ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
הברכה "ויתן לך האלהים מטל השמים" ניתנה ליעקב בליל הסדר - לדורות
"יום שקרא יצחק אבינו לעשו לברכו - ארבעה עשר בניסן היה, וכך אמר לו: 'בני! בלילה הזה כל העולם כולו אומרים בו הלל, ואוצרות טללים נפתחים בזה הלילה - עשה לי מטעמים ,ואברכך', הלך עשו להביא ונתעכב. בנתיים אמרה רבקה ליעקב: 'בני! הלילה הזה - אוצרות טללים נפתחים בו. העליונים אומרים בו שירה, בלילה הזה עתידים בניך להיגאל ולומר שירה. עשה מטעמים לאביך ויברכך! ' הלך יעקב והביא שני גדיי עזים, אחד כדי שישבע והשני כנגד קורבן פסח ." (תרגום יונתן בן עוזיאל)
הנהגות כלליות ערב התקדש החג
"...והנה בזמן בית המקדש, היה הפסח נשחט אחר התמיד של בין הערבים. וכדי שישלמו פרים שפתינו, ראוי לעסוק בסדר קרבן פסח אחר תפילת המנחה... וצריך האדם הירא וחרד על דבר ה' לקרוא אותו בזמנו, שתעלה קריאתו במקום הקרבתו, וידאג דאגה על חורבן הבית , ויתחנן לפני בורא עולם, יהי רצון שיבנה אותו במהרה בימינו, עכ"ל. ואם ירצה להאריך יותר בחוקיו ומשפטיו מה טוב ומה נעים, וכל המרבה הרי זה משובח:
(ספר השל"ה הקדוש - מסכת פסחים)
, "... ויתנהגו הוא ואשתו כמלך וכמלכה, ובני ביתו כבני מלכים, ויכינו כלי כסף וזהב ובגדי משי ורקמה מכל מה שחננם השם יתברך, והכל כדי להראות לכל שמחת לבו בחסדו של מקום. וקדושת הלילה הזו וכל הדינים הנוהגים היא קדושה רבה במאוד, כי אז בחר בנו השם יתברך מכל העמים וקדשנו במצותיו. על כן ראוי לאדם להיותו נזהר שלא ידבר בלילה זו שום שיחה משיחת חולין , ויזהיר בני ביתו על זה, ולא יהיו נפרדים מדביקות השם יתברך רגע כמימרא, רק יתעסקו הכל במצות הלילה הזה ובסיפורי נסי מצרים ולפרסמם לבני ביתו... ואם ירצה להאריך יותר בחוקיו ומשפטיו מה טוב ומה נעים, וכל המרבה הרי זה משובח..."
(ספר השל"ה הקדוש - מסכת פסחים)
"...ויש קבלה בידי, כל טורח שאדם מטריח את עצמו לכבוד יום טוב של פסח והוא עייף ויגע בהטורח, אזי בעסק זה הוא הורג כל המזיקים הנקראים נגעי בני אדם..."
(ספר "הקב הישר" - פרק צ)
"... והלילה הזה הוא סדר על כל השנה, ובלילה הזה תלוי התנהגותו ודיבוריו ומעשיו של האיש הישראלי לכל השנה. ואם בלילה הזה הוא משכיל בדעתו להתבונן שכדאי לו שיתנהג כראוי כי זה יגרום לו אחר כך שינוי לטובה על כל השנה כולה, נמצא שלילה הזה הוא הגורם ומשליט סדר איך יתראה בס"ד כל השנה לכן שפיר נקרא ליל הסדר . ..."
(קונטרס "קדושת ליל הסדר" - הרב אהרון טויסיג)
"... כל מי שנזהר ממשהו חמץ בפסח, מובטח לו שלא יחטא כל השנה כולה..." (מובא בשם האר"י)
"...אני מבטיח באמונה במי שיעשה מצוה בחשק, ויחשוב בשמחה: 'בזו הרגע אני מקיים מצות בוראי', כמעט לא ירגיש מרורות כלל (כל השנה) ..."
