ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
הנתונים עגומים. השנה החולפת הייתה החמישית ברציפות שבה כמות הגשמים נמוכה מהממוצע, חקלאים נאלצו לייבש מטעי פרי, לאחר שלכנרת נכנסה השנה רק כחצי מכמות המים הממוצעת. עקב הבצורת המתמשכת, תעסוק ה"במה" השבוע, בנדרש מאיתנו בחג הסוכות, בו "נידונים על המים", כדי שהשנה הקרובה תהיה "לברכה ולא לקללה, לשובע ולא לרזון".
אחדות בתפילת הגשם!
הרב אלחנן בן-נון שליט"א - רב הישוב שילה וראש ישיבת "בית אורות"
ההשגחה על ארץ ישראל מופיעה דרך "מטר השמים" - "ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה מים, ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה" (דברים י"א), זו העין הא-לקית. אין צורך לדלות ולהשקות כארץ מצרים, אלא צריך לצפות, ולהתפלל כל שנה לירידת הגשמים. אומות העולם אינן זקוקות לתפילה, אבל ישראל צריכים לחיות בבחינה מתמדת של מצבם הרוחני.
בסוכות מובלטת עבודת ד' בשמחה מיוחדת ובמים. "נסכו מים לפני בחג שיתברכו גשמי שנה", "נדונין על המים" (ראש השנה א', ב'), ואפילו נענוע הלולב הוא "לעצור רוחות וטללים רעים". המדד לקבלת תפילותינו היה הגשם, ובעת בצורת נקבעו שלוש עשרה תעניות, ואם היה חשש שלא יהיה מים לשתות, היו ממשיכים בתעניות אפילו בקיץ עד שירדו גשמים. יש יכולת בתפילת העם כולו להוריד גשמים רבים אפילו בקיץ. זוהי שליטה על הטבע הא-לקי, שנמסרה לידינו.
ונשאלת השאלה - האם אנו ערים מספיק לאיתות הא-לקי אלינו בהתמשכות השנים השחונות? האם אנו צריכים "היטל בצורת" ממשלתי, או יבוש דשאים לשם כך? מה הבעיה בהתנהגותנו, הלוא אנו כל הזמן מתפללים על הגשם!
בבצורת שהייתה בשנת תשל"ט נשאל הרב גורן זצ"ל, מדוע אין גוזרים תענית צבור על כולם, וענה: 'רק המיעוט יתענה, ויהיה זה קטרוג במקום זכות'.
בבצורת בשנה שעברה, התענו החקלאים באזור שילה תענית מיוחדת, ובסיומה החליטו להפיץ באינטרנט תפילת תחנונים מה', ובה קבלת מעשים טובים, עליה נתבקשו לחתום חקלאים מכל החוגים. יומיים לאחר שהחלו במסע ההחתמה ירדו גשמים שהצילו את מטעי הגליל בסוף החורף. איש לא היה מאחורי הפרגוד לדעת מה היה משקלה של הבקשה, אבל המעשה הנדרש מאיתנו, על-פי דברי רבותינו ברור - לאחד את כל העם בתפילה!
להרגיש את המצוקה הגדולה
הרב ישי סמואל שליט"א - רב המושב יונתן ור"מ בישיבת הגולן
לאחרונה שמעתי שיחה באחת מרשתות השידור, בה ראיינו מומחה בתחום המים בישראל. בשיחה טען המומחה, כי בקרוב בעיות המים של ישראל יצטמצמו, בגלל שמדינת ישראל נכנסת לעידן של התפלת מי ים, וכבר בעתיד הקרוב מאוד, יותר מחצי מתצרוכת המים הביתית תסופק ממים מותפלים.
אמירות הרגעה מעין אלו מראות את הניתוק הגדול שיש בציבור, בין המציאות הכואבת של חוסר מים מתמשך, לבין ההבנה שחוסר זה מושפע באופן ישיר ממעשיהם של בני האדם.
במדינת ישראל של היום, רק מעטים מאוד מרגישים באופן מיידי את חוסר המים, והם ציבור החקלאים. רוב הציבור העירוני לא היה מודע כלל לנושא, אלמלא תעמולה תקשורתית המזהירה מפני בזבוז מים , ורוב הציבור לא היה מודע לחשיבות הגדולה של החיסכון במים, ללא הקנסות המאיימים.
אנו כציבור אמוני, יודעים ומבינים את הנאמר מפורשות בתורה לגבי ארץ ישראל - "למטר השמים תשתה מים, ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה" (דברים י"א), אנו מבינים היטב שגשם הניתן לנו, הוא מתנת שמים שניתנת לנו בחסדו הגדול, ולכן חובת ההודאה על הגשמים חשובה כל כך.
