ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- ביטחון בה'
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
נחמן: "אחי, מה העניינים? אתה נראה לי מודאג. עזוב אותך, כל מה שה' עושה הכל לטובה. תאמין לי שלמה , בעזרת ה' הכל יהיה טוב, חבל שאתה הורס לעצמך את הבריאות. קצת ביטחון, קצת אמונה..."
שלמה: "צדיק, קל לדבר - קשה ליישם. כשאתה חושש - אינך דואג? תן לי עצה - איך בוטחים בה' ומפסיקים לדאוג"?
שלמה: "צדיק, קל לדבר - קשה ליישם. כשאתה חושש - אינך דואג? תן לי עצה - איך בוטחים בה' ומפסיקים לדאוג"?
להרוויח מהאמונה
1. הרב שמואל יניב שליט"א - גבעת שמואל
הדאגה היא הדבר הטבעי ביותר, שיש לאדם הרציני, שכן אדם צריך להסתכל על העתיד ולהתכונן אליו - "איזהו חכם? הרואה את הנולד". אדם צריך לחשוב - כיצד יתפרנס, כיצד ימצא זיווג, איך עם ישראל ישרוד בין שבעים זאבים, וכיצד ימלא את משימתו. כל אחת מהדוגמאות שציינו דיה לגרום לחששות וחרדות רבים, וכך כשאדם, דרך משל, מפוטר מעבודתו הוא חושש שמא לא ימצא עבודה אחרת, והדבר גורם לו לקיפאון.
לב הפיתרון לתופעת הדאגה מצוי ב - אמונה . זהו הרווח הגדול ביותר שאנו מקבלים מעולם האמונה. מי שיודע שה' משגיח על האדם, ונותן לכל אדם כפי ייעודו, הרי הוא שמח בחלקו, וכשהוא, למשל, מחפש אישה, הוא לא יחפש את המושלמת ביותר כי אם את המתאימה לו.
אדם שחי בעולם האמונה יש לו שקט נפשי. הוא יודע שה' לא תובע ממנו יותר משהוא יכול וצריך, וה' נותן לו שכר לפי מאמציו. יודע הוא, ש"אין אדם נוקף אצבעו מלמטה, אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה" (חולין ז:), ונפשו שמחה בכך. אדם כזה מצוי תמיד ליד הידיד הטוב ביותר שיש לו - ה' הטוב, הנאמן והרחמן, ומה לו כי ילין?
אדם כזה יודע, שכל מה שה' עושה הכל לטובה. יכול אני להעיד על עצמי (ואינני אדם צעיר), שאכן למרבה הפלא, כל מאורע בחיי שחשבתי שהוא בדיעבד התברר לבסוף כמאורע לכתחילה, וסתם דאגתי. כאשר פיטרו אותי, למעשה - בעטו אותי כלפי מעלה. כפי שאמר ה'חפץ חיים': כתוב בפסוק - "רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו". הרי בפועל גם לצדיק יש כאבים ולא רק לרשע, אולם מי שבוטח בה', הרי הכאבים הופכים אצלו לחסדים, יודע הוא שה' הוא אוהבו הגדול המעניק לו רק מטובו וחסדו.
אדם שקשה לו רגשית להפנים את העקרונות עליהם דיברנו, יכול לנסות עצה נוספת - עליו לדמיין את הגרוע ביותר. דמיון זה ילמדו, שהשד לא נורא כל כך . למשל פיטורין בעבודה - מקסימום תעבוד תמורת משכורת של 4000 ₪ במקום 7000 ₪, עבודה כזו כל אחד יכול להשיג, וחשוב שנזכור שבסכום כזה כל אחד יכול להסתדר, שהרי הסבים שלנו הרוויחו הרבה פחות.
הביטחון הוא הדבר הנפלא ביותר שיש לאדם. וכך אמר ר' אריה לוין: במלה 'דאגה' מצויות כל האותיות הראשונות בסדר האלף בית, מלבד האות - ב', ללמדך שמי שיש לו ב' - ביטחון, אין לו דאגה.
דורון תפילה ומלחמה ועוד תפילה
2. הרב מרדכי נגארי שליט"א - רב העיר מעלה אדומים
חייו של האדם מלאים באופן טבעי בדאגה. הדאגה מלווה את חיינו עוד מימי ילדותינו הראשונים. כבר באותם ימים דאגנו להצלחה בחברה, בלימודים, בכל שאר תחומי החיים ואף בתוך המשפחה. בהמשך ככל שהמטלות על האדם גדולות יותר ומרובות כך גם גדלה הדאגה - המבוגר דואג לצורכי פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו, בהמשך כאשר האדם מתקרב לגיל העמידה וגיל הזקנה מתווספות לו גם דאגות של בריאות. בארצנו הקדושה מתווספות לכל הדאגות השגרתיות הפרטיות גם דאגות כלל ישראליות: הביטחון, שלמות החברה, שלמות היהדות ואופייה היהודי של המדינה ועוד ועוד.
ככל שהאדם מאזין וקשוב יותר לחדשות ולכותרות בעיתונים, הוא נעשה יותר ויותר מודאג עד כדי לחצים בלב, לחץ דם גבוה ובעיות בריאות, 'לא עלינו'.
