ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
מתוך תיאור חטא מרים הנקרא השבוע, מוקדשת הקומה התורנית להתבוננות איך ניתן להימנע בחיי היום-יום, מחטא זה שכל-כך קשה להימנע ממנו.
ללמוד 'שמירת הלשון'!
הרב אברהם ריבלין שליט"א, משגיח רוחני בישיבת 'כרם ביבנה'
וכך קבע גדול המבינים בענייני הלשון: "והנה לעוון הזה נמצאו כמה סיבות. וסימנם כ"ל גיהנ"ם
הסיפור החותם את פרשתנו הוא סיפור הצרעת שדבקה במרים בעקבות הלשון הרעה שדיברה במשה. קטע זה שב ומזכיר לנו את אחד האתגרים הרוחניים הקשים של כל עובד ה' - שמירת הלשון. חז"ל מצאו במעשה של מרים קול אחד וקוּלות הרבה: "מה מרים הצדקת שלא נתכוונה לומר לשון הרע אלא בשביל פריה ורביה [של משה, דהיינו לטובתו]" (דברים רבה ו'). "ומה מרים שלא דיברה אלא באחיה הקטן [שבודאי אהבה מאד ומסרה נפשה עליו] ומה מרים שכשדיברה, לא שמע אותה שום בריה, אלא הקב"ה בלבד" (ספרי כי תצא).
למרות הנסיבות המקלות נענשה מרים קשות. מכאן וממקורות אחרים למדו חז"ל על חומרת חטא הלשון: "כל המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר... כל המספר לשון הרע אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם... אין לו תקנה שכבר כרתו דוד ברוח הקודש... כל המספר לשון הרע מגדיל עוונות כנגד שלש עבירות. עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים... לשון תליתאי קטיל תליתאי. הורג לאומרו ולמקבלו ולאומרין עליו" (ערכין ט"ו, הגהות הב"ח).
ועוד עובדה אחת מחמירה מאוד את פשעם של הלוקים בחטא הזה. לכאורה היצר הרע הדוחף לחטא אינו חזק ועוצמתי לעומת חטאים אחרים, כגילוי עריות למשל. וכך דורשת הגמרא: "'ואין יתרון לבעל הלשון' - לעתיד לבוא מתקבצות כל החיות ובאות אצל נחש ואומרות ארי דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל, אתה מה הנאה יש לך? אומר להם וכי מה יתרון לבעל הלשון?" (שם). למרות זאת נגועים הכול בנגע הנורא הזה: "אמר רב יהודה אמר רב: רוב בגזל ומיעוט בעריות והכל בלשון הרע. בלשון הרע סלקא דעתך? אלא אבק לשון הרע" (בבא בתרא קס"ה). והרי כאן ארבע לרעותא: חומר החטא, חומר העונש, קלישות התענוג וריבוי החוטאים.
מה עושים איך מתגברים "ויוצאים מזה", או איך לא נופלים מלכתחילה במלתעות מפלצת הלשון הרעה?
כמו בכל מחלה רצינית נפנה למומחה העולמי למחלה, הלא הוא רבנו ה'חפץ חיים'. כמו בכל מחלה רצינית יש תחילה לאבחן ולמצוא את הגורמים למחלה. וכך קבע גדול המבינים בענייני הלשון: "והנה לעוון הזה נמצאו כמה סיבות. וסימנם כ"ל גיהנ"ם - כעס. ליצנות. גאוה. יאוש. הפקר. נרגנות. אומר מותר" (שמירת הלשון, שער התבונה, פרק י"ג).
כאשר מודעים לגורמי המחלה כבר נמצאים על דרך המלך בקשר לריפוי, כך גם כאן. ראשית עלינו לאתר את הסיבות הגורמות לנו, באופן אישי, להיכשל בחטא ו"לעבוד" עליהן באופן ספציפי. תרופה כללית העוזרת בכל מקרה [בדוק ומנוסה] היא ללמוד ענייני שמירת הלשון, או הלכות לשון הרע בספר "חפץ חיים", או ענייני מחשבה בספר "שמירת הלשון". פעמים מספר מזכיר ה'חפץ חיים': "שעל כל רגע ורע שאדם חוסם פיו זוכה לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכולים לשער" (הגר"א, בשם מדרש). אפילו מלאך לא יכול לשער גודל שכר החוסם את פיו. ועוד נזכור שלימוד התורה והשימוש בלשון לטובה, מכפר על השימוש הרע בלשון.
להכיל את הדעה האחרת
הרב מרדכי ורדי שליט"א, רב הישוב 'ראש צורים' וראש מגמת תסריטאות בביה"ס לקולנוע 'מעלה'
כאשר באים לדון בנושאי תקשורת, עיתונות והלכות לשון הרע, יש מכשול עיקרי אחד המפריע לבירור ישר ונוקב של שאלת המוסר והתקשורת. הבעיה הגדולה נעוצה דווקא בהלכה הקובעת שמותר לספר לשון הרע על רשעים, כי מעתה כל מי שהוחלט עליו שהוא רשע או נושא דעות מסוכנות, מותר ליידות בו את הביטויים החריפים והמעליבים ביותר כדי למנוע את השפעתו המזיקה.
כינויי הגנאי על הרב ראי"ה קוק בשעתו, יצאו מידי אנשי שומרי תורה ומצוות המקפידים על קלה כבחמורה (בכוונה אני מרחיק את עדותי, ולא קשה למצוא מקבילות גם בתקופתנו).
לצערנו תמונת המצב היא, שלפעמים האדיקות מושכת אחריה עצבנות דתית, המסמנת בצבעים שחורים את כל מי שסוטה מסרגל הדעות והמנהגים המקובל באותה קבוצה דתית. ולכן יש ל"אמת" של העיתון הרבה יותר אויבים, והם הרבה יותר מסוכנים, וממילא המלחמה המילולית היא משולחת רסן.
את הנושא של תקשורת, עיתונות ולשון הרע, קשה מאוד לפתור רק בשפה ההלכתית. צריך לשוב אל דרך ארץ שקדמה לתורה, ואני מתכוון לאנושיות פשוטה, ליכולת להכיל את האחר, לגמישות ביחס לדעות אחרות. הקנאות פותחת את חרצובות הלשון, ומשמשת כמעבדה לייצור חומרי נפץ מילוליים רבי עוצמה . ולכן יש לחזור אל שורש האיסור של לשון הרע הכלול בדברי הנביא "ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם".
דברי הנביא בפסוק הזה יכולים להיות גם סרגל לבחינת חומרים בתקשורת. אפשר לקרא מאמר או כתבה או ידיעה בעיתון ולזהות, האם מי שכתב את זה הפנים את דברי הנביא ואיננו חושב על רעהו רעה, האם הוא באמת מבקש רק להשתמש בכוחה של התקשורת כדי לתקן את העולם.
עיתונאי ואיש תקשורת שיפנים את הערך הזה, יוכל גם לחשוף פרשיות שחיתות של אנשי ציבור ששולחים ידם אל הקופה הציבורית, ולחשוף מעשים שליליים בכיסוי חינוכי. זוהי חובתה של התקשורת בעת הזו, להשתמש בכוחה כדי לטהר את האוויר, בכוח הפצת האמת, כמו זרקור המבריח את הנחשים והעקרבים החוסים בצל החשכה, בפינות הנסתרות מעין הציבור.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.











