ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
דרכו של מרן הרב קוק זצ"ל היא לקיים את התורה בכל שלמותה לפרטיה ודקדוקיה, להדר בקיום המצוות ובשלמות המידות, לא פחות מהחוג החרדי, ועם זאת להיות שותפים בבניין המדינה והצבא עם כל הצבור, גם עם אלה שעדין רחוקים מתורה. זאת מתוך הכרה כי מדינת ישראל היא שלב גדול בתהליך הגאולה, בכך שהיא מסלקת את חלול ד' של היותנו בגלות. ואף שבינתיים המנהיגות של המדינה אינה קוראת בשם ד' במפורש, אעפ"כ מדינת ישראל היא שלב חשוב בתהליך התשובה והגאולה.
השקפה זו מדריכה ללמוד תורה, ולהעמיד גדולי תורה המחנכים לקיומה של תורה בכל השלמות, ודגש מיוחד על קיום מצוות השייכות לצבא, שהיא מצווה כללית של ישובה של ארץ ישראל ושמירה על עם ישראל, ולמלחמת מצווה הכל יוצאין. וככל מצווה יש לעשותה בשלמות ובהידור ולתרום תרומה משמעותית לשמירה על עם ישראל וארצו.
השאיפה היא ליצור דגם של חייל תורני המקיים בצבא את התורה בהידור ומהדר גם בצבאיות. וכמו בצבא כך בכל תחומי החיים, להעמיד בני תורה המעורבים בחיי המעשה, במדע, בכלכלה, באומנות וכו', המאירים את כל החיים באורה של תורה.
דרכו של מרן הרב מאחדת בתוכה את כל השאיפות הטובות של כל חלקי העם בישראל, שכולם כלולות בתורה. על כן, ההולכים בדרכו של מרן הרב ובנו מו"ר הרב צבי יהודה - אשר מדקדקים במצוות בשלמות ומחוברים לכל יראי ד', ומתוך שלמותה של תורה מאוחדים עם כל הצבור בשאיפה לחיזוק המדינה - מוטל עליהם תפקיד גדול להיות עמוד השדרה המחבר את כל חלקי העם. בראש ובראשונה להיות מחברים את הצבור הלאומי-הציוני, הצבור המסורתי והצבור החרדי לגוש מגובש אשר יקדם את המדינה להיותה מדינה יהודית לעם היהודי, בעלת אופי יהודי.
זוהי הדרך, זוהי כל התורה על רגל אחת ואידך זיל גמור.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
