ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בחודש שבט תרפ"ג, פרסם ה'ועד הכללי' בירושלים כרוז מיוחד לקראת ימי הפורים וחג הפסח, ובו בקשה מאת נדיבי הלב, להרים תרומותיהם עבור עניי הארץ.
בראש הכרוז הופיע מכתב מאת מנהלי ה'ועד הכללי', ובתחתיתו צורף מכתב של מרן הרב קוק, הכולל דברי תמיכה וחיזוק לבקשת ה'ועד הכללי'.
מכתבו של הרב קוק לא פורסם עד היום בספרי אגרותיו, ואנו מהדירים אותו כאן לראשונה.
ועד הכללי כנסת ישראל
לצדקת רבי מאיר בעל הנס זיע"א
בעיה"ק ירושלים תובב"א.
לתמיכת עניי כוללות האשכנזים
המאוחדים באה"ק ת"ו.
העומד תחת נשיאותו של גאון ישראל פארו והדרו
צי"ע כקש"ת מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א
ראש רבני ארץ ישראל
מתנות לאביונים וקמחא דפסחא
דעו נא, אחים נאמנים, למלאות חובתכם הק' בימי הפורים, ויושעו נא אלפי אחיכם ואחיותיכם בקודש בחג המצות!
[...] בליל הסדר בכל שנה ושנה עוברת קריאה קדושה ומאוחדה במחנה ישראל בכל מקומות פזוריהם מסוף העולם ועד סופו: לשנה הבאה בירושלם!
בואו נא, אחינו כל בית ישראל, והכירו תודה לאלפי משפחות אחיכם בקודש בני הישוב הק' הכי ראשון בארץ ישראל, החלוצים והגואלים הראשונים שמסרו נפשם והקריבו את חייהם על מזבח הישוב בארצנו החביבה וירו את אבן הפינה לגאולתנו הקרובה, בעזה"י.
תהי נא עזרתכם מהירה למען נוכל להכין מצה ושאר צרכי הפסח לאלפי ענייהם הרעבים.
גבאים ועסקנים יקרים, מהרו נא בעבודתכם הקדושה, הוריקו את קופות רמבעה"ן והמציאו לנו את פרין לצרכי חג הפסח הגדול הבא עליכם ועלינו ועל כל בית ישראל לטובה.
והשוכן בציון יריק לכם מאוצר ברכותיו וזכיתם לחיות ולשמוח בשמחה האמיתית והשלמה של ישראל וארץ ישראל בב"א.
כעתירת מברכיכם מקודש המצפים לרחמי שמים מהירים.
מו"מ ועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רמבה"נ זיע"א.
[חתימות הגבאים והמנהלים]
בעזה"י
אלה דברי הרה"ג מו"מ ועד הכללי כנסת ישראל לצדקת הרמבעה"נ זצ"ל, אינם צריכים חיזוק, ומי לא ידע כמה גדלה כעת מצוקת הזמן בתוככי ירושלם בעיר הקודש והמחוזות, כמה אלפי ידיים פשוטות לעזרה, ידיים של אחים שהיו בעצמם נותנים ותומכים. על כן התחזקו נא אחינו היקרים טהורי לבב, במתנות הפורים ומנות חג הפסח, ההולכים וקרובים לטובה על עם ד' וחבל נחלתו, והתנדבו איש איש כברכת ד' עליו לחזק ידיים רפות, ולאמץ ידי עושי מצווה רבה שפקוח נפשות רבות תלויים בה, לעם ד' יושב ציון.
והבוחר בהר הקודש ישלח לכם את ברכתו מקודש סלה, ונזכה כולנו יחד לראות בישועת עם הקודש על אדמת קודשו.
כנפשכם היקרה ונפש אחיכם השולח לכם את ברכתו ממכון בית חיינו,
הבעה"ח ט' שבט תרפ"ג פעה"ק ירושלם ת"ו
הק' אברהם יצחק הכהן קוק
ראש רבני ארץ ישראל
אור חדש מכתב גלוי בעניין 'משמרת השבת'
מדור "אור יקרות" - כתבים נדירים ממרן הראי"ה קוק זצ"ל, גליון מס'13
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