(מכתבי רבי עקיבא איגר מכתב י"ב)
"...וכל ליל פסח מסוגל להשתנות מזלו מרעה ליפה, והיינו שבלילה הזה מסוגל להשתנות לחלוטין ולצאת לחירות מכל מצריו , על דרך אומרם ז"ל, 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים..."
(ספר "נתיבות שלום")
ההשפעות שיורדות בליל הסדר
"... והנה בחג הפסח הקדוש הזה לא יאומן כי יסופר מקהלות רבבות הסודות והיחודים אשר נעשים בעולמות העליונים ע"י ישראל בסדר ליל שמורים ואכילת מצה ומרור וסיפור יציאת מצרים בהגדה בלילה זאת..."
(ספר תפארת שלמה - רמזי פסח)
"... שבכל הדורות יכול אדם לפי הבנתו והזדמנותו לקדש את עצמו, לקבל אור גדול מן האור של הלילה שנגלה במצרים - והוא אור שאין לו סוף ותכלית... "
(ספר "פנים יפות" - פ' בוא)
" ... וכמו שכתוב בבאר מים חיים, ובשפת אמת, ששבעת ימים אלה הם כנגד כל השבוע, וכל יום משפיע על יום אחד בשבוע, במשך כל השנה, יום ראשון כנגד כל ימי ראשון, וכן על זה הדרך. ..."
(ספר שיחות התחזקות)
" א. ימי ניסן הם ימי תשובה כמו תשרי.
ב . ניסן הוא בחינת תיקון הברית, ועל ידי שמחה ממשיכין קדושת ושמחת ניסן בכל השנה כולה וזוכין לתקן הברית ולהנצל ממקרה לילה, חס ושלום..."
(ספר ליקוטי עצות - ערך מועדי ה' פסח )
" ... הקדושה שמשיג אדם מישראל בשעה גדולה זו של ליל הסדר - הכנה היא לקדושה של כל השנה כולה , אף בשעות קטנות ובימים שאין אדם חש בהם התעלות רמז על כך יש למצוא במה שאמרו חז"ל (יבמות קי"ד א) "אמור ואמרת" - "להזהיר גדולים על הקטנים", כלומר מן הימים ה"גדולים" בהתעלות רוחנית, שואבים כח רוחני לעמוד גם בימים "הקטנים" מיעוטי ההשגים..." (ספר שיחות התחזקות)
"... כמ"ש מהמהר"ל זי"ע שזה ענין לבישת בגדים לבנים, בליל הסדר, להורות שבלילה הזה אבינו שבשמים מקדש אותנו שנזכה לקדושת כהן גדול הנכנס לקודש הקדשים לפני ולפנים ממש, ונכנסו אל בתינו, כל הפמליא של מעלה, מלאכים ושרפים, נשמות צדיקים, והעיקר "אני ה' ולא אחר", עד שאין שום דיבורים בעולם הגשמי שיכולים לתאר ולספר מה שנעשה בתוך כל בית מישראל בלילה הקדוש והנפלא הזה של ליל הסדר, וכל מה שנדבר מזה, הכל רק "סימנים" בעלמא, - שזהו אחד מהעניינים של ה"סימנים" של ליל הסדר, - להורות שהכל רק סימנים בלבד לדברים העצומים שנעשים בעולמות העליונים במשך השעות הקדושות של ליל הסדר...."
