדושת הכהן הגדול אהרון בן עמרם הכהן', השתוממו החסידים והנה נכנס לבית המדרש יהודי הדור פנים וזקנו יורד לו על מידותיו. לבוש היה בבגדי זהב וכולו הוד והדר. הליטו התלמידים פניהם בידיהם ושמעו את אהרון הכהן מברך על התורה. ללוי העלה הבעש"ט את משה רבנו לאחר מכן את אברהם, יצחק ויעקב. לשישי עלה לתורה יוסף הצדיק, יפה תואר ויפה מראה. לשביעי, אחרון, קרא הבעש"ט בקול חגיגי במיוחד: 'יעמוד מלכא משיחא דוד בן ישי מלך ישראל'. והנה נכנס לחדר דוד המלך מפזז ומכרכר בכל עוז. הוציא מפיו קולות מצחיקים של שמחה פורצת גבולות ופניו קרנו באדמוניות. לא יכלו התלמידים להתאפק ופרצו בצחוק. ספק הבעש"ט כפיו וקרא: 'הלא הבטחתם לי!', ונעלמו כל הקרואים ואינם.
חודש תשרי הוא חודש של אהבה, ראש השנה הוא יום האירוסין בין ישראל לאביהם שבשמים. זהו יום של כריתת ברית, זיכרון לאהבת הקדמונים. ימי התשובה שלאחר ראש השנה הם ימי ההכנה לחתונה הגדולה: "ביום חתונתו זה יום הכיפורים". ביום הכיפורים עצמו, עומדים אנו לפני ה' כשני הכרובים אשר פניהם איש אל אחיו ורוקמים יחדיו את החלומות המשותפים להקמת הבית. אמירת הוידוי היא קבלת החלטות כיצד אמורים יהיו להתנהל חיינו, ואמירת י"ג מידות היא הבעת אמון ואהבה. עד לתפילת הנעילה, חתימת היום הגדול. בנעילה, ננעלת הדלת עלינו ועל ה' ואנו נותרים איתו באינטימיות מעולפת סוד. זהו חדר הייחוד הגדול. בחדר הייחוד מזמין אותנו הקב"ה לביתו, לחסות בצילו, בצל השכינה. שבעת ימי החג שלנו בסוכה, הם בעצם ימי ה'שבע ברכות'.
בכל יום מתקיימת בסוכה סעודת מצוה חדשה. ואולם, בדיוק כמו שאין סעודת שבע ברכות בלי 'פנים חדשות', כך גם בסוכה, כדי לחדש בשמחת סעודת המצוה, אנו מזמינים בכל יום אורח חדש. כמובן, שהאורחים הכי טבעיים לשמוח ולשמח בסעודות אלו, יהיו שבעת הרועים שלנו. ה'שדכנים' הגדולים בינינו לבין אבינו שבשמים. הם בנו את היסודות המוצקים לקשר הזה והם השמחים הראשיים מחתונה זו.
יום שמיני עצרת הוא כבר יום הייחוד הגמור בינינו לבין ה' יתברך. ייחוד המתגלה בתורה המגיעה מלמעלה ומתחדשת מלמטה. חיבוק ונישוק התורה הוא ממש 'חיבוק המלך בלבושיו', כלשונו של 'בעל התניא' וכל ישראל שווים באהבה זו.
צחוקם של תלמידי הבעש"ט ביטא כנראה חוסר יכולת לספוג עדיין הארות גבוהות של משיח. אנו, כתיקון לכך, נשתדל להאמין באמונה שלמה ותמה, שמדרגות עליונות אלו, המתגלות עלינו בחודש האהבה והשמחה, אכן מציאות אמיתית הן. כך גם נזכה שברכת האושפיזין הקדושים תשרה בסוכתנו, אמן כן יהי רצון. חג שמח!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








