ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
אנו מגדלים את ילדינו מתוך אמונה בדרך, השקעה רבה בחינוך, כולל גם השקעה כלכלית, של אלפי שקלים מידי חודש. בינתיים, ב"ה כולם בסדר. אבל אנו רואים סביבנו, ילדים של חברים, כאשר בת מתחילה ללכת בלבוש קצר או במכנסיים, ובן שלא כל כך רוצה ללמוד ולהתפלל. האם יש דרך להיות רגועים בהמשך הדרך?
תשובה:
אני מרגיש ששאלתכם נובעת מלב דואג באמת, ועל כך תבורכו, שחינוך הילדים נמצא אצלכם ראשון בסולם העדיפות. לגופו של דבר, ברור שאין "חברת ביטוח לחינוך", המבטיחה שאם תנהגו בדרך מסוימת תזכו לילדים צדיקים וישרים. גם אברהם אבינו ודאי היה שמח לראות את ישמעאל הולך בדרך טובה, ויצחק אפילו עשה מאמצים לקרב ולברך את עשו, מפני שתלה בו תקוות רבות, אך שניהם התאכזבו. (בענין זה, כמובן, אין הדרכה של "מעשה אבות סימן לבנים"...)
מה בכל זאת אפשר ונכון לעשות?
שתי נקודות בולטות בשאלתכם, שאותן צריך לשנות. הנכם כותבים ש"בינתיים" הם בסדר. זו נקודת חולשה שאתם כהורים, אסור לכם להמשיך במחשבה כזאת. (זה מזכיר לי את ההמנון הלאומי שלנו, התקווה, ובו השורה: "עוד לא אבדה תקוותנו". כלומר, בקרוב, כנראה שנאבד תקווה, חלילה, אבל בינתיים, עוד לא אבדה התקווה...) הורים חייבים לבטוח בילדיהם, ולדעת בבירור שהם ימשיכו ללכת בדרך טובה, מתוך רצון אמיתי ופנימי.
את אותה הערה יש לציין גם על כך שאתם מחפשים דרך להיות רגועים. אם הורים חושבים ש"בינתיים" הילדים בסדר, ולכן אינם רגועים, מה זה משדר לילדים? הרי הם קולטים את כל מחשבות ההורים כלפיהם. ואם בארזים, ההורים, נפלה "שלהבת", מה יגידו הבנים? ודאי שהילדים אינם רגועים, לא סומכים על עצמם, ובעצם ממתינים לראות מתי תהיה הסטייה והנפילה הראשונים. על כן, חובתכם לעבור לקו מחשבה אחר, לראות את ילדיכם בעין טובה, ולדעת בלי כל ספק שודאי ימשיכו בדרך טובה. מתוך כך תשדרו להם שלוה ובטחון, אתם תהיו רגועים, ולא יווצרו סדקים באמונה אצל ילדיכם. כמובן, לא לשכוח את מדת האהבה כלפיהם. אהבה היא מידה מקרינה כלפי הסביבה. ומי מקרין כלפי מי? הוי אומר: הגדול מקרין כלפי הקטן. הקב"ה מקרין אהבה כלפינו, רב חייב להקרין אהבה לתלמידיו. למדנו בשולחן ערוך (יו"ד רמ"ו): "הרב שלימד ולא הבינו התלמידים לא יכעוס עליהם". אהבה מדרבנת וגורמת למוטיבציה לתלמידים. וכן הורים חייבים להקרין אהבה כלפי ילדיהם. אם ע"י חיבוק חם, מילה טובה, ציון לשבח על התנהגות וכד'. כל אלה גורמים לילדים לאהוב את הדרך הנעימה בה הם מובלים ע"י ההורים. ככלל, בית צריך להיות מקום שנעים לילדים להגיע אליו, עם אווירת שמחה איש ברעהו, "פרגון" הדדי, הרגשה שהורים סומכים על ילדיהם. כאמור, אין בטחון גמור בעתיד, אך אם כך נוהגים ההורים, יש בסיס הגון להמשך טוב.
אל תשאלוני, והרי בעינינו אנו רואים שלא בכל דבר אפשר לסמוך על הילדים? ודאי שכך הדבר. אבל האמון והביטחון בילדים יוביל אותם למקום בו אפשר לסמוך עליהם. מה עושה אמא המלמדת את בתה לשטוף ריצפה או לאפות עוגה, וכי היא מצפה שכבר בפעם הראשונה הבת תצליח בצורה מסחררת, והכל יבואו לראות ולטעום? אמא טובה, ממשיכה לעודד ולהקרין בטחון גם כאשר הבת מקדיחה את תבשילה. וכך היא לומדת. הוא הדין בכל דרכי חיינו.
נבטח ונאמין בהם, נסמוך עליהם, והם אכן יצדיקו זאת, בגדול.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
55 - חששות בגידול ילדים
56 - איך משאירים את הילד דתי?
57 - בין ההורים לבית הספר
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
