ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- חסידות ועבודת ה'
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
זאת לדעת, אין לדון את דברי החסידות במבט ראשון, שטחי, כי לפעמים מעשה מסוים נראה במבט ראשון טוב, הוא נראה כמעשה חסידות מובחר ובעצם תולדותיו רעות מאוד. הנה לדוגמא, גדליה בן אחיקם שהופקד על שארית ישראל בארץ בזמן חורבן בית ראשון, כאשר באו וסיפרו לו שישמעאל בן נתניה זומם להכותו נפש, לא האמין להם מפני רוב חסידותו. הוא לא רצה לקבל לשון הרע, וכאשר בא אליו יוחנן בן קרח ואמר לו: תן לי רשות להרוג את ישמעאל הזומם להרגך. אמר לו גדליה: "אל תעשה את הדבר הזה, שקר אתה דובר אל ישמעאל" (ירמיהו מ, טז). ומה הייתה התוצאה של חסידות זו, שלא האמין? שהוא עצמו נהרג ונתפזרו ישראל וכבתה הגחלת הנשארה, והכתוב יחס אליו את האשמה על האנשים שנהרגו - כאילו הוא הרגם. הווי אומר: צריך לשקול נכון את המעשים, לא להפריז בחסידות ולא למעט בחסידות.
הרמח"ל אומר: לא יוכל איש להצליח במשקל הנכון של החסידות, אלא בשלושה דברים:
א. שיהיה ליבו ישר שבלבבות, שלא תהיה פנייתו אלא לעשות נחת רוח לפניו, ולא לשום כוונה אחרת.
ב. שיהיה מעיין על מעשיו עיון גדול, וישתדל לתקנם בכיוון הזה.
ג. שיהיה משליך יהבו על ה' ואז יזכה לסייעתא דשמיא. "אשרי אדם עוז לו כך... לא ימנע טוב להולכים בתמים" (תהילים פ"ד ו', י"ב).
אבל אם יחסר לאדם אחד משלושת התנאים הללו, לא יגיע אל השלימות וקרוב ליפול. אם הכוונה לא תהיה טהורה ומבוחרת, או אם יתרשל מן העיון והבדיקה של הדברים ותוצאותיהם, או אם לא יתלה בטחונו בקונו - קשה לו שלא ליפול. אך אם שלושתם ישמור כראוי: תמימות המחשבה, עיון וביטחון, אז ילך בטח באמת ולא יאונה לו כל רע. כמו שאמרה חנה בנבואתה: "רגלי חסידיו ישמור". וכך אמר דוד: "ולא יעזוב את חסידיו לעולם נשמרו" (תהילים ל"ז, כ"ח). נמצא שבכל מעשה יש לעיין מה יהיו תולדותיו, והוא מה שאמר רבי יוחנן: ענוותנותו של זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגלתנו לבין האומות". באותו מעשה של קמצא ובר קמצא שהלך והלשין למלכות שישראל מורדים בהם, וראיה שישלחו להם קרבן להקריב בביהמ"ק והם לא יקריבו אותו. שלחו איתו קרבן ועשה בו מום שבעיני הגוים אינו נחשב למום ובדיני ישראל זה מום. חשבו חכמים להקריב אותו משום שלום מלכות, אמר להם זכריה: "יאמרו: בעלי מומים - קרבין". רצו להרוג את השליח שלא יחזור להלשין, אמר רבי זכריה: "יאמרו: מטיל מום בקדשים - יהרג". ועל זה חרב הבית. צדיקות שלא במקומה, שאינה צופה את התוצאות של המעשים, זו אינה צדיקות ואינה חסידות. לאמור: לחסידות אמיתית דרישה בחינה מדוקדקת של המעשים ותוצאותיהם בנוסף לכוונה הטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
