ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- ביטחון בה'
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
נחמן: "אחי, מה העניינים? אתה נראה לי מודאג. עזוב אותך, כל מה שה' עושה הכל לטובה. תאמין לי שלמה , בעזרת ה' הכל יהיה טוב, חבל שאתה הורס לעצמך את הבריאות. קצת ביטחון, קצת אמונה..."
שלמה: "צדיק, קל לדבר - קשה ליישם. כשאתה חושש - אינך דואג? תן לי עצה - איך בוטחים בה' ומפסיקים לדאוג"?
שלמה: "צדיק, קל לדבר - קשה ליישם. כשאתה חושש - אינך דואג? תן לי עצה - איך בוטחים בה' ומפסיקים לדאוג"?
להרוויח מהאמונה
1. הרב שמואל יניב שליט"א - גבעת שמואל
הדאגה היא הדבר הטבעי ביותר, שיש לאדם הרציני, שכן אדם צריך להסתכל על העתיד ולהתכונן אליו - "איזהו חכם? הרואה את הנולד". אדם צריך לחשוב - כיצד יתפרנס, כיצד ימצא זיווג, איך עם ישראל ישרוד בין שבעים זאבים, וכיצד ימלא את משימתו. כל אחת מהדוגמאות שציינו דיה לגרום לחששות וחרדות רבים, וכך כשאדם, דרך משל, מפוטר מעבודתו הוא חושש שמא לא ימצא עבודה אחרת, והדבר גורם לו לקיפאון.
לב הפיתרון לתופעת הדאגה מצוי ב - אמונה . זהו הרווח הגדול ביותר שאנו מקבלים מעולם האמונה. מי שיודע שה' משגיח על האדם, ונותן לכל אדם כפי ייעודו, הרי הוא שמח בחלקו, וכשהוא, למשל, מחפש אישה, הוא לא יחפש את המושלמת ביותר כי אם את המתאימה לו.
אדם שחי בעולם האמונה יש לו שקט נפשי. הוא יודע שה' לא תובע ממנו יותר משהוא יכול וצריך, וה' נותן לו שכר לפי מאמציו. יודע הוא, ש"אין אדם נוקף אצבעו מלמטה, אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה" (חולין ז:), ונפשו שמחה בכך. אדם כזה מצוי תמיד ליד הידיד הטוב ביותר שיש לו - ה' הטוב, הנאמן והרחמן, ומה לו כי ילין?
אדם כזה יודע, שכל מה שה' עושה הכל לטובה. יכול אני להעיד על עצמי (ואינני אדם צעיר), שאכן למרבה הפלא, כל מאורע בחיי שחשבתי שהוא בדיעבד התברר לבסוף כמאורע לכתחילה, וסתם דאגתי. כאשר פיטרו אותי, למעשה - בעטו אותי כלפי מעלה. כפי שאמר ה'חפץ חיים': כתוב בפסוק - "רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו". הרי בפועל גם לצדיק יש כאבים ולא רק לרשע, אולם מי שבוטח בה', הרי הכאבים הופכים אצלו לחסדים, יודע הוא שה' הוא אוהבו הגדול המעניק לו רק מטובו וחסדו.
אדם שקשה לו רגשית להפנים את העקרונות עליהם דיברנו, יכול לנסות עצה נוספת - עליו לדמיין את הגרוע ביותר. דמיון זה ילמדו, שהשד לא נורא כל כך . למשל פיטורין בעבודה - מקסימום תעבוד תמורת משכורת של 4000 ₪ במקום 7000 ₪, עבודה כזו כל אחד יכול להשיג, וחשוב שנזכור שבסכום כזה כל אחד יכול להסתדר, שהרי הסבים שלנו הרוויחו הרבה פחות.
הביטחון הוא הדבר הנפלא ביותר שיש לאדם. וכך אמר ר' אריה לוין: במלה 'דאגה' מצויות כל האותיות הראשונות בסדר האלף בית, מלבד האות - ב', ללמדך שמי שיש לו ב' - ביטחון, אין לו דאגה.
דורון תפילה ומלחמה ועוד תפילה
2. הרב מרדכי נגארי שליט"א - רב העיר מעלה אדומים
חייו של האדם מלאים באופן טבעי בדאגה. הדאגה מלווה את חיינו עוד מימי ילדותינו הראשונים. כבר באותם ימים דאגנו להצלחה בחברה, בלימודים, בכל שאר תחומי החיים ואף בתוך המשפחה. בהמשך ככל שהמטלות על האדם גדולות יותר ומרובות כך גם גדלה הדאגה - המבוגר דואג לצורכי פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו, בהמשך כאשר האדם מתקרב לגיל העמידה וגיל הזקנה מתווספות לו גם דאגות של בריאות. בארצנו הקדושה מתווספות לכל הדאגות השגרתיות הפרטיות גם דאגות כלל ישראליות: הביטחון, שלמות החברה, שלמות היהדות ואופייה היהודי של המדינה ועוד ועוד.
ככל שהאדם מאזין וקשוב יותר לחדשות ולכותרות בעיתונים, הוא נעשה יותר ויותר מודאג עד כדי לחצים בלב, לחץ דם גבוה ובעיות בריאות, 'לא עלינו'.