(ספר שיחות התחזקות)
"...'במורא גדול זהו גילוי שכינה' ... וכך הוא הבטחה לישראל לעולם, שבכל ליל פסח כבואם לאכול המצה והמרור וכל הסדר, יזכו לעורר כן למעלה להמשיך עליהם בחינת גילוי שכינה וקדושה של מעלה... "
(ספר "תפארת שלמה" - רמזי פסח)
"... גודל קדושת לילה זאת אשר השם יתברך כביכול מתדבק עם כל אחד ואחד מבני ישראל כמו שכתוב "כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים". כי בכל חצות לילה השם יתברך נכנס בגן עדן להשתעשע שם עם הצדיקים כמו שכתוב בזוהר הקדוש בפסוק "והמלך שב מגינת הביתן" אך בלילה זאת אינו נכנס לגן עדן רק בתוך בני ישראל העושים רצונו במצוות הנוהגים בלילה זאת באכילת מצה וסיפור יציאת מצרים. וזהו שאמר "ובמורא גדול זה גלוי שכינה" ..."
(ספר "תפארת שלמה" - רמזי פסח)
התיקונים והאורות שבתפילות החג
"...ילך לבית בכנסת, ויכוון מאד בערבית, כי רבו מאד רזין עילאין לאורות גדולים בשמים, גדולי גדולים, תלי תלים... גמר ההלל בבית הכנסת סודו רם ונשא... יראה שהלילה הזו מאירה כשמש בתוקף אורות עליונים..."
(ספר "עבודת הקודש" - החיד"א)
"... לאחר מכן יש המתנה של היום טוב עצמו, שמתחיל מהלילה הקדוש של ליל הסדר, שבלילה זה השם יתברך נותן לכל אחד את הכח של "הבן שואל", ואת הכח של כהן גדול, שהיה לו את כח התפילה בדרגה גדולה מאד, וכתוב מצדיקים זי"ע, שבלילה זה אפשר לפעול דברים נפלאים עם כל בקשה, לפני מעריב, ובעת תפילת ערבית, ובהלל של מעריב, בכל "מן המיצר קראתי י-ה", ולאחר מכן בעת ההליכה אל הסדר, ובעת הסדר, בעת הסעודה, ההלל, ולאחר הסדר, בכל בקשה אפשר לפעול דברים נפלאים, שהרי בליל הסדר, פתוחים כל השערים למעלה, וממילא כל קול שבר ישראל זוכה לשלוח למעלה בלילה זה, הרי זה רכוש עצום ונפלא שזוכים לרכוש על כל השנה הבאה.. ."
(ספר שיחות התחזקות)
"...ויאמר תפלת ערבית בזמרה ושבחה בלי פחד ואימה כי ליל שמורים הוא לה' ומובטחים אנו בישועתו שלא תאונה אלינו רעה, ויתפלל אתה בחרתנו בכוונה ושמחה טובה ומשבח לאדון הכל שקרבנו לעבודתו והבדילנו מן התועים ונתן לנו מועדים לשמחה ובפרט המועד הזה ראש לכל המועדות ומטובו חיינו. וכבר אמרתי שעיקר האהבה והיראה הוא בלב ובכוונה ולא באמור הדברים בפיו ובשפתיו וליבו רחוק מהם..."
(ספר סדר היום - סדר חג הפסח)
חג הפסח - כיום הכיפורים
"... בליל זה המאיר כיום ובו מספרים ביציאת מצרים ואוכלים מצה לחם עוני - יכולים לפעול כפרה כמו ביום כפור, יסכרו פיות המשטינים והמקטרגים..."
(ספר "שארית מנחם")
"... והנה הראשי תיבות של מ ועדים ל שמחה ח גים וזמנים הוא 'מוחל' שבעת אמירת קידוש הרי עושים תשובה, וזה הזמן שהשם יתברך מוחל לנו על חטאינו ועוונותינו, וזה גורם עבורנו 'לששון' שאנו ששים ושמחים בזה..."
(קונטרס "קדושת ליל הסדר" - הרב אהרון טויסיג)
"... וכה נאמר בספר "ויגד משה" בשם הגה"ק מבעלזא זי"ע: ב' לילות יש בשנה המשפיעים אורם לכל השנה, ליל יום הכיפורים וליל פסח. בליל יום הכיפורים משפיע השם יתברך בלב כל ישראל אור של יראה וכל ישראל חרדים ופוחדים מאימת יום הדין, ובליל פסח משפיע השם יתברך אור של אהבה בלבות ישראל. ..."
