ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ב. אחר קריאת המגילה המנהג לומר מיד ואתה קדוש וכו' ולא מתחילת ובא לציון והטעם לאמירת ואתה קדוש מיד לאחר המגילה כיון שהמזמור אלי אלי למה עזבתני הנאמר על אסתר נאמר בו ג"כ ואתה קדוש והטעם שלא מתחיל מובא לציון כיון שאין גאולה בלילה
ג. כשחל פורים במוצאי שבת אין להביא לביהכנ"ס בשבת את המגילה משום מכין משבת לחול אלא יביאוה לאחר צאת הכוכבים, ובשעת הדחק מותר להביאה אחרי השקיעה ואם אפשר עדיף ע"י קטן ולפני שהולך עם המגילה יאמר ברוך המבדיל בין קודש לחול
ד. י"א שהמגילה נחשבת למוקצה בשבת ולכן אסור לטלטלה גם לצורך הכנת הקריאה לפורים וי"א שמותר ללמוד במגילה בשבת שלפני פורים כדי להכין הקריאה לפורים ואין המגילה נחשבת למוקצה וכן הלכה ואם חל פורים בשבת אסור לטלטלה.
ה. כשחל פורים במוצאי שבת, בבית הכנסת קוראים את המגילה ואח"כ מבדילים כדי לאחר את השבת כמה שיותר ובמקום שנוהגים הפוך אין למחות בידם וישארו במנהגם אבל בבית אם קורא המגילה מבדיל קודם, כדי שלא לעשות מלאכה קודם הבדלה
ו. י"א שיש לברך מאורי האש קודם המגילה כדי שלא יהנו מאור הנרות ללא ברכה ומבדילים לאחר התפילה והקריאה ללא ברכת מאורי האש וכן מנהג הספרדים וי"א שגם ברכת מאורי האש מברכים אחר קריאת המגילה וכן מנהג האשכנזים ולספרדים אם התחילו לקרא המגילה ולא בירכו מאורי האש קודם הקריאה, יפסיקו בין הפרקים או בין פרשה לפרשה ויברכו שם ואם שכחו לברך על האש וגמרו את המגילה יברכו על האש אח"כ
ז. אם בירך בביהכנ"ס על האש קודם קריאת המגילה, כשיחזור להבדיל לבני ביתו עדיף שאחֶר או הנשים בעצמן תברכנה על האש ואם אינן יודעות, רשאי לברך ולהוציאן י"ח
ח. היום שמשתמשים לאור החשמל ולא לאור הנרות י"א שאין חובה לברך ברכת מאורי האש קודם קריאת המגילה
ט. מוסיפים בתפילת שמונה עשרה בלילה וביום אמירת על הניסים וגם אם התפללו ערבית מבעו"י יאמרו בתפילה על הניסים
י. אם שכח לומר על הניסים בתפילה, כל זמן שלא הזכיר שם השם של אותה ברכה חוזר ואם אמר שם השם אינו חוזר. ואינו רשאי לסיים למדני חוקיך. וטוב שיאמר אחר יהיו לרצון אמרי פי מודים אנחנו לך על הניסים וכו' ואין לדלג אמירת על הניסים בתפילה כדי להספיק קדושה או קדיש
יא. בן יד' שאמר על הניסים גם בטו', י"א שחוזר ומתפלל כיון ששינה ממטבע הברכות וי"א שאין צריך לחזור ולהתפלל וכן הלכה ובן יד' שעשה כבר פורים ועלה בטו' לירושלים ונתכבד להתפלל יאמר על הניסים בתפילתו ואין הדבר נחשב להפסק
יב. מקומות שקוראים בהם מספק ב' ימים ע"פ הפשט יאמרו על הניסים בב' הימים וע"פ הקבלה יאמרו רק ביד'
יג. לא תקנו לקרא הלל בפורים והטעם א' שהמגילה היא ההלל ב' על יציאת מצרים יש לומר הלל שאומרים בו הללו עבדי השם ולא עבדי פרעה משא"כ היום שעדיין אנו עבדי אחשורוש (ודומיו) לא שייך לומר הללו עבדי השם
יד. מי שאין לו מגילה כלל יקרא ההלל בלא ברכה וכן מי שאין לו מגילה כשרה וקורא מתוך החומש ללא ברכות גם יעשה כן
טו. אין לחלוץ התפילין בשחרית אלא רק אחרי ובא לציון שלאחר קריאת המגילה ואם התפלל כבר לפני ששמע את המגילה והתפילין בראשו יחלוץ אחרי קריאת המגילה ואם אין התפילין בראשו אינו חייב להניח תפילין לשמיעת המגילה.
טז. אין אומרים תחנון בכל מקום בב' הימים ביד' וטו' משום שנאמר "ימי משתה ושמחה" כמו כן אין אומרים בפורים מזמור יענך השם כיון שמוזכר במזמור זה צרה ואין להזכיר צרה בפורים
יז. למנהג הספרדים מוציאים ס"ת וקוראים בפרשת ויבא עמלק ואע"פ שאין בה אלא ט' פסוקים. וכופלים פסוק אחרון כדי להשלים לי' פסוקים ואם לא כפלו אינו מעכב ולמנהג האשכנזים אין כופלים הפסוק האחרון שבמקום שמפסיק הענין אין צריך שיהיו י' פסוקים והטעם שקוראים בפרשה זו כיון שהמן היה מזרעו של עמלק
יח. יש ליזהר לשמוע קריאה זו בציבור. ומי שלא שמע במנין ואינו יכול לבא לביהכ"ס יקרא בביתו מתוך החומש בניגון ובטעמים
יט. בן עיר שאצלו אין פורים ונמצא בעיר ששם פורים י"א שרשאי לעלות לתורה בקריאת פרשת ויבא עמלק וי"א לא יעלה, ואם קראוהו בשמו, יעלה וכן הלכה
כ. ביום פורים יש הנוהגים להחזיר את הס"ת להיכל לפני קריאת המגילה וכך מנהג האשכנזים ויש הנוהגים להחזיר הס"ת אחר קריאת המגילה וכל מקום יעשו כמנהגם
כא. אם יש ברית מילה בפורים יש מהספרדים הנוהגים לעשות הברית אחר סיום התפילה ולמנהג האשכנזים וחלק מהספרדים מלים התינוק קודם קריאת המגילה וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