גם יעקב אבינו בשעה שחזר מחרן לארץ ישראל היה מאוד מודאג מכוונותיו הרעות של עשיו ההולך לקראתו וארבע מאות איש עימו, כפי שכתוב במפורש בתורה: "ויירא יעקב מאוד ויצר לו" (בראשית ל"ב ח').
אולם דווקא בשעה קשה זו, לימדנו אבי האומה כלי התמודדות עם דאגות: דורון, תפילה ומלחמה. דהיינו, מחד - אין לאדם להזניח את ההשתדלות הכלולה ב'דורון ובמלחמה': הכנת הצבא, הסברה, לחץ על דעת הקהל, שליחת מתנות ודורון במטרה להשפיע, השקעה בלימודים ובבחינות המזכות את האדם בתעודות הסמכה בכל תחומי החיים, הליכה לרופאים, התעמלות ועוד.
אולם כל זה איננו שווה ללא תפילה!! בעת צרה אנו צריכים להישען בעיקר על ריבונו של עולם. עלינו לדבר איתו, להתקרב אליו ולשמוח עימו (עימו יתברך - כדרך שיטתו של ר' נחמן מברסלב), ולהשאיר את התוצאה בידיו יתברך! על האדם לעשות את המצוּוה עליו מלמטה, ולהשליך את יהבו על ה', שיעזור לו מלמעלה.
קניין מידת הביטחון
3. הרב חיים גרינשפן שליט"א - ר"מ בישיבת 'מאור טוביה' מצפה יריחו
א. לימדונו רבותינו דרכים לקניית מידת הביטחון:
בלימוד: הביטחון הוא הביטוי המעשי של האמונה (רמב"ן, רבינו בחיי, החזון אי"ש), ולכן ככל שמעמיקים בלימודי אמונה - מתחזקת האמונה ומתחזק אף הביטחון.
יש להתבונן בפרט בסוגיות הביטחון. התבוננות בפרקי תהילים העוסקים בביטחון מעמיקה את ההכרה כי "ה' שומרך ה' צילך על יד ימינך".
בדיבור: "לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך וה' צבאות עמנו משגב לנו אלוקי יעקב סלה" (ירושלמי ברכות ה' א') ועל כל כיוצא בזה כתב המ"ב (א', י"ג): "ואין בה באמירה אלא שיתבונן מה שהוא אומר ויכיר נפלאות ה'". כל התחזקות בתפילה על העתיד ובהודאה לשעבר מחזקת את ההכרה כי הכל מאיתו יתברך.
במעשה: "בטח בה' ועשה טוב" - "ר' חגי הופך: עשה טוב ובטח בה'" (ילקוט שמעוני תתצ"ב). הביטחון מתקיים עם התחזקות בעשיית הטוב (מלבי"ם), ובפרט כשעושים מצוות שמסייעות להשראת מידת הביטחון - כנתינת צדקה, הנובעת מההכרה "שאין הממון שלו אלא הפיקדון לעשות בו רצון המפקיד" (טור יו"ד רמ"ז).
ובשב ואל תעשה - להתרחק מחקירה אחר העתידות - אין צריך לומר מדרכים אסורות ומקלקלות, אלא אף מדרכים שלא נאסרו - "וההולך בתום ובוטח בה' - חסד יסובבנו" (רמ"א יו"ד קמ"ט ואו"ח תרס"ד א עפ"י רש"י דברים י"ח י"ג).
ב. יש לשאול איך הביטחון מבטל את הדאגה, והלא דווקא כאשר מתאמתת לאדם השגחת השי"ת - מתגברת היראה שמא ייענש על חטאיו, וממילא הדאגה שמא יארע לו רע?
התשובה נעוצה במחלוקת אם נכון לבטוח שה' יעשה לנו את הטוב לפי הסתכלותנו, או שאין לדעת מה ה' יעשה (אולי ח"ו יעשה דבר שבעינינו רע) וצריך רק להאמין שמה שה' יעשה זה באמת טוב - לדעת החזון איש טעות היא לחשוב שה' יעשה משהו מסויים, ועלינו רק להאמין שבראיה אלוקית שלמעלה מהשגתינו, מה שה' יעשה הוא לטובה, וממילא לא צריך לדאוג. אולם שיטת חב"ד ומגדולי תנועת המוסר (וכן משמע מספר העיקרים ד' מ"ז) שמכלל מידת הביטחון להאמין שה' יעשה הטוב בעינינו. עצם הכרה זו מרוממת את הבוטח ומחוללת טוב - "והבוטח בה' חסד יסובבנו". (אומנם יש להדגיש שיש כאן תקוות חסד, אך אין כאן בשום אופן ידיעה ודאית, ככתוב "חזק ונתחזק... וה' יעשה הטוב בעיניו"), ולפי שיטה זו בוודאי אסור לדאוג.
גם בהסתכלות על קשיי העבר "יהא רגיל אדם לומר כל דעביד רחמנא - לטב עביד". ונכון להתבונן ולגלות יד ה' בהשגחתו בעולמו, ובפרט בענייני הכלל, ומהכלל ילמד על הפרט. תמיד עלינו לשנן לעצמנו שאע"פ שהקב"ה נתן לאדם כוח וממשלה - מכל מקום הוא השליט העליון המנהל את עולמו, ואין בלתו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









