ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
איך ה'משקה' יכול לקדם אצלנו את עבודת ה', וממה עלינו להיזהר?
בין שמחה להתהוללות
הרב מנחם ברוד שליט"א, דובר חב"ד ועורך 'שיחת השבוע'
יש ביין עוצמה רבה. היא יכולה להיות מופנית לאפיקים חיוביים או לאפיקים שליליים. בשימוש לא-מבוקר היין עלול לגרום נזק, ולכן נדרשת זהירות רבה. עם זאת, הוא יכול להביא תועלת רבה, בשימוש נכון.
היין פותח חסמים שקיימים בתוך נפש האדם. אם שותים יין למטרות בילוי ריקות, הוא פותח את מחסומי הבושה והריסון, והתוצאה היא פריקת עול ומתן דרור ליצרים נחותים. לעומת זה, כאשר שותים יין באווירה של קדוּשה, מתוך שאיפה להתעלות ולהזדכך, מאפשר היין לנשמה האלוקית לפרוץ מבעד למחסומי הגוף והחומריות ולבטא את שאיפותיה הרוחניות.
אדמו"רי החסידות הזהירו מפני שתיית לא-מבוקרת. אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש אמר: "צריכים להיזהר בלקיחת משקה". לפני כארבעים וחמש שנה גזר הרבי מליובאוויטש שמי שלא הגיע לגיל ארבעים לא יאמר 'לחיים' על יותר משלוש (או ארבע) כוסיות קטנות, כדי לא לבוא לידי שכרות. אך עם זה, בהתוועדויות חסידיות נהוג לומר 'לחיים', כי גדולה לגימה שמקרבת, והיא תורמת ליצירת אווירה של פתיחות ונכונות לשמוע ולקבל.
בפורים, בזכות קדושתו של היום, הורו חז"ל לשתות 'עד דלא ידע', בהנחה שהכול יוכלו להתעלות ולהשתמש ב'משקה' למטרות חיוביות וקדושות. אך כדי שהדבר יקרה צריך להיכנס לסעודת פורים מתוך אווירה של קדוּשה והתעלות רוחנית, ולא חלילה מתוך התהוללות והשתטות. ליצנות ופריקת-עול ומעשי שטות למיניהם הם ההפך הגמור של יום הפורים, שמעלתו גדולה כל-כך, עד שאמרו בתיקוני-זוהר שיום-הכיפורים אינו מגיע למעלת יום הפורים, ולכן הוא רק כְפורים.
אדמו"רי החסידות אמרו שבין שמחה להתהוללות מפריד חוט שערה, ובסטייה קלה עלולים לעבור מתחום הקדושה אל הצד השני. לכן דווקא שמחת פורים מחייבת אותנו לשמור עין פקוחה, ולהבטיח שהשמחה אכן תהיה שמחה יהודית אמתית, ושאמירת ה'לחיים' תוביל ל'עד דלא ידע' - למעלה מן הדעת וממגבלות השכל, להתגלות הנשמה האלוקית הבלתי-מוגבלת שבנו, הדבוקה בקב"ה האין-סופי.
לחיים!
הרב אייל יעקובוביץ' שליט"א, ראש ישיבת ההסדר בצפת
אחת התהפוכות המעניינות קשורה דווקא ליין. הגמ' מספרת (מגילה י"ב) על תלמידיו של רשב"י ששאלו את רבם- 'מפני מה נתחייבו 'שונאיהן של ישראל' שבאותו הדור כליה? אמר להם רשב"י: 'אמרו אתם'. אמרו לו: 'מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע'. והנה, אותו משתה יין, שבגינו נתחייבו כליה, הופך בסוף המגילה להיות ביטוי של שמחת מצווה: 'לעשות אותם ימי משתה ושמחה'. כיצד קטגור נעשה סנגור?! האם שתיית יין חיובית היא או שלילית?
מצאנו על כך מקורות סותרים, לכאורה, יש הקושרים את היין באופן מפורש לתאוות העולם השפלות: 'מפני מה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה. לומר-לך, שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין' (ברכות כ"ג). על פי זה, היין הוא מבוא לקלקולי היצר. גם הנביא עמוס מקשר את שתיית היין להוללות (עמוס ו).
היין מבטא זלזול ועצלנות. השותה יין 'שוכח מצרות העולם' אך גם מזניח את התפקיד החשוב שלו לתקן את העולם. ובלשון 'עמך': 'לדפוק את הראש'. פשוטו כמשמעו. כך מתארת הגמ' באופן חריף את שתיית היין (יומא ע"ד): 'כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים' - "רבי אמי ורבי אסי. חד אמר כל הנותן עינו בכוסו עריות כולן דומות עליו כמישור וחד אמר כל הנותן עינו בכוסו כל העולם כולו דומה עליו כמישור".