גם יעקב אבינו בשעה שחזר מחרן לארץ ישראל היה מאוד מודאג מכוונותיו הרעות של עשיו ההולך לקראתו וארבע מאות איש עימו, כפי שכתוב במפורש בתורה: "ויירא יעקב מאוד ויצר לו" (בראשית ל"ב ח').
אולם דווקא בשעה קשה זו, לימדנו אבי האומה כלי התמודדות עם דאגות: דורון, תפילה ומלחמה. דהיינו, מחד - אין לאדם להזניח את ההשתדלות הכלולה ב'דורון ובמלחמה': הכנת הצבא, הסברה, לחץ על דעת הקהל, שליחת מתנות ודורון במטרה להשפיע, השקעה בלימודים ובבחינות המזכות את האדם בתעודות הסמכה בכל תחומי החיים, הליכה לרופאים, התעמלות ועוד.
אולם כל זה איננו שווה ללא תפילה!! בעת צרה אנו צריכים להישען בעיקר על ריבונו של עולם. עלינו לדבר איתו, להתקרב אליו ולשמוח עימו (עימו יתברך - כדרך שיטתו של ר' נחמן מברסלב), ולהשאיר את התוצאה בידיו יתברך! על האדם לעשות את המצוּוה עליו מלמטה, ולהשליך את יהבו על ה', שיעזור לו מלמעלה.
קניין מידת הביטחון
3. הרב חיים גרינשפן שליט"א - ר"מ בישיבת 'מאור טוביה' מצפה יריחו
א. לימדונו רבותינו דרכים לקניית מידת הביטחון:
בלימוד: הביטחון הוא הביטוי המעשי של האמונה (רמב"ן, רבינו בחיי, החזון אי"ש), ולכן ככל שמעמיקים בלימודי אמונה - מתחזקת האמונה ומתחזק אף הביטחון.
יש להתבונן בפרט בסוגיות הביטחון. התבוננות בפרקי תהילים העוסקים בביטחון מעמיקה את ההכרה כי "ה' שומרך ה' צילך על יד ימינך".
בדיבור: "לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך וה' צבאות עמנו משגב לנו אלוקי יעקב סלה" (ירושלמי ברכות ה' א') ועל כל כיוצא בזה כתב המ"ב (א', י"ג): "ואין בה באמירה אלא שיתבונן מה שהוא אומר ויכיר נפלאות ה'". כל התחזקות בתפילה על העתיד ובהודאה לשעבר מחזקת את ההכרה כי הכל מאיתו יתברך.
במעשה: "בטח בה' ועשה טוב" - "ר' חגי הופך: עשה טוב ובטח בה'" (ילקוט שמעוני תתצ"ב). הביטחון מתקיים עם התחזקות בעשיית הטוב (מלבי"ם), ובפרט כשעושים מצוות שמסייעות להשראת מידת הביטחון - כנתינת צדקה, הנובעת מההכרה "שאין הממון שלו אלא הפיקדון לעשות בו רצון המפקיד" (טור יו"ד רמ"ז).
ובשב ואל תעשה - להתרחק מחקירה אחר העתידות - אין צריך לומר מדרכים אסורות ומקלקלות, אלא אף מדרכים שלא נאסרו - "וההולך בתום ובוטח בה' - חסד יסובבנו" (רמ"א יו"ד קמ"ט ואו"ח תרס"ד א עפ"י רש"י דברים י"ח י"ג).
ב. יש לשאול איך הביטחון מבטל את הדאגה, והלא דווקא כאשר מתאמתת לאדם השגחת השי"ת - מתגברת היראה שמא ייענש על חטאיו, וממילא הדאגה שמא יארע לו רע?
התשובה נעוצה במחלוקת אם נכון לבטוח שה' יעשה לנו את הטוב לפי הסתכלותנו, או שאין לדעת מה ה' יעשה (אולי ח"ו יעשה דבר שבעינינו רע) וצריך רק להאמין שמה שה' יעשה זה באמת טוב - לדעת החזון איש טעות היא לחשוב שה' יעשה משהו מסויים, ועלינו רק להאמין שבראיה אלוקית שלמעלה מהשגתינו, מה שה' יעשה הוא לטובה, וממילא לא צריך לדאוג. אולם שיטת חב"ד ומגדולי תנועת המוסר (וכן משמע מספר העיקרים ד' מ"ז) שמכלל מידת הביטחון להאמין שה' יעשה הטוב בעינינו. עצם הכרה זו מרוממת את הבוטח ומחוללת טוב - "והבוטח בה' חסד יסובבנו". (אומנם יש להדגיש שיש כאן תקוות חסד, אך אין כאן בשום אופן ידיעה ודאית, ככתוב "חזק ונתחזק... וה' יעשה הטוב בעיניו"), ולפי שיטה זו בוודאי אסור לדאוג.
גם בהסתכלות על קשיי העבר "יהא רגיל אדם לומר כל דעביד רחמנא - לטב עביד". ונכון להתבונן ולגלות יד ה' בהשגחתו בעולמו, ובפרט בענייני הכלל, ומהכלל ילמד על הפרט. תמיד עלינו לשנן לעצמנו שאע"פ שהקב"ה נתן לאדם כוח וממשלה - מכל מקום הוא השליט העליון המנהל את עולמו, ואין בלתו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