בחורף אשתקד מצב הגשמים בגולן היה רע מאוד, וכבר דיברו במשקים רבים על עקירת עצים רבים בגלל חוסר מים. ולפתע נפתחו אוצרות השמים ושפע רב ירד לנו ומילא את מאגרי המים, וב"ה לא נזקקו לעקור עצים ואף ניטעו חדשים. לא רבים יודעים כי בגולן התארגנה תפילת הודיה על הגשם על-ידי חקלאים שאינם שומרי תורה ומצוות, גם הם הרגישו צורך להודות.
לפני מספר שנים התבקשתי להיות חזן בתפילת מוסף של שבת, באחת משבתות החורף בהם מברכים את החודש. לאחר התפילה ניגש אלי אחד מהמתפללים שאינו מכירני ושאל: "האם אתה מושבניק"? שאלתי אותו: "מניין אתה יודע", והוא ענה: "שמתי לב כיצד אמרת את תפילת "גשמים בעיתם".
כך גם בחג הסוכות, כשאנו נוטלים את ארבעת המינים ומתפללים באמירת הושענות על ירידת הגשמים, חובה על כולם להרגיש באמת את המצוקה הגדולה, ולפנות לריבון העולם בבקשה שיחוס על ארצנו. עלינו גם לקבל על עצמנו, לנסות לחבר את עם ישראל לאביהם שבשמים, כדי שנוכל לקבל גשם, בזכות ולא בחסד.
לחבר ארץ ושמים
הרב אברהם יעקב שרייבר שליט"א - רב היישוב כפר דרום תובב"א
"בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון... ובחג נידונין על המים" (ראש השנה א', ב'). הרמב"ן (בדרשתו לראש השנה) מקשה על סתירה לכאורה בדברי המשנה: מתי אם כן נידון האדם על המים? האם בראש השנה שבו כל באי עולם נידונים על כל צרכיהם בעולם הזה, וגם על המים שיזכה להם בשנה הקרובה, או בחג הסוכות שבו אמרה המשנה במפורש שנידונים על המים?
מתרץ הרמב"ן כי העולם כולו נידון על המים בחג הסוכות, אך מה מתוך כך יהיה החלק הפרטי של כל אחד, נידון כל אדם בראש השנה. יש גם בכך ללמדנו משהו על אופיו של חג הסוכות, שהוא חג כללי. לאחר שעברנו את ימי הדין והמשפט, לאחר שהאדם מפשפש במעשיו ועומד מזוכך בימי התשובה, הרחמים והסליחות, אנו מגיעים לחג הסוכות שבו הנושא הוא - העולם כולו, האנושות כולה, בפַּרֵי החג הקרבים כנגד אומות העולם, וההוויה והמציאות בכללה הבאה לידי ביטוי בארבעת המינים ובסוכה - צל השכינה, וגם בכך שבחג זה העולם נידון על המים. בחג הסוכות הכול מתרומם ושב אל מקורו.
מרן הראי"ה קוק זצ"ל מלמדנו בכמה מקומות בספרו עין אי"ה, שהגשם הוא המחבר בין שמים וארץ, ומה שהתורה תלתה את ירידת הגשם בארץ ישראל בתיקון דרכינו ובמוסריות שלנו, בא ללמדנו מהו המבחן לירידת הגשמים - האם אנו מצליחים לרומם את הארץ ולקשור אותה בעבותות חזקות לשמים, לצדק האלקי שצריך להתגלות בעולם.
עצירת הגשמים לא-עלינו, מלמדת אותנו שיש מרחק בין השמים והארץ, ואין במעשי ידינו די כדי לחברם. ואם יאמר האומר, גם ללא הגשם נוכל להסתדר, אולי זה רק מותרות... הנה הכין בורא עולם תשובתו בצידו: המים הם קיום העולם, הם המחיים את העולם, והם גם הדבר היסודי והבראשיתי ביותר: "ורוח אלקים מרחפת על פני המים", ללא הגשם, ללא חיבור נכון של שמים וארץ, אין קיום לעולם, ולא לחינם אמרו חז"ל "אין מים אלא תורה".
בתחילתה של שנת תש"ע, שנה שאנו מצפים בה לתשועת ישראל והעולם כולו, נקיים את מצוות החג בשמחה ובדיצה, נתפלל בנענועינו את הלולב ומיניו לבטל טללים רעים ולעצור רוחות קשות בגילויים הפיזי וגם הרוחני, ובעז"ה נזכה לעשות כאומה וכיחידים את הנדרש לירידת הגשמים, לבנין בית המקדש ולתיקון העולם כולו. מועדים לשמחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