מובן אם כן מדוע סברו תלמידי רבי שמעון שזהו חטאם של דור מרדכי ואסתר. תרבות של משתה מבטאת ריקניות אשר משכיחה מהאדם את ייחודו וייעודו.
מאידך, בכל מקום בתורה בו אנו מוצאים קדושה אנו מוצאים גם יין. "תנו רבנן, זכור את יום השבת לקדשו, זכרהו על היין" (פסחים ק"ו) כך גם בקידושי אישה, בברית מילה או בפדיון הבן, בהבדלה בין קודש לחול וכמובן שגם בנסכים על המזבח.
וכך כותב הזוהר הק' על היין (בתרגום חופשי): "'זכרהו על היין' - מדוע על היין? כיוון שביום השבת נשכח כל הצער כל הרוגז וכל הדוחק של העולם. יום השבת הוא יום שמחת המלך, יומה של הנשמה היתרה, מעין עולם הבא. משום כך הזכירה על היין. שהיין הוא שמחתה של התורה והוא משמח את המלך ומעטרו בעיטורי המלכות. כאשר כנסת ישראל שותים מהיין בשבת על זה נאמר 'צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אימו." (זהר חדש-ג צה.)
על מנת לנסות להבין את סודו הגבוה של היין, ניעזר בשני ביטויים מתורת החסידות- 'למטה מטעם ודעת' ו'למעלה מטעם ודעת'. לרוב, במסגרת היותנו בעולם הזה עלינו לעסוק ב'עבודת הבירורים'. להבדיל בין עיקר לטפל, בין טוב לרע, ולהפריד בין האוכל לפסולת. עבודה זו דורשת דעת ואבחנה דקה בין הקודש לחול: "אם אין דעת, הבדלה מניין". כאשר אדם שותה יין הוא יכול לרדת מתחת למדרגת הדעת והוא איננו מבחין בין טוב לרע. הפסולת מעורבת אצלו עם האוכל ו'כל העולם דומה עליו כמישור'. זו בריחה מהתמודדות עם המשימות שה' הניח בפנינו בעבודת התיקונים והבירורים.
אמנם, קיים גם רובד נוסף שהוא למעלה מעבודת הבירורים. בשבת, למשל, יום שמחת המלך, אין שום פסולת ולכן אסור לברור. במצב כזה, שתיית היין מעלה את האדם מעל המורכבות הקיימת בעולם, כך שהוא יכול להסתכל על הכול מלמעלה: 'למעלה מטעם ודעת'.
בכל פעם שאנו ניגשים אל הקדושה, אנו יודעים שאיננו מבינים הכול. אנו שותים קצת יין ומטשטשים את הדעת, כדי להתרומם אל מחוזות הקודש. שתייה כזו משמחת לבב אנוש ומעלה אותנו ל'חדוותא דמלכא'. שתייה כזו היא שחרור מהכאב, שחרור מסיבוכי החומר ומגבלותיו ועלייה אל 'מעין עולם הבא'.
היין הוא הפנימיות של הענב. הדריכה על הענב ותהליך התסיסה הממושך שלו יחשפו את היין הטמון בו. במקום שקט, סגור ומוצנע, מתקבל לאיטו הסוד (=70 = יין), המשובח, אשר בכוחו להשפיע על הנפש ולא רק על הגוף. "זקני תלמידי חכמים ככל שמזקינים דעתם משתבחת עליהם"
פורים השנה דורש מאיתנו, באופן מיוחד, לשמוח ב'חדוותא דמלכא'. המומים וכואבים ניגשים אנו לקדושת שמחת פורים. מהיכן נמצא כוחות לשמוח מול אסון נורא שכזה אשר פקד אותנו רק שבוע לפני פורים? אולי אם נזכה להתעלות למעלה מטעם ודעת, גם בזכות כוחו של היין, נוכל לעלות להיכל האמונה, להיכל המלך, שם תמיד- 'עוז וחדווה במקומו'.
שתיית היין בהקשר הנכון ובשעה הנכונה מסוגלת לחשוף את סוד האמונה והשמחה הטמונים בנו. זהו הסוד שלמעלה מעץ הדת- 'עד דלא ידע' - זהו כבר עץ החיים. לחיים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