(קונטרס "קדושת ליל הסדר" - הרב אהרון טויסיג)
"...ואיתא בכתבי האר"י ז"ל, לקרוא הלל בשני הלילות הראשונים של פסח בבית הכנסת, דווקא תכף אחר תפילת ערבית, והוא תיקון גדול בפני עצמו בעולמות העליונים הקדושים..."
(יסוד ושורש העבודה - שער ט פרק ה)
ההשפעות שבאמירת ההגדה
"... ע"י השירה בהלל וההודאה בשמחה רבה, בשלחן הסדר, נעשים מכל החטאים - זכויות." (בשם ה"אמרי חיים")
"...וזהו פסח נוטריקון פה סח שנמשך על הפה השפעת המוחין...ומטעם זה סיפור יציאת מצרים נוהג לדורות מפני שמתעורר העת שיצא אז הדיבור מהגלות לדבר דיבורים באמת. ולזה בכל שנה ושנה בעת הזאת הסיפור הזה מועיל לטהר דיבורו ולהוציאו מתחת הסטרא אחרא ולהביאו אל הקדושה כמו שהיה אז בצאתם ממצרים שנגאל הדיבור..."
(ספר "מאור ושמש" - רמזי פסח)
"...ודע לך כי מצות עשה מן התורה להיות לכל אחד מישראל לזכרון תמיד כל ימי חייו הנסים שעשה הקב"ה לאבותינו ולנו, ובהגיע יום זה מחויב לספר חסדי ה' לבניו כמו שאומר הכתוב: 'והגדת לבנך ביום ההוא וגו', ועל זה בא עלינו המצוה של סיפור יציאת מצרים בכל שנה ושנה ובכל דור ודור בליל פסח כי בזכות זה הקב"ה יפרוש כנפיו תמיד עלינו להציל אותנו בכל המקומות ובכל הדרכים ויעשה לנו נסים ונפלאות..."
(ספר "הקב הישר" - פרק צ)
"...ובזה לילה, מתגלה אור השכל והאמת והאמונה, וחופף בלילה הזה על כל זרע ישראל, ואז כשתשיב לבנך תשובה זו, ותגיד לפניו כל הסיפור הלז, אז בוודאי יכנסו דברי האב באזני הבן, ויאמין באמת ביציאת מצרים..."
(ספר אוהב ישראל )
"...ההגדה של פסח הוא תיקון הברית, על כן אומרים ההגדה בקול רם , כי הקול מעורר הדעת, ועל ידי זה זוכה להתגלות הדעת וזה עקר הגאולה. כי גלות מצרים היה על פגם הברית שהוא פגם הדעת. גם היין של ארבע כוסות הוא תיקון הדעת שהיא בחינת תקון הברית ..."
(ספר ליקוטי עצות - ערך פסח)
ההשפעות שבאכילת המצה
"...על ידי קדושת אכילת מצה, זוכין לתקן את מה שפגמו בכל ימות השנה ע"י אכילת איסור..."
(בשם בעל עקידת יצחק)
"...הקב"ה צווה לנו באזהרת אכילת מצה, והמצוה ההיא מכרעת הסטרא אחרא והמקטריגים שלא יכלו לקטרג עלינו דמיון (בדומה) למזוזה שבבית ושם שד"י כתוב עליו מבחוץ..."
(ספר "הקב הישר" - פרק פט)
"...המצה נקראת 'נהמא דמהימנותא' (לחם אמונה) וכן 'נהמא דאסוותא' (לחם רפואה) - לחם אמונה שהוא גם לחם של רפואה לכל המחלות הרוחניות והפנימיות שבתוכנו, שהרי 'אין אדם עובר עבירה אלא אם נכנסה בו רוח שטות', ובמצה טמונה סגולה מיוחדת ליטע באדם את השכל הישר ולהביא להתבהרות המציאות האמיתית בשכלו."
(הרב שמשון דוד פינקוס זצ"ל - פסח)
"...ולכן 'וישבות המן באכלם מעבור הארץ', שכיון שזכו לאכילת המצה שקדושתה היא למעלה מקדושת המן... שהעוגות שהוציאו ממצרים, שרומז להשארת הקדושה מאכילת המצה, טעמו בהם טעם מן, והיה להם מיכלא דאסוותא (אוכל רפואה), שלא יזיק להם אכילת החמץ כל השנה ... שאחר אכילת המצה, יכול לאכול כל השנה חמץ מתבואת הארץ שלא יזיק להם מחמת השארת הקדושה שנשאר על ידי אכילת המצה..."
(ספר "מאור ושמש" - הפטרה א' של פסח)
שפע של פרנסה שיורד בפסח
"...כזית מרור שאוכלין בפסח, מסוגל לפרנסה..." (ספר המידות - ערך ממון)
"פסח הוא דרועא ימינא (זרוע ימין), דהיינו שבפסח נתגלו חסדים בעולם, ופסח הוא חיות של כל השנה, דהיינו, באותן חסדים שממשיכים בפסח באמצעות הסדר ושאר דברים שעושין בפסח. ולכן שנו חכמים במשנתם 'בפסח על התבואה', דהיינו מזונות, וכל העולם ניזון בחסדו הגדול, וזהו בפסח נולד יצחק דהנה האמת שבפסח נמשכו חסדים על כל השנה..." (ספר "מאור עינים" - פרשת צו)
"... הנה אמנם כל שפע ופרנסות של בנ"י שיורדים לעוה"ז הוא בא ע"י המצה, כמבואר בספרים. ולכך המצה הוא שגרם לירידת המן . וזה שכתוב (ראש השנה טז, א)'בפסח על התבואה' , ממצות מצה של פסח בא רב תבואה לעולם ... וזה שכתוב (פסחים ע, א)'פסח נאכל על השובע' , ע"י מצות פסח נמשך שובע בעולם. נמצא כי אכילת המצה הוא בבחינת גבוה מן המן , בהיותו לחם שמים וניתן למצוה להשפיע על ידו רב טוב לבית ישראל... ומכל מקום, ע"י אכילת המצה בקדושה וטהרה נמשך לישראל ממנה שפע התורה והמצות יותר ויותר... וזהו 'מצה זו שאנו אוכלים '. וזהו בערב בהגלות תאכלו מצות ממנה תאכלו כל השנה כנ"ל:
(ספר תפארת שלמה - רמזי פסח)
"...כי מרור שאוכלין עם המצה מרמז שמרירת השיעבוד שהוא בחינת עניות וחסרון הפרנסה נתהפך עתה לעשירות גדול..."
(ספר ליקוטי הלכות - הלכות שליחות והרשאה הלכה ד )
"...המילה "פסח" מרמזת על שלוש שמות של פרנסה הרמוזות בפסוק "פותח את ידיך" והם: א. השם פא"י הרמוז בראשי התיבות של הפסוק. ב. השם חת"ך הרמוז בסופי התיבות של הפסוק. ג . שם סא"ל שהוא חילוף אותיות א"ת ב"ש של שם חת"ך, והוא בגימטריה שם פא"י, גימטריה יחוד שם הויה ואדנות, לרמז שבפסח יורד שפע של פרנסה..."
(בשם הרמ"ע מפאנו)
"...על ידי קיום מצוות ליל הסדר בשמחה עצומה ואדירה, אפשר לזכות להתנוצצות והארה משער החמישים, זוהר משיח וסוד אורייתא דעתיקא סתימאה (זהר ח"ב דף סג:), שהיא הביטול המוחלט ןהדביקות הנוראה, עד השגה שהיא למעלה מנבואה." (תפילה לעני על פסח)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
